הצעת חוק־יסוד: לימוד תורה מבקשת להכיר בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל ולבסס לו מעמד חוקתי. בהתאם לכך, הדיון הציבורי מתמקד בעיקר בשאלה אם נכון

הצעת חוק־יסוד: לימוד תורה מבקשת להכיר בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל ולבסס לו מעמד חוקתי. אולם משמעותה הרחבה אינה מתמצה בעצם ההכרה בלימוד התורה או במקומה של ההצעה בסוגיית גיוס החרדים. לצד הדיון במעמדו של לימוד התורה, היא עשויה להציב במוקד שאלות רחבות יותר הנוגעות לתוכנם ולהתפתחותם של עקרונות היסוד של המדינה, למשמעותה של ישראל כמדינה יהודית, ולאופן שבו זהות זו באה לידי ביטוי במשפט, במרחב הציבורי וביחסים שבין המדינה, אזרחיה והעם היהודי.

המאמר מציג ניתוח פרשני של הפסיקה במסגרת בג"ץ פיטורי היועמ"שית וההכרעה בעתירות כנגד החלטת הממשלה לסיים את הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה באמצעות נקודות מבט שונות. האחת תומכת בפסיקה של בג"ץ והאחרת תומכת בהחלטת הממשלה. לבסוף, המאמר מנתח את חילוקי הדעות במבט אחר, אשר מתמקד במהות של מוסד הייעוץ המשפטי ותפיסות מתחרות הקיימות בישראל בקשר לתכליתו.

הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך על עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת מעלה תהיות על רקע הטענות להתערבות פוליטית בהליך הפלילי וחדירה לסמכותם של בתי המשפט בישראל. לצד זאת, בחינה של מערך החקיקה הקיים מצביעה על תקדימים קיימים באשר לסמכותם של גורמים פוליטיים להגביל הליכים המתנהלים כנגד חברי כנסת, ומציבה שאלה בדבר האיזון הראוי בין ייצוג ציבור הבוחרים לבין הפרדת רשויות.

הרשות השופטת במדינת ישראל ובית המשפט העליון אשר עומד בראשה הינם אחת משלושת זרועות השלטון בדמוקרטיה הישראלית. המאמר דן בסמכויותיה של הרשות השופטת, תורת המשפט אשר באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בג"ץ וההתפתחויות אשר חלו במערכת המשפטית במשך השנים.

מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אשר עליו מופקדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה מהווה יחידה במשרד המשפטים החולשת על סמכויות נרחבות במערכת אכיפת החוק ובעלת השפעה בלתי מבוטלת על פעילותן של הרשויות הנבחרות

מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין

מערך החקיקה של מדינת ישראל מתבסס על מדרג היררכי אשר בראשו ניצבים חוקי היסוד המכוננים על ידי הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. חוקי היסוד עומדים במוקד של המהפכה החוקתית, משולבים במישרין ובעקיפין בדוקטרינות משפטיות שונות ולהם השלכות משמעותיות בכל הנוגע למשטר, ממשל ומשפט במדינה.

יסודות המשפט המנהלי במדינת ישראל מהווים חלק מהותי במערכת הנורמות המחייבות אשר חלות ככלל על רשויות המנהל וביניהן על הממשלה בתור הרשות המבצעת. על אף היעדר קודקס חקיקה רשמי ומאוחד, במשך השנים בית המשפט העליון פיתח מערכת של עקרונות מנהליים אשר מטילים חובות, מגבלות ותכתיבים אשר משליכים במישרין על הפעילות הביצועית במדינה.

חוקה מהווה מסמך רב חשיבות בחייה של מדינה אשר לרוב זוכה למעמד על-חוקי במערכת הנורמות המחייבות הקיימות במסגרתה. לצד השוני הקיים ביניהן, חוקותיהן של מדינות דמוקרטיות חולקות לעיתים מאפיינים משותפים אשר עניינם במבנה החוקה, נורמות שנהוג לכלול במסגרתן והתכליות העומדות בבסיסן, היבטים אשר יידונו בהחרבה במאמר.

המאמר דן בזרמים מרכזיים בפילוסופיה של המשפט אשר מתחקים אחר טבעו של המשפט ותכליותיו, כמו גם בכללי הזיהוי של חוקים מחייבים והמניעים העומדים בבסיסה של הפרשנות המשפטית

פסיקת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ ראש השב"כ פסלה את החלטת הממשלה בדבר סיום כהונתו של רונן בר כראש שירות הביטחון הכללי. המאמר מנתח היבטים שונים אשר עולים מפסק הדין ועומד על קשיים אשר עשויים לנבוע מהחלטתה של הערכאה המשפטית הגבוהה בישראל לצד אתגרים להמשך.

המאמר שם זרקור על העמדות השונות של התומכים והמתנגדים כלפי הפיטורים של ראש השב״כ רונן בר והאדנים השונים עליהם כל צד מצדיק את טיעוניו הנוגעים ליחסים בין הרשויות במדינה והתכליות אשר על פיהן עליהן לבסס את החלטותיהן

המאמר מציג בתמצית עיקרים מההשלכות העשויות לנבוע בעקבות המנגנון המוצע למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים.
במרכזן – הניסיון לפתור את הפלונטר בין הממשלה לרשות השופטת, המענה החלקי לבעיית ניגוד העניינים של הרשות השופטת והחשש הנגדי מפני שקילת שיקולים פוליטיים בהליך המינוי.

ההצעה לתיקון חוק נציב תלונות השופטים מיועדת לתת מענה לטענות על ניגוד עניינים במנגנון הקיים למינוי הנציב באמצעות צמצום מעורבותם של השופטים, ומנגד מייצרת ביקורת שעניינה פוליטיזציה במוסד הנציבות והפיכתו למכשיר בידי הממשלה נגד הרשות השופטת.
לאור הנסיבות הקיימות, האם זהו הפתרון האפשרי הטוב ביותר?

הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים שאושרה השבוע לקריאה שניה ושלישית בכנסת מציגה וועדה ייעודית למינוי הנציב, מבטלת את זכות הווטו של הממשלה והרשות השופטת ומחלישה את נציגותם של השופטים בהליך שעניינו מינוי הגורם שיהיה אחראי על בירור התלונות שמוגשות כנגדם

הפרשה אשר במרכזה עומדים ניצב משנה מועלם ונציב השב"ס יעקובי ממשיכה את המגמה הנראית לאחרונה שבה נערכות חקירות מצד רשויות אכיפת החוק כנגד גורמים אשר מתוארים בפרסומים כמקורבים או בעלי קשרים לשרי הממשלה.
לצד החשדות הסיטואציה עשויה להיות נתונה לפרשנות משפטית ומעלה שאלות לאור שיטות החקירה, צבר האירועים המצטבר בפרק זמן קצר ומכנים משותפים אשר מאפיינים את החשודים.