הורדת גיל הפטור צפויה להעמיק את אי השוויון בחברה הישראלית באשר לגיוס לצבא
חשוב לציין כי הורדת הפטור מגיוס לגיל 21 צפויה להעמיק ולהקצין את הפערים בין חלקים שונים בחברה הישראלית בכל הקשור לגיוס לצבא. אזרחים המתגייסים לצבא תורמים למדינה ממיטב שנותיהם, כאשר ישנם מי שמקריבים את חייהם במהלך שירותם הצבאי. מנגד, מתן פטור מגיוס לצבא לתלמידי ישיבות אשר מלאו להם 21 שנים צפוי לבטל הלכה למעשה ובטווח הזמן הקצר את חובת הגיוס בקרב החברה החרדית בישראל.
היבטים אלו עלולים לטמון בחובם השלכות הנוגעות לשוויון וסולידאריות חברתית, ואף להעלות את תחושות הניכור והמרחק התפיסתי הקיים בין החברה החרדית לבין חלקים אחרים בחברה הישראלית. עוד יש בכך בכדי לפגוע ברעיון צבא העם, אשר עומד בבסיסו על עקרונות של שוויון ואיזון בין חלקי החברה הישראלית, אשר באידיאל מתגייסים כולם לגוף אחד המהווה בבחינת כור היתוך וכעוגן המקשר בין כל חלקי החברה.
מה הן האלטרנטיבות?
על רקע בחינת נתונים היסטוריים בקשר לגיוס בחורי ישיבות ומאפייני החברה החרדית בישראל עולה השאלה אם קביעה של סנקציות וניסיון לגייס תלמידי ישיבות לצבא בכפייה צפוי להביא לשיפור בשיעורי הגיוס או עלול לדרדר את הסיטואציה ולהביא להשלכות שליליות בהשוואה למצב כיום.
יש לקחת בחשבון כי ניסיונות קודמים להעלאת שיעורי הגיוס בקרב תלמידי ישיבות באמצעות שימוש בסנקציות לא הובילו לשינוי ניכר במצב. בנוסף, נכון להיום כ-10% מקרב תלמידי הישיבות מתגייסים לצבא, נתונים אשר אמנם נמוכים באופן מהותי בהשוואה לשיעורי הגיוס בקרב יהודים לא חרדים בישראל, אולם גם הם צפויים להיות בסכנה במקרה של הכרזה על טקטיקות אגרסיביות ולוחמניות שיופנו כנגד הציבור החרדי.
עשיית שימוש באמצעים כפייתיים כנגד ציבור המונה מאות אלפי בני אדם במדינה בהתבסס על טיעונים המתבססים על רעיון צבא העם, סולידאריות ושוויון עלולים להיתפס על ידי הציבור החרדי כאל הכרזת מלחמה על האמונה והדת או לחלופין על אורח החיים החרדי הייחודי. סיטואציה שכזו עלולה להרחיק את החרדים מהמדינה ולהביא לניכור בקרב חלקים רחבים מהציבור החרדי אשר מגלים סקרנות ועניין באוכלוסייה הישראלית.
מנגד ייתכן שהפעלת טקטיקות רכות ובגובה העיניים הינה דרך נכונה ומאוזנת יותר לצורך התמודדות עם הסוגיה. דברים אלו נכתבים בשימת לב, כי התכלית אליה נדרש לשאוף נוגעת לקירוב אותנטי בין החרדים לבין החברה הישראלית ולא רק הפגנה סמלית של שוויון בכל הקשור לגיוס לצבא אשר עלולה להזיק יותר בטווח הארוך, ככל וייבחרו גישות כוחניות מלמעלה-למטה (Top-Down Approach).
בהקשר זה ניתן לציין את מוכנותם של רבים בחברה החרדית לתרום למדינה באמצעות עשייה חברתית בעלת משמעות במסגרת ארגונים התנדבותיים כדוגמת זק"א, יד שרה, זכרון מנחם, עזרה למרפא ועוד. על כן, פיתוח מודלים של שירות לאומי ואזרחי בקרב תלמידי ישיבות המתבסס על פרויקטים התנדבותיים וארגוני חברה אזרחית המופעלים ומנוהלים על ידי הציבור החרדי ייתכן ויביא לתוצאות מעשיות ומשמעותיות יותר, לכל הפחות בטווח הזמן הקצר והבינוני.
נדרש לקחת בחשבון כי הרצון לתרום לחברה הישראלית ולקחת בה חלק קיים בקרב הציבור החרדי, אשר מודע לפערים הקיימים בכל הנוגע למעורבות אזרחית וצבאית בקרב האוכלוסייה החילונית והדתית-לאומית לבין האוכלוסייה החרדית.
