הפשיטה של ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי ישראל ביום 7 באוקטובר 2023 והטבח שבוצע ביישובי הדרום מהווים אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של המדינה.
ההחלטה של חמאס ליזום ולהוציא לפועל פעולת טרור רחבת היקף כנגד אזרחי ישראל אשר במסגרתה הוצאו להורג ועונו מאות אזרחים וחיילים ישראלים, אגב חטיפתם של מאות נוספים לשטחי רצועת עזה, לא נראתה כדוגמתה מאז היווסדותה של המדינה.
אירועי ה-7 באוקטובר הביאו בתורם לתגובה ישראלית חסרת תקדים אשר החלה בלחימה האינטנסיבית של כוחות צה"ל ומערכת הביטחון במחבלים שחדרו לשטח ישראל ושחרור היישובים בדרום.
תגובתה של ישראל המשיכה ביתר שאת עם פתיחתה של מלחמת חרבות ברזל וכניסה מאסיבית של חיילי צה"ל לרצועת עזה, על רקע הצהרות הדרג המדיני באשר למטרות המלחמה אשר לראשונה התמקדו בהשמדת יכולותיו הצבאיות של חמאס ושלטונו בעזה.
פעולות אלו הינן יוצאות דופן בנוף הישראלי גם בהשוואה למציאות הייחודית ומצב החירום המוצהר עמם מתמודדים אזרחי המדינה ביום יום, והן עשויות לקרוא תיגר על הסדר הישן הקיים מזה שנים ביחסים בין ישראלים ופלסטינים בשטחי ישראל ומחוצה לה.
לצד זאת חוויותיו של הציבור הישראלי בשנה האחרונה, ובכללן המחלוקות הפוליטיות, האבדן הלאומי המשותף בעקבות מתקפת הטרור והפעילות בצוותא הנעשית לצרכי המאבק מול חמאס והשבת החטופים יכולות לערער את מצב הדברים הקיים גם בקרב החברה הישראלית.
ערעור כאמור עשוי להתבטא בהתגבשות הנסיבות שיאפשרו לייצר סביבה מתאימה לשינויים בדינמיקה ובאינטראקציה בין מגזרים וקבוצות בציבור הישראלי.
התפתחויות אלו יכולות בתורן להביא ליצירתן של פתרונות אשר אותן החברה הישראלית תהיה מוכנה לאמץ לצרכי ההתמודדות עם האתגרים הפוליטיים, הציבוריים והאזרחיים מבית ביום שאחרי המלחמה.
תהליך שכזה עשוי לטמון במסגרתו הזדמנויות לקבלת החלטות עקרוניות ומהותיות שמטרתן לעצב את פניהן של המדינה והחברה הישראלית בעשורים הקרובים, כפי שיפורט בהרחבה להלן.
הקיטוב בחברה הישראלית והיום שאחרי מלחמת חרבות ברזל
כזכור, עובר לאירועי ה-7 באוקטובר ותחילתה של מלחמת חרבות ברזל מדינת ישראל היתה שרויה בפילוג יוצא דופן בין חלקים שונים באוכלוסייה באשר לרפורמה (המהפכה) המשפטית והעמדות השונות אשר רווחו בקרב הציבור בנוגע למערך החקיקה שאותו יזמה הממשלה בראשות בנימין נתניהו.
סיטואציה זו נמשכה מזה מס' חודשים והעלתה לקדמת הבמה הציבורית סוגיות אקטואליות השרויות במחלוקת בקרב הציבור הישראלי.
בהקשר זה ניתן לציין נושאים אקטואליים ומהותיים אשר בקשר עמם שוררת אי הסכמה, כדוגמת אופי המשטר הדמוקרטי בישראל, הדינמיקה בין הרשויות, זהות המדינה והחברה, מעמדו של ציבור האזרחים והחובות המוטלות עליו, ועוד.
שיח שכזה לווה בהתחזקותם של סנטימנטים שליליים בציבור כלפי מגזרים שונים בחברה וביצירתה של אווירה מתוחה על רקע החשש מפני השלכותיה של הרפורמה מחד או הדרישה לשינוי המצב הקיים במערכות השלטון והרשויות מאידך.
אירועים כאמור נתנו את אותותיהם על המערכת הפוליטית והתנהלותם של נבחרי ציבור, לצד השפעתם על הפעילות הציבורית אשר נערכה ביוזמתם של אזרחים וארגוני חברה אזרחית.
