בחודשים האחרונים מצטברים המקרים בהם רשויות או מוסדות רשמיים במדינות האיחוד האירופי נוקטים בפעולות כנגד גורמים בכירים המזוהים עם הימין העמוק. אירועים כאמור התרחשו בתוך

המאמר מציג בתמצית עיקרים מההשלכות העשויות לנבוע בעקבות המנגנון המוצע למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים.
במרכזן – הניסיון לפתור את הפלונטר בין הממשלה לרשות השופטת, המענה החלקי לבעיית ניגוד העניינים של הרשות השופטת והחשש הנגדי מפני שקילת שיקולים פוליטיים בהליך המינוי.

המאמר סוקר בתמצית את משמעויותיו של המשבר החוקתי בישראל ודן בהשלכות ישירות ועקיפות של חילוקי הדעות בקרב הממשלה והרשות השופטת

מתווה לוין סער מתמודד עם הדומיננטיות של השופטים בוועדה האמונה על בחירתם, ויחד עם זאת עשוי להתגלות בלתי מספק במניעת סמכותנות מהצד השני והפוליטי של משוואת המתיחות החוקתית הקיימת במדינה בשנים האחרונות

האם בפנינו מרי אזרחי הנשען על נדבכים מוסריים ושייעודו לתקן אי צדק או לחלופין הפרה נרחבת של הוראות החוק אשר מתאפיינת גם בהיבטים עקרוניים?

אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של המחלוקת בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי בעניין ייצוג משרדי הממשלה בבג"ץ. מה שנדמה במבט ראשון כסוגיה טכנית בעיקרה טומן במסגרתו השלכות באשר לפעילותה המקצועית של הרשות המבצעת והמרות האחרונה על משרדי הממשלה

אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של ההיבטים המרכזיים הנוגעים להקדמת בחירות בצל מלחמה, לרבות מקרים מקבילים בהיסטוריה (האם יש כאלה?), עמדת החוק והמשפט אודות הסיטואציה, השלכותיה ועוד

אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של עמדת בג"ץ כפי שעולה מהדיון בעתירה בעניין עילת הסבירות באשר לעקרון הרוב וריבונות העם ומקומם בדמוקרטיה הישראלית

אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של ההיבטים המרכזיים אשר עולים בבג"ץ עילת הסבירות ובייחוד העמדות השונות בפסיקה באשר למגבלות החלות על הרשות המכוננת וחוקי היסוד

אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של ההיבטים המרכזיים בפסיקת בית המשפט העליון האחרונה באשר להרחבת מעגל זכאי השבות ומי שרשאים לקבל מעמד רשמי במדינת ישראל