הורדת גיל הפטור צפויה להעמיק את אי השוויון בחברה הישראלית באשר לגיוס לצבא
הורדת הפטור מגיוס לגיל 21 צפויה להעמיק ולהקצין את הפערים בין חלקים שונים בחברה הישראלית בכל הקשור לגיוס לצבא. אזרחים המתגייסים לצבא תורמים למדינה ממיטב שנותיהם, כאשר ישנם מי שמקריבים את חייהם במהלך שירותם הצבאי. מנגד, מתן פטור מגיוס לצבא לתלמידי ישיבות אשר מלאו להם 21 שנים צפויה לבטל הלכה למעשה ובטווח הזמן הקצר את חובת הגיוס בקרב החברה החרדית בישראל.
היבטים אלו עלולים לטמון בחובם השלכות הנוגעות לשוויון וסולידאריות חברתית, ואף להעלות את תחושות הניכור והמרחק התפיסתי הקיים בין החברה החרדית לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית. עוד יש בכך בכדי לפגוע ברעיון צבא העם, אשר עומד בבסיסו על עקרונות של שוויון ואיזון בין חלקי החברה הישראלית, אשר באידיאל מתגייסים כולם לגוף אחד המהווה בבחינת כור היתוך וכעוגן המקשר בין כל חלקי החברה.
הטבות כלכליות לחיילים – ניסיון לצמצם את אי השוויון על רקע העמקת הפערים בגיוס לצבא
במקביל להורדת גיל הפטור מגיוס בממשלה מעוניינים למתן את ההשלכות הנובעות מכך באמצעות שיפור תנאי השירות של חיילים בסדיר על ידי מתן הטבות ותמריצים כלכליים. שיפור תנאי השירות נועד בין היתר לצמצם את הפערים ואי השוויון אשר צפוי לנבוע בעקבות הורדת גיל הפטור מגיוס לחברה החרדית.
בהקשר זה, מתן הטבות כלכליות לחיילים בסדיר וקיצור שירות בהתאם למודל שירות דיפרנציאלי התלוי במהות העבודה המבוצעת על ידי כל חייל בסדיר אמנם מסייעים בשיפור תנאי השירות של החיילים והינם נכונים בפני עצמם.
השירות הצבאי יזכה את המתגייסים בהטבות אשר ידמו את השירות הצבאי כאל עבודה או תעסוקה בשכר, גם אם בשכר מינימום, אשר יועבר מדי חודש בחודשו לחיילים ומעבר לכך, דבר אשר יסייע לרכך במעט את אי השוויון אשר צפוי להקצין בעקבות חוק הגיוס.
משמע, חובות נוספות ביחס לחלקים באוכלוסייה אשר כוללות במסגרתן זכויות כלכליות שגם הן יינתנו לאותם חלקים באוכלוסייה. עם זאת, אין בכך בכדי לשנות את המשמעויות הנובעות מחוק הגיוס, על פיהן חלקים בחברה הישראלית יהיו פטורים בפועל מגיוס לצבא בעוד שחלקים אחרים בחברה מחויבים בשירות צבאי.
התמקדות בפתרונות פרקטיים על חשבון שיקולים אתיים הנעדרים מענה נראה לעין
על אף האמור, אפשר לבחון את מצב הדברים גם באמצעות הסתכלות על התמונה הגדולה יותר ועל מערכת הצרכים של המדינה והחברה ברמה מעשית. בהקשר זה, בשנים האחרונות עלו שאלות באשר למוכנותו של הצבא לקלוט צעירים חרדים אשר יתגייסו לצבא, תוך התאמת התנאים והמתקנים הנדרשים לצורך כך על מנת שיענו על הצרכים של תלמידי הישיבות הנובעים בעקבות אורח החיים החרדי.
בעקבות כך ייתכן כי פגיעה סמלית וערכית בשוויון, בסולידאריות ובמשמעותה של אזרחות במדינת ישראל, על כל מערכת הזכויות והחובות הנלוות לכך, אשר אין חולק בקיומן, אינה גוררת אחריה השלכות שליליות ברמה המעשית אשר היו נמנעות אילולא מתן הפטור מגיוס לתלמידי הישיבות.
בסיטואציה שכזו ייתכן כי נדרש למקד את המאמץ באזורים ובתחומים שבהם קיימת פגיעה מעשית בעקבות המצב הקיים, במסגרתו גברים חרדים נשארים ללמוד בישיבות עד שנות העשרים המאוחרות. בהקשר זה יש לתת את הדגש לזירה הכלכלית אשר סופגת את עיקר ההשלכות השליליות בפועל בשל הסיטואציה, אשר מבחינה זו הינה ברת תיקון באמצעות רפורמות בנות השגה כיום.
אין חולק כי רגולציה בדמות חוק הגיוס אשר במרכזו הורדת גיל הפטור מגיוס לצעירים חרדים צפויה לתת מענה לפחות מבחינה חלקית לאי שילובם של בוגרי ישיבות בשוק התעסוקה, ומהווה מבחינה זו מענה לבעיה בעלת השלכות מעשיות ואשר דורשת פתרון בצידה.