זרקור על חוק הגיוס
הצעת חוק הגיוס החוזרת לקדמת הבמה הפוליטית בימים אלו נועדה להסדיר את ההוראות והכללים אשר יחולו על גיוס בחורי ישיבות לצה"ל, אשר במרכזם הורדת גיל הפטור מגיוס לצבא לגברים חרדים בישראל, במקביל להסדרה של הטבות כלכליות אשר להם יהיו זכאים חיילים וחיילות בצה"ל במהלך שירותם הסדיר בצבא.
הצעת חוק הגיוס נידונה בעקבות פסילתם של חוקים קודמים אשר נועדו להסדיר את גיוס בחורי הישיבות לצבא על ידי ביהמ"ש העליון. בהקשר זה ניתן לציין את חוק טל, אשר נפסק בשנת 2012 שאינו חוקתי, וחוק הגיוס הקודם אשר נפסל בעקבות פסיקת ביהמ"ש העליון לפיה החוק פוגע בשוויון באופן שאינו מידתי ועל כן אינו עומד בסטנדרטיים חוקתיים.
חוק הגיוס - כל מה שנדרש לדעת
תוכן עניינים
עיקרי החקיקה לעומת המצב הקיים
הורדת גיל הפטור מגיוס לבחורי הישיבות
חוק הגיוס מסדיר את הורדת גיל הפטור מגיוס צבאי לתלמידי ישיבות, כאשר הדיונים המתקיימים בעניין נוקבים בטווח גילאים של 21-23, אשר ייקבע סופית במסגרת החקיקה.
בהתאם לחקיקה הקיימת גברים חרדים מחויבים ללמוד בישיבה עד גיל 26 ולא לצאת לשוק התעסוקה במשך אותה תקופה. הלימודים המלאים בישיבות והאיסור על עבודה מהווים תנאים לשם ההכרה בחרדים כמי שזכאים לדחיית שירות צבאי מכח עקרון 'תורתם אמנותם', כאשר לאחר גיל 26 הם פטורים משירות.
היעדר סנקציות ויעדים לגיוס בחורי ישיבות
חוק הגיוס אינו כולל במסגרתו יעדי גיוס עבור תלמידי ישיבות, אלא משאיר את הסוגיה להחלטה של הממשלה בהתאם למערך של נסיבות שונות אשר ייקבע בחוק הגיוס. בנוסף, חוק הגיוס אינו כולל במסגרתו סנקציות כלכליות אשר יחולו על משתמטים או ישיבות.
חלק מהצעות חקיקה קודמות להסדרת גיוסם של תלמידי ישיבות לצבא או לשירות לאומי עיגנו במסגרתן יעדי גיוס של גברים חרדים, ובכלל זאת יעדים שנתיים של מספר מתגייסים אשר יגדל בשיעורים שונים בתקופות זמן נתונות, בהתאם למדרגים אשר נקבעו בחקיקה.
הטבות לחיילים בשירות סדיר בצה"ל
בכוונת הממשלה להעביר חקיקה אשר תזכה חיילים בשירות סדיר בקבלת הטבות כלכליות. במסגרת אותן הטבות ניתן לציין משכורת חודשית עד לגובה שכר המינימום במשק, מלגות ללימודים, סיוע והטבות בתחומי הדיור ועוד.
בנוסף, נבחנת האפשרות לשנות את מודל הגיוס ולקצרו עבור חיילים בשירות סדיר המשרתים בתפקידים עורפיים לתקופה של שנתיים, ולתקופה של עד שנתיים ושמונה חודשים עבור לוחמים וחיילים שמתמחים במקצועות טכנולוגיים.
משמעויות והשלכות בעקבות חוק הגיוס
העמקת אי השוויון בחברה באשר לגיוס לצבא
חשוב לציין כי הורדת הפטור מגיוס לגיל 21 צפויה להעמיק ולהקצין את הפערים בין חלקים שונים בחברה הישראלית בכל הקשור לגיוס לצבא. במסגרת זאת מתן פטור מגיוס לצבא לתלמידי ישיבות אשר מלאו להם 21 שנים צפוי לבטל הלכה למעשה ובטווח הזמן הקצר את חובת הגיוס בקרב החברה החרדית בישראל.