לצד זאת כל פתרון אשר יוצע לצורך העלאת שיעורי הגיוס בקרב חרדים או העלאת מעורבותם בפרויקטים אזרחיים ולאומיים צריך להתבסס על מודלים היברידיים אשר לוקחים בחשבון בנוסף את המעמד המרכזי אשר קיים ללימודי ההלכה בעולם של הצעיר החרדי.
הלימודים בישיבות מהווים אבן דרך מרכזית בחייו של כל צעיר חרדי ויש בהם בכדי לקבוע את מעמדו החברתי בקרב החברה החרדית ואף להשפיע על מעמדו האישי וזה של משפחתו.
מציאת פתרון אשר יכיר בעולם הערכים החרדי וסדרי העדיפויות הקיימים בו ושיציע אפשרות לשלב בין התכליות המקובלות בחברה החרדית לבין צרכי החברה בישראל יכול להביא לשיפור במצב הקיים ולשינוי במעורבותם של החרדים בחברה. לאור הדינמיקה ההיסטורית בין החרדים והמדינה סביב סוגיית הגיוס לצבא ייתכן כי פתרונות משולבים יהיו עדיפים על פני הצעות אשר מחייבות את החרדים לבחור באחד מבין השניים.
המשמעויות הכלכליות הנובעות בעקבות הורדת גיל הפטור מגיוס לתלמידי ישיבות
חלקה השני של הרפורמה בכל הקשור לגיוס תלמידי ישיבות לצבא נוגעת למשמעויות הכלכליות אשר ינבעו כתוצאה מחוק הגיוס ותיקוני חקיקה נלווים. בהקשר זה יש לקחת בחשבון את הורדת גיל הפטור מגיוס עבור חרדים אשר תכליתו לעודד את שילובם של תלמידי ישיבות בשוק התעסוקה.
הורדת גיל הפטור מגיוס עבור תלמידי ישיבות מהווה סוגיה המצויה במחלוקת גם בקרב מפלגות הקואליציה. בהקשר זה יש לקחת בחשבון כי הורדה של גיל הפטור לרף הנמוך העומד על גיל 21 יאפשר לחרדים לצאת לשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר מבלי לחשוש כי יגויסו לצבא. אותו חשש כאמור קיים בהתאם למצב כיום אשר מחייב את החרדים להישאר בישיבה ולא לעבוד על מנת להיות זכאים לדחיית גיוס לצבא עד לקבלת הפטור בגיל 26.
כתוצאה מכך כיום חרדים רבים נשארים בישיבה עד גיל מאוחר יחסית, לא יוצאים לשוק התעסוקה במשך מרבית שנות העשרים לחייהם ולא רוכשים השכלה אקדמאית. סיטואציה זו מהווה הפסד לכלכלה הישראלית המצטרפת להשלכות השליליות הנגרמות משיעורי התגייסות נמוכים בקרב החרדים לצבא.
הורדת גיל הפטור תאפשר לחרדים להיטמע בשוק התעסוקה ואף להעלות את סיכוייהם לרכוש מקצוע וניסיון אשר יאפשרו להם להתקבל לעבודות איכותיות המתאפיינות בסכומי שכר גבוהים יותר, תהליך שיטיב עם הכלכלה בישראל.
משמעויות אלו נובעות בין היתר לאור העובדה כי צעירים חרדים, הנישאים בממוצע בגיל 22, יוכלו לרכוש השכלה, ניסיון ולהיקלט בשוק התעסוקה לפני הקמת משפחה. הסדרת פטור מגיוס בגיל מאוחר יותר תקטין את הסיכויים להעסקת תלמידי ישיבות בעבודות בעלות שכר גבוה יחסית אשר יטיבו עם המשק ועם החברה החרדית.
העמדת גיל הפטור על רף נמוך יחסית טומנת במסגרתה משמעויות חיוביות נוספות. בהקשר זה גיל פטור נמוך יעלה את סיכויי ההשתלבות של חרדים בחברה הישראלית אשר יפגשו אזרחים אחרים בני גילם. תלמידי ישיבות אשר יבחרו לעזוב את הישיבות עם קבלת הפטור מגיוס יפגשו בשוק התעסוקה חיילים בסדיר אשר משתחררים משירותם בצבא בגיל זהה.
ההשתלבות בחברה הישראלית על רקע הגברת ההיטמעות והחיכוך בין חרדים לבין מגזרים אחרים במדינה יכולה בתורה לסייע בטווח הזמן הבינוני והארוך להעלות את שיעורי הגיוס בקרב החרדים. גישה זו מציגה מודל המתחיל משילוב חרדים בשוק התעסוקה ופונה לבעיית הגיוס בחברה החרדית בשלב השני, לאחר חשיפה של חרדים לחברה הישראלית, כצעד מדורג אשר ייתכן ויאפשר ביצוע שינויים דרסטיים יותר כדוגמת גיוס חרדים לצבא.