מלחמת חרבות ברזל אשר החלה בעיצומן של המחלוקות סביב הרפורמה חייבה את הצדדים השונים במערכת הפוליטית ובחברה האזרחית לצמצם (גם אם לא לעצור) את השיח המפלגתי על מנת להפנות את מאמציהם לטובת התמודדות עם מתקפת הטרור של חמאס, המלחמה ברצועת עזה והחזרת החטופים.
בהקשר זה, אירועי ה-7 באוקטובר, להבדיל מהמתיחויות אשר קדמו להם, מהווים סוגיה בעלת מאפיינים ביטחוניים-לאומיים המשותפים לכלל הציבור, אשר הביאה בהתאם למעורבות אזרחית רחבה לצרכי התמודדות ומענה למשבר המשותף.
המעורבות האזרחית כאמור מתבטאת בהשתתפות ישירה של מאות אלפי אזרחים בלחימה בשטחי רצועת עזה ובחזיתות אחרות, כדוגמת החזית המתנהלת בגבול הצפון ובשטחי איו"ש.
כמו כן, ניתן לציין פעילויות נוספות שמטרתן לסייע למאמץ המלחמתי ולחיילי צה"ל, כדוגמת יוזמות אזרחיות, סיוע לנפגעי פעולות האיבה, שיקום של יישובי הדרום, ליווי משפחות החטופים אשר יקיריהם מוחזקים בימים אלו בשבי ארגוני הטרור ברצועת עזה ועוד.
ההתמודדות עם האתגר הלאומי המשותף והאירועים הקשים שאותם חווה הציבור הישראלי וממשיך לחוות גם בימים אלו נערכת על רקע המשך נוכחותן של הסוגיות האקטואליות שבמחלוקת אשר העסיקו את החברה עובר למלחמת חרבות ברזל.
בהקשר זה, בדומה לאירועים בעלי חשיבות לאומית אשר התרחשו במדינות אחרות בהיסטוריה, כדוגמת המהפכה הצרפתית או האביב הערבי, בתום המאורעות אשר איחדו חלק ניכר מהציבור, האוכלוסייה המקומית נאלצה לחזור ולהתמודד עם האתגרים אשר שררו בקרבה לפני התרחשותן.
לצד תחושת האחדות הקיימת כיום בקרב החברה הישראלית הנרתמת כולה למאמץ המלחמתי יש לזכור שזרמי העומק בציבור אשר עמדו בבסיס הפילוג סביב הרפורמה המשפטית אינם עתידים להיעלם בתום הקרבות ברצועת עזה.
מחלוקות כאמור מהוות פועל יוצא של עמדות מגוונות בנושאים אקטואליים המעסיקים את החברה הישראלית ומזוהות עם קבוצות ומגזרים שונים בקרב הציבור.
היבטים אלו הינם בעלי השלכות מעשיות ומהותיות למדינה ולחברה ועתידים לקבל מקום בולט בשיח הציבורי בהמשך, ולו משום העובדה שעוד לא נמצא עבורם מענה ראוי ופתרונות שהינם מוסכמים על מגזרים מהותיים בחברה הישראלית.
מעורבות אזרחית, תפיסה ציבורית ולגיטימציה שלטונית
האירועים השונים שאותם חוותה החברה הישראלית, ואשר עמם הציבור במדינה ממשיך להתמודד בימים אלו, מעמידים את השנה האחרונה ואת החודשים הבאים שלפנינו בבחינה של אחת מהתקופות הייחודיות והמשפיעות בהיסטוריה של המדינה.
זמנים אלו החלו עם מחלוקות ציבוריות מהותיות באשר לפניה ודמותה של המדינה והחברה הישראלית, המשיכו עם האובדן הלאומי אשר אירע ביום 7 באוקטובר 2023 ומתאפיינים כעת במאמץ המלחמתי המשותף מול התנועה הפלסטינית הבולטת אשר שואפת להשמיד את מדינת ישראל.
תקופה זו, האירועים אשר אותם חווה הציבור הישראלי במסגרתה והשפעותיהם על החברה עשויים להביא לערעור הלכי הרוחות והעמדות אשר רווחו בקרב המחנות הפוליטיים במדינה לפני המלחמה ואפיינו את השיח שנוצר על רקע חקיקת הרפורמה המשפטית.
האבדן אשר חווה האוכלוסייה הישראלית מחד והמענה הצבאי לצד הסיוע והחיזוק של העורף מאידך עשויים להטות את הכף ולייצר סיטואציה שתאפשר לקבל החלטות קונקרטיות בסוגיות שעמדו במוקד הפילוג בחברה הישראלית עובר ל-7 באוקטובר ואשר אותן לא ניתן היה לקבל קודם לכן.