היבטים אלו עלולים לטמון בחובם השלכות הנוגעות לשוויון וסולידאריות חברתית, ואף להעלות את תחושות הניכור והמרחק התפיסתי הקיים בין החברה החרדית לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית.
מה הן האלטרנטיבות?
על רקע בחינת נתונים היסטוריים בקשר לגיוס בחורי ישיבות ומאפייני החברה החרדית בישראל עולה השאלה אם קביעה של סנקציות וניסיון לגייס תלמידי ישיבות לצבא בכפייה צפוי להביא לשיפור בשיעורי הגיוס או עלול לדרדר את הסיטואציה ולהביא להשלכות שליליות בהשוואה למצב כיום.
עשיית שימוש באמצעים כפייתיים כנגד ציבור המונה מאות אלפי בני אדם בהתבסס על טיעונים המתבססים על רעיון צבא העם, סולידאריות ושוויון עלולים להיתפס על ידי הציבור החרדי כאל הכרזת מלחמה על האמונה והדת או לחלופין על אורח החיים החרדי הייחודי.
סיטואציה שכזו עלולה להרחיק את החרדים מהמדינה ולהביא לניכור בקרב חלקים רחבים מהציבור החרדי אשר מגלים סקרנות ועניין באוכלוסייה הישראלית.
מנגד ייתכן שהפעלת טקטיקות רכות ובגובה העיניים הינה דרך נכונה ומאוזנת יותר לצורך התמודדות עם הסוגיה.
דברים אלו נכתבים בשימת לב, כי התכלית אליה נדרש לשאוף נוגעת לקירוב אותנטי בין החרדים לבין החברה הישראלית ולא רק הפגנה סמלית של שוויון בכל הקשור לגיוס לצבא אשר עלולה להזיק יותר בטווח הארוך, ככל וייבחרו גישות כוחניות מלמעלה-למטה (Top-Down Approach).
בהקשר זה ניתן לציין את מוכנותם של רבים בחברה החרדית לתרום למדינה באמצעות עשייה חברתית בעלת משמעות במסגרת ארגונים התנדבותיים כדוגמת זק"א, יד שרה, זכרון מנחם, עזרה למרפא ועוד.
נדרש לקחת בחשבון כי הרצון לתרום לחברה הישראלית ולקחת בה חלק קיים בקרב הציבור החרדי, אשר מודע לפערים הקיימים בכל הנוגע למעורבות אזרחית וצבאית בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית-לאומית לבין האוכלוסייה החרדית.
לצד זאת כל פתרון אשר יוצע לצורך העלאת שיעורי הגיוס בקרב חרדים או מעורבותם בפרויקטים אזרחיים ולאומיים צריך להתבסס על מודלים היברידיים אשר לוקחים בחשבון בנוסף את המעמד המרכזי אשר קיים ללימודי ההלכה בעולם של הצעיר החרדי.
מציאת פתרון אשר יכיר בעולם הערכים החרדי וסדרי העדיפויות הקיימים בו ושיציע אפשרות לשלב בין התכליות המקובלות בחברה החרדית לבין צרכי החברה בישראל יכול להביא לשיפור במצב הקיים ולשינוי במעורבותם של החרדים בחברה. לאור הדינמיקה ההיסטורית בין החרדים והמדינה סביב סוגיית הגיוס לצבא ייתכן כי פתרונות משולבים יהיו עדיפים על פני הצעות אשר מחייבות את החרדים לבחור באחד מבין השניים.
המשמעויות הכלכליות בעקבות חוק הגיוס
הורדת גיל הפטור מגיוס עבור חרדים צפוי למלא אחר תכלית כלכלית הנוגעת לשילובם של תלמידי ישיבות בשוק התעסוקה.
קביעת גיל הזכאות לפטור מגיוס על 21 יאפשר לחרדים לצאת לשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר מבלי לחשוש כי יגויסו לצבא. אותו חשש כאמור קיים בהתאם למצב כיום אשר מחייב את החרדים להישאר בישיבה ולא לעבוד על מנת להיות זכאים לדחיית גיוס לצבא עד לקבלת הפטור בגיל 26.
כתוצאה מכך כיום חרדים רבים נשארים בישיבה עד גיל מאוחר יחסית, לא יוצאים לשוק התעסוקה במשך מרבית שנות העשרים לחייהם ולא רוכשים השכלה אקדמאית. סיטואציה זו מהווה הפסד לכלכלה הישראלית המצטרפת להשלכות השליליות הנגרמות משיעורי התגייסות נמוכים בקרב החרדים לצבא.
