מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין

המאמר מתחקה אחר מאפיינים, עקרונות ומגזרים בולטים בקרב הימין הפוליטי במדינת ישראל, כמו גם התפתחויות ואירועים בולטים שעברו על גוש הימין לאחר שנות האלפיים

הרשות המחוקקת מייצגת את הריבון בדמוקרטיה הייצוגית ומהווה רשות אחת מבין השלוש בממשל דמוקרטי, אשר לוקחת חלק מרכזי במערך האיזונים והבלמים ומופקדת על מפעל החקיקה במדינה, כמו גם על פיקוח ובקרה אחר פעילותה של הרשות המבצעת

ליברליזם מהווה שם כולל המתאר מערך פילוסופי אשר מתבסס על זרמים שונים ודוגל בזיקה בין בני אדם לחירויות יסוד ובזכותם הטבעית של אזרחים לזכויות פרט

המאמר דן בעיקרים מהפילוסופיה האנרכיסטית שהחלה להיווצר במאה ה-19 ומאפייניה נצפים בקרב קהילות, חברות ופעילותם של אינדיבידואלים באזורים שונים בעולם, אשר דוגלים ביחסים שיתופיים, מבנים אופקיים וחברה נטולת מעמדות

המאמר דן במאפיינים שונים אשר מזוהים עם החברה החרדית בישראל, ובהם הזרמים הדומיננטיים, אורח החיים של הציבור החרדי, היחס למדינה ומחלוקות פנימיות אשר קיימות בקרב אותה אוכלוסייה

הרשות המבצעת אמונה לרוב על הוצאתה אל הפועל של מדיניות הממשלה, אכיפתם של חוקים אשר נחקקים על ידי הרשות המחוקקת במדינה וניהול של רשויות המנהל והאדמיניסטרציה הציבורית. המאמר סוקר מאפיינים מרכזיים של רשות מבצעת בדמוקרטיות ליברליות שונות ועומד על ההבדלים אשר עשויים להיות בין רשויות מקבילות אלו באזורים שונים.

המאמר מתמקד במאפייניה של השמרנות, פילוסופיה בעלת היבטים חברתיים וכלכליים אשר מצדדת בשימורם של מוסדות, מבנים וסדרים חברתיים ושינויים הדרגתיים באלמנטים אשר עליהם מתבססת החברה

החל מסין הקומוניסטית, איראן התאוקרטית ועד להפיכות הצבאיות במדינות ערב, משטרים אוטוריטריים מייצגים קשת רחבה של שלטונות סמכותניים אשר עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ובד בבד משמרים מאפיינים חוזרים אשר מזוהים עמם

מהי דמוקרטיה ומה מאפיין את השיטה המשטרית הדמוקרטית? המאמר מציג תצורות ממשל שונות של דמוקרטיה, עומד על הבדלים אידאולוגיים בין דמוקרטיות ודן ביתרונות וחסרונות המזוהים עמם

מערך החקיקה של מדינת ישראל מתבסס על מדרג היררכי אשר בראשו ניצבים חוקי היסוד המכוננים על ידי הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. חוקי היסוד עומדים במוקד של המהפכה החוקתית, משולבים במישרין ובעקיפין בדוקטרינות משפטיות שונות ולהם השלכות משמעותיות בכל הנוגע למשטר, ממשל ומשפט במדינה.

יסודות המשפט המנהלי במדינת ישראל מהווים חלק מהותי במערכת הנורמות המחייבות אשר חלות ככלל על רשויות המנהל וביניהן על הממשלה בתור הרשות המבצעת. על אף היעדר קודקס חקיקה רשמי ומאוחד, במשך השנים בית המשפט העליון פיתח מערכת של עקרונות מנהליים אשר מטילים חובות, מגבלות ותכתיבים אשר משליכים במישרין על הפעילות הביצועית במדינה.

חוקה מהווה מסמך רב חשיבות בחייה של מדינה אשר לרוב זוכה למעמד על-חוקי במערכת הנורמות המחייבות הקיימות במסגרתה. לצד השוני הקיים ביניהן, חוקותיהן של מדינות דמוקרטיות חולקות לעיתים מאפיינים משותפים אשר עניינם במבנה החוקה, נורמות שנהוג לכלול במסגרתן והתכליות העומדות בבסיסן, היבטים אשר יידונו בהחרבה במאמר.

המאמר דן בזרמים מרכזיים בפילוסופיה של המשפט אשר מתחקים אחר טבעו של המשפט ותכליותיו, כמו גם בכללי הזיהוי של חוקים מחייבים והמניעים העומדים בבסיסה של הפרשנות המשפטית

מינוי ראש השב"כ הבא והכרזתו של רה"מ על דוד זיני כמי שעתיד לאייש את התפקיד הבכיר היוו בגדר יריית הפתיחה למסכת חדשה של חילוקי דעות בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי. אולם, לצד היבטים נקודתיים הנובעים מהסוגיה שבמוקד אשר עניינם בין היתר בתקינותו של ההליך ובעמידה בכללי המשפט המנהלי, המינוי עשוי לטמון במסגרתו משמעויות משטריות רחבות יותר הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטי לעתיד לבוא.

פסיקת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ ראש השב"כ פסלה את החלטת הממשלה בדבר סיום כהונתו של רונן בר כראש שירות הביטחון הכללי. המאמר מנתח היבטים שונים אשר עולים מפסק הדין ועומד על קשיים אשר עשויים לנבוע מהחלטתה של הערכאה המשפטית הגבוהה בישראל לצד אתגרים להמשך.

בעת האחרונה פוליטיקאים ומפלגות המזוהים עם הימין העמוק (Far Right) במדינות דמוקרטיות עומדים בפני הליכים משפטיים וחקירות של רשויות אכיפת החוק בגין עבירות אשר מתקשרות בחלקן להיבטים של משטר וחוקה. אירועים כאמור מתרחשים בהמשך לשדרוג ההון הפוליטי והציבורי של אותם גורמים, אשר מערערים על עקרונות ליברליים הנתמכים על ידי נושאי תפקידים במוסדות ציבור אשר במדינות מוצאם. על רקע האמור, עולה שאלה אם הננו מצויים בפתחה של אבולוציה אשר במסגרתה מדינות העולם החופשי הולכות ומאמצות מודל של דמוקרטיה מתגוננת, ומוכנות לעשות שימוש בסמכויות ומשאבים ציבוריים בכדי לשמר את עצמן מפאת החשש מפני העלייה של אלטרנטיבות שלטוניות.

המאמר שם זרקור על העמדות השונות של התומכים והמתנגדים כלפי הפיטורים של ראש השב״כ רונן בר והאדנים השונים עליהם כל צד מצדיק את טיעוניו הנוגעים ליחסים בין הרשויות במדינה והתכליות אשר על פיהן עליהן לבסס את החלטותיהן

הדחת היועמ"שית עשויה להשפיע על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אולם טומנת במסגרתה השלכות הן על מעמדה של הממשלה ויכולתה לממש את מדיניותה והן על הערכים הדמוקרטיים המצויים במחלוקת בין נבחרי הציבור למערכת המשפטית

הליך הדחת היועמ"שית עשוי להתחיל בקרוב ולעבור מס' תחנות בדרך, כאשר הסופית שבהן צפויה לעגון בבג"ץ. מה הם השלבים הפרוצדורליים אשר נכללים בהליך הפסקת הכהונה של היועמ"שית, אילו סוגיות עשויות לקבל חשיבות מבחינה משפטית לשאלת כשרות ההחלטה של הממשלה ומה הוא המקור הנורמטיבי אשר מתווה את הכללים למהלך – הכל במאמר