שינוי הנסיבות אשר ייתכן וייווצר כאמור על רקע האירועים האחרונים מהווה פועל יוצא של הזיקה העשויה להתקיים בין מס' היבטים שונים:
האבדות והנזקים הקשים שאותם ספגה החברה הישראלית במסגרת אירועי ה-7 באוקטובר והפילוג אשר שרר במדינה עובר להתרחשותם;
הפעילות הביטחונית, האזרחית וההתנדבותית המתבצעת על ידי חיילי צה"ל, החברה האזרחית, נבחרי הציבור ומובילי דעת קהל בשטחי ישראל ומחוצה להם לצרכי המלחמה מול חמאס ושיקום העורף הישראלי;
התגבשות תהליכים פנימיים בחברה הישראלית בעלי השלכות תפיסתיות ומעשיות בצדם בפן האזרחי, הציבורי והפוליטי כאחד המהווים פועל יוצא של שני ההיבטים הראשונים.
דרכי התמודדותו של הציבור הישראלי עם הטראומה הלאומית והאבדות בגוף ובנפש בעקבות מתקפת הטרור שפקדה את המדינה עשויים לקבוע במידה רבה את ההחלטות אשר צפויות להתקבל ביום שאחרי המלחמה בסוגיות פנימיות שבמחלוקת בקרב החברה הישראלית.
אופיין של ההחלטות כאמור יכול להשפיע על הנתיב שבו עתידה המדינה לצעוד, ובכלל זאת הזהות הדומיננטית שהחברה הישראלית תקבל על עצמה, האידאולוגיה והערכים אשר יכווינו את המדינה, אופיו של המשטר הדמוקרטי, טיב היחסים בין הרשויות ומעמדם האזרחי של מגזרים שונים בציבור.
על רקע האמור עולה חשיבות מהותית לתפיסה אשר תיווצר בקרב הציבור הרחב באשר למעורבותם ותרומתם של אזרחים למאמץ המלחמתי ולשיקום העורף הישראלי.
דברים אלו נכתבים בהינתן הציפייה לפיה הפתרונות אשר אותן תאמץ החברה בעתיד באשר למחלוקות אקטואליות ופנים-ישראליות הרווחות בציבור יהוו מטבע הדברים נגזרת של זהות הגורמים אשר יקבלו את ההחלטות לצרכי הסדרתן.
מלחמת חרבות ברזל, מעצם היותה אתגר ביטחוני בקנה מידה לאומי אשר החל על רקע האבדות הרבות שאותן ספגה החברה הישראלית, ניחנת כשלעצמה במאפיינים א-פוליטיים, ניטרליים ונוגעת לכל חלקי החברה.
בשל כך האתגר הביטחוני עמו מתמודדת המדינה עשוי למצב את אותם הגורמים אשר יזוהו כמי שמובילים את היוזמה המלחמתית ואת המאבק לשיקום החברה גם כבעלי העמדות הראויות לצרכי קבלת ההחלטות בסוגיות אחרות שהינן מהותיות לחברה לאחר המלחמה.
על רקע האמור, הנסיבות הייחודיות עמן מתמודדות המדינה והאוכלוסייה והמענה אשר יינתן להן עשויים לייצר לגיטימציה ציבורית עבור אישים שונים בזירה הפוליטית, הציבורית והאזרחית שתידרש לצרכי הכרעה בסוגיות פנים-ישראליות ואשר היתה חסרה בזמנים שלפני המלחמה.
לגיטימציה שכזו יכולה להתבטא בהסכמה אקטיבית רחבה או בהיעדרה של התנגדות אקטיבית ומהותית מצד האוכלוסייה לפתרונות אשר יוצעו למחלוקות אקטואליות כדוגמת הרפורמה המשפטית, גיוס חרדים, הקצאת כספי ציבור ועוד, על ידי גורמים שייתפסו כמי שעומדים בחזית המאבק הלאומי המשותף.
סיקור תקשורתי, דעת קהל ותדמית ציבורית
הדברים אשר צוינו לעיל מדגישים את הזיקה האפשרית אשר עשויה להיווצר בין האנשים אשר יזוהו על ידי הציבור כמי שהובילו את המאבק הלאומי המשותף לבין הזכות לקבל החלטות בסוגיות ציבוריות שבמחלוקת בעלות השלכות מעשיות על החברה בכללותה.
היבטים אלו מדגישים בתורם את החשיבות הקיימת לסיקור התקשורתי של המלחמה וכן התנהלות האזרחים והפעילות של רשויות המדינה במסגרת המערכה בחזית ובעורף, לצד השיח המתקיים ברשתות החברתיות.