הצבת גיל פטור נמוך תאפשר לבחורי ישיבות, הנישאים בממוצע בגיל 22, לרכוש השכלה, ניסיון ולהיקלט בשוק התעסוקה לפני הקמת משפחה. הסדרת פטור מגיוס בגיל מאוחר יותר תקטין את הסיכויים להעסקת תלמידי ישיבות בעבודות בעלות שכר גבוה יחסית אשר יטיבו עם המשק ועם החברה החרדית.
ההשתלבות בחברה הישראלית על רקע הגברת ההיטמעות והחיכוך בין חרדים לבין מגזרים אחרים במדינה בשוק התעסוקה יכולה בתורה לסייע בטווח הזמן הבינוני והארוך להעלות את שיעורי הגיוס בקרב החרדים.
גישה זו מציגה מודל המתחיל משילוב חרדים בשוק התעסוקה ופונה לבעיית הגיוס בחברה החרדית בשלב השני, לאחר חשיפה של חרדים לחברה הישראלית, כצעד מדורג אשר ייתכן ויאפשר ביצוע שינויים דרסטיים יותר כדוגמת גיוס חרדים לצבא.
הצדקות מול התנגדויות לחוק הגיוס
הטבות כלכליות חיילים בניסיון לרכך את העמקת הפערים באשר לגיוס לצבא
במקביל להורדת גיל הפטור מגיוס בממשלה מעוניינים למתן את ההשלכות הנובעות מכך באמצעות שיפור תנאי השירות של חיילים בסדיר על ידי מתן הטבות ותמריצים כלכליים.
השירות הצבאי יזכה את המתגייסים בהטבות אשר ידמו את השירות הצבאי כאל עבודה או תעסוקה בשכר, גם אם בשכר מינימום, אשר יועבר מדי חודש בחודשו לחיילים ומעבר לכך, דבר אשר יסייע לרכך במעט את אי השוויון אשר צפוי להקצין בעקבות חוק הגיוס.
משמע, חובות נוספות ביחס לחלקים באוכלוסייה אשר כוללות במסגרתן זכויות כלכליות שגם הן יינתנו לאותם חלקים באוכלוסייה. עם זאת, אין בכך בכדי לשנות את המשמעויות הנובעות מחוק הגיוס, על פיהן חלקים בחברה הישראלית יהיו פטורים בפועל מגיוס לצבא בעוד שחלקים אחרים בחברה מחויבים בשירות צבאי.
התמקדות בפתרונות פרקטיים על חשבון שיקולים אתיים
בשנים האחרונות עלו שאלות באשר למוכנותו של הצבא לקלוט צעירים חרדים אשר יתגייסו לצבא, תוך התאמת התנאים והמתקנים הנדרשים לצורך כך על מנת שיענו על הצרכים של תלמידי הישיבות הנובעים בעקבות אורח החיים החרדי.
בעקבות כך ייתכן כי פגיעה סמלית וערכית בשוויון, בסולידאריות ובמשמעותה של אזרחות במדינת ישראל, על כל מערכת הזכויות והחובות הנלוות לכך, אשר אין חולק בקיומן, אינה גוררת אחריה השלכות שליליות ברמה המעשית אשר היו נמנעות אילולא מתן הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות.
בסיטואציה שכזו ייתכן כי נדרש למקד את המאמץ באזורים ובתחומים שבהם קיימת פגיעה מעשית בעקבות המצב הקיים, במסגרתו גברים חרדים נשארים ללמוד בישיבות עד שנות העשרים המאוחרות. בהקשר זה יש לתת את הדגש לזירה הכלכלית אשר סופגת את עיקר ההשלכות השליליות בפועל בשל הסיטואציה, אשר מבחינה זו הינה ברת תיקון באמצעות רפורמות בנות השגה כיום.
אין חולק כי רגולציה בדמות חוק הגיוס אשר במרכזו הורדת גיל הפטור מגיוס לצעירים חרדים צפויה לתת מענה לפחות מבחינה חלקית לאי שילובם של בוגרי ישיבות בשוק התעסוקה, ומהווה מבחינה זו מענה לבעיה בעלת השלכות מעשיות ואשר דורשת פתרון בצידה.