חשוב להדגיש שערוצי התקשורת ופלטפורמות המדיה החברתית מהווים בגדר צינורות העברת המידע המרכזיים המתארים, מנתחים ומבהירים לציבור את הפרטים הנוגעים לסיטואציה והאירועים אשר הובילו להתרחשותה, ובכלל זאת התנהלותם ופעילותם של אזרחים, ארגונים, רשויות ונבחרי ציבור.
עיתונאים, אנשי תקשורת, משרדי יח"צ וציבור המשתמשים ברשתות החברתיות מציגים בפני האוכלוסייה אינפורמציה באשר לנסיבות ומאפיינים שונים הנוגעים למערכה הצבאית והמצב בעורף הישראלי.
סיקורים אלו כוללים התייחסויות מצד אותם פרטים וגופים באשר לאנשים והארגונים המרכזיים אשר לוקחים חלק או מובילים לכאורה את המערכה המשותפת בתוך המדינה ומחוצה לה.
תיאור כאמור נעשה לצד סיקור מקביל והפוך המתאפיין ביצירתה של תמונת מראה שלילית המתמקדת באנשים וארגונים אשר פועלים לכאורה כנגד האינטרס הלאומי המשותף ומאמצים התנהלות אופורטוניסטית יותר.
אינפורמציה שכזו עתידה לקחת חלק ולהשפיע על החלוקה והסיווג שיתגבשו במסגרת התפיסה הציבורית בין הגורמים אשר יזוהו עם המחדלים או ההיבטים השליליים אשר יתקשרו לאירועים האחרונים לבין הגורמים אשר יזוהו עם שיקום המצב, אופק חדש והיום שאחרי.
בין אם נרצה בכך (או נכיר בכך) ובין אם לאו, גם מלחמת חרבות ברזל מתאפיינת בשיח פוליטי ותחרות על דעת הקהל, על רקע הלחימה הנערכת ברצועת עזה וההקרבה הנעשית מצד מאות אלפי אזרחים ישראלים המשתתפים במישרין בקרבות בחזיתות השונות.
שיח כאמור נערך במעורבותם של גופי התקשורת הבולטים ובהם חברות החדשות, העיתונות המודפסת והאינטרנטית, שידורי רדיו וכן פודקאסטים לצד פעילות ערה מאת הציבור הישראלי הרחב ברשתות החברתיות, ובכלל זאת בפלטפורמת 'X' ובפייסבוק.
בהקשר זה, הסיקור התקשורתי מתאפיין לעיתים בהתמקדות במעורבותם ופעילותם של נבחרי ציבור, ארגוני חברה אזרחית או אישים מוכרים בבחרה במאבק המתרחש בחזית או בשיקום העורף הישראלי.
סיקור כאמור והאינפורמציה המוצגת במסגרתו מתקשרים בתורם להיבטים אחרים (פוליטיים, זהותיים ואזרחיים כאחד), כאשר הזיקה הנוצרת ביניהם עשויה לייצר השלכות שונות ומעשיות אשר עתידות להשפיע על החברה.
לשם ההמחשה ניתן לציין את עריכתם והצגתם של סקרי בחירות אשר במרכזם עומדים פוליטיקאים שפניהם מופיעות רבות על גבי מסכי הטלוויזיה בהקשר של המעורבות במערכה הצבאית, התנהלות במהלך אירועי ה-7 באוקטובר ועוד.
דוגמאות אחרות מתבטאות בסיקורן של פעולות התנדבותיות שמטרתן לסייע לחיילים הנלחמים ברצועת עזה אגב הצגתן בהקשרים שונים, כדוגמת זהות הארגונים העומדים מאחורי התרומה לחיילים או יצירתה של זיקה בין הפעולה ההתנדבותית לבין השקפות עולם וערכים הנתמכים לכאורה על ידי אותם ארגונים.
בנוסף, לצד סיקור עובדתי של מצב הדברים אולפני החדשות מציגים בפני הציבור הרחב דיונים אשר במרכזם ניתוח האירועים אשר לטענת יושבי האולפנים קדמו לטבח שבוצע ביישובי הדרום, לצד תיאור והערכת הפעילות המתבצעת בימים אלו בחזית ובעורף.
סיקורים כאמור עוסקים בהתנהלותם של נבחרי ציבור, עובדי מדינה, חיילים, ארגוני חברה אזרחית, אנשי מקצוע ומתנדבים, וכוללים לעיתים העלאת דברי ביקורת או שבח על ידי אנשי התקשורת, במישרין או במשתמע.
הפעילות התקשורתית מתאפיינת בבחירה של ערוצי החדשות והעיתונים להתמקד בהצהרות ומעשים של גורמים אחדים על חשבון גורמים אחרים, הנבדלים ביניהם בזמני הסיקור החדשותי של סדר יומם, לצד הדגשת פעילויות מסוימות המתבצעות על ידם על חשבון אחרות.
גורמים כאמור המהווים את מושא הסיקור התקשורתי נבדלים באוריינטציה הפוליטית שלהם וכן בעמדותיהם באשר לסוגיות אקטואליות אשר עמדו במרכז סדר היום הציבורי בשנה האחרונה, כאשר השקפותיהם בעניינים אקטואליים מוכרות בקרב הציבור הרחב.
הסיקור החדשותי נערך במקביל ליצירת הקשר ערכי, מעשי וביקורתי, לחיוב או לשלילה, לדבריהם, פעילותם ומעשיהם של אישים, ארגונים, אירועים ותהליכים.
פעילות זו של אמצעי התקשורת נערכת אגב נטייתם לתאר דפוסי פעולה לכאורה המזוהים עם אותם גורמים, תיאורים אשר משפיעים על התדמית הציבורית הנקשרת אליהם.
לשם ההמחשה ניתן לציין את הדברים הבאים:
סיקור פעילותם 'החיובית' של נבחרי ציבור אחדים ביום הפלישה של ארגוני הטרור לשטחה של ישראל ועד עכשיו לצד סיקור פעילותם 'השלילית' של נבחרי ציבור אחרים בתקופה המקבילה;
תיאור אירועים הנערכים ביוזמתם של פעילים, מתנדבים וארגוני חברה אזרחית אחדים לטובת המאמץ המלחמתי או העורף הישראלי;
התמקדות בסוגיית 'לקיחת האחריות' וההפרדה בין המודים ב-'אשמה' לבין מי שלכאורה מכחישים אותה;
סיקור של הלחימה וכן תיאור קונקרטי של המאמצים להחזרת החטופים בעזה והפעולות המתבצעות לצורך כך, אגב התמקדות בפעילותם של בכירים ברשויות, מנגנונים מדינתיים ומוסדות ציבור אחדים והסרת הזרקור התקשורתי מגורמים או מגופים מקבילים אחרים.
סיקור תקשורתי כאמור, אשר לצד הצגת העובדות מתאפיין ביצירתן של זיקות בין אסוציאציות חיוביות או שליליות לבין אישים וגופים בעלי עמדות פוליטיות ואקטואליות ידועות עלול לעורר בתורו הבנה, הזדהות ותמיכה או לחלופין ניכור, דחייה והתנגדות בקרב הציבור באשר לתפיסת עולמם.
נדמה כי פוליטיזציה של המחדל, האבדות בגוף ובנפש וכן המאמץ המלחמתי והעורפי מהווה פועל יוצא בלתי נמנע של הנסיבות המאפיינות את הסיטואציה על רקע הדברים אשר מונחים על הכף.
במסגרת זאת יש להדגיש את הזיקה אשר עשויה להתקיים בין הסיקור (התקשורתי והציבורי) של המלחמה והמאמץ האזרחי ודרכי מיצובם בעיני החברה לבין החלטות מעשיות שתתקבלנה ביום שאחרי בקשר עם סוגיות אקטואליות ומהותיות, אשר ייתכן ויושפעו לאורם.
תפיסות אשר ייווצרו בקרב הציבור באשר למעורבותם של אישים וארגונים במלחמה או בשיקום וחיזוק העורף הישראלי עשויות להשליך על התגבשותן של תדמיות שונות אשר יזוהו איתם ועם עמדותיהם בעיני האוכלוסייה וייצרו בתורם לגיטימציה או דה-לגיטימציה ציבורית לפעילות וקבלת החלטות קונקרטיות.
סוגיה זו מקבלת דגש בייחוד כאשר מדובר בנבחרי ציבור, אישים ובכירים בתפקידים שונים במערכת הפוליטית, ארגוני חברה אזרחית, מובילי דעת קהל ודמויות מוכרות בציבור, המסוגלים להציג בפני החברה תפיסת עולם פוליטית, ערכית וזהותית סדורה וברורה.
גורמים כאמור אשר יאחזו במשאבים, בתפקידים או בסמכויות הדרושים לצרכי קבלת החלטות בסוגיות אקטואליות בעתיד עשויים, על רקע הלגיטימציה הציבורית והתפיסות אשר ירווחו בחברה בהמשך, לתרגם את הסיטואציה להחלטות אופרטיביות, משמעותיות ומעשיות שישפיעו על המדינה בשנים הבאות.