דוח דירוג האשראי אשר פורסם השבוע על ידי מוד'יס (Moody’s) עורר הדים בכלי התקשורת בישראל לצד ביקורות שהופנו כלפי הדרג המדיני ומקבלי ההחלטות בקבינט.
כאמור, מוד'יס הודיעה במסגרת פרסומה מיום 9 בפברואר 2024 על הורדה בדירוג האשראי של ישראל מרמה 1A לרמה 2A עם תחזית שלילית.
הורדה בדירוג האשראי של ישראל נעשית בזמנים שבהם המדינה מתמודדת עם אירועים ביטחוניים ובמרכזם מלחמת חרבות ברזל, וזאת לצד חילוקי דעות מהותיים במערכת הפוליטית ובזירה הציבורית בתוך המדינה.
בהקשר זה, ניתן לציין את האירועים שהתרחשו מזה מס' חודשים לאחר הקמת הממשלה סביב הרפורמה המשפטית והתגובות השונות בקרב הציבור כלפי מערך החקיקה, חוק הגיוס וסוגיית השוויון בנטל הנלווית לו המקבלים משקל מוגבר בימים אלו, ועוד.
דוח הדירוג של מוד'יס עומד בפועל על הדינמיקה ותלות הגומלין הקיימות בין סיכונים מגוונים ושונים במדינה ולאו דווקא מתמקד בהחלטות קונקרטיות של הרשות המבצעת.
דוח הדירוג נותן דגש לסיכונים הביטחוניים המהווים פועל יוצא של מלחמת חרבות ברזל וההסלמה בצפון, אשר מלבד השלכתם הישירה על המדינה עשויים לייצר השלכות נוספות בדמות החמרה בסיכונים פיסקליים, פוליטיים וחברתיים, אשר יפורטו להלן.
לצד האמור מוד'יס מציינים לטובה מס' היבטים אשר להם עשויה להיות השפעה מקזזת וממתנת של הסיכונים. בראשם ניתן לציין את חוזקתה של הכלכלה הישראלית, תקציב המדינה לשנת 2024 ובייחוד העלאת המע"מ וכוונתה של הממשלה לעגן בחקיקה הסדרות שמטרתן לצמצם את הגירעון, המערכת המשפטית וחוסנה של החברה האזרחית.
המשמעות של דירוג אשראי בתמצית
דירוג האשראי מבטא אומדן באשר ליכולתה של המדינה לפרוע את חובותיה לנושיה, כדוגמת הלוואות או חובות המגויסים באמצעות הנפקת אגרות חוב ממשלתיות.
ככלל, הורדה בדירוג האשראי משקפת עלייה ברמת הסיכון ואינדיקציה שלילית באשר ליכולתה של מדינה לפרוע את חובותיה בעתיד.
הדירוג נקבע על סמך היבטים שונים המתקשרים לסיכון הקיים בהעמדת הכספים לטובת המדינה, ובהם יציבותה הכלכלית והפיסקלית, מצבה הביטחוני, נסיבות חברתיות במדינה, חוזקן של רשויות המדינה, האקלים הסביבתי השורר במדינה ועוד.
שיקולים אלו ואחרים נועדו להוות בגדר אמצעי המאפשר להעריך את יציבותה של המדינה וחוסנה הכלכלי והפיננסי ועל ידי כך גם את הסבירות להחזר חובותיה.
הורדה בדירוג האשראי טומנת במסגרתה השלכות שליליות שנוגעות ליכולתה של מדינה לגייס כספים באמצעות הון וחוב ומשפיעה לרעה על התנאים אשר יוכתבו מאת צדדים שלישיים לצורך העמדת הכספים למדינה.
תנאים כאמור משקפים את התמחור של החוב בעיני השוק בהתאם לרמת הסיכון והסבירות שהחוב ייפרע על ידי המדינה.
תמחור שכזה עשוי לבוא לידי ביטוי בדרישה לריביות גבוהות יותר בגין העמדת הכספים לרשות המדינה, לצד הטלת מגבלות ותנאים פיננסיים חמורים יותר בהם המדינה תידרש לעמוד, כל מקרה לגופו.
בנוסף, רמת דירוג האשראי עשויה להשליך בעקיפין גם על המגזר הפרטי ובכלל זאת על מוכנותם של גורמים זרים להשקיע בתאגידים ופרויקטים במדינה ויכולתם של אזרחים לגייס הון וחוב, על רקע החשש מפני אירועים העשויים להעלות את הסיכון להחזר הכספים או להגביל את התשואה על ההשקעה.
עיקרי דוח הדירוג של מוד'יס
לצד ביקורת כלפי הדרג המדיני ופיקוח אחר החלטות ממשלה, אשר הינם רצויים וחיוניים להמשך התפתחותה של הדמוקרטיה הישראלית ושגשוגה, חשוב לשקף כלפי הציבור הרחב את ההיבטים המרכזיים המפורטים בדוח הדירוג של מוד'יס ואשר על בסיסם תולה מוד'יס את הירידה בדירוג.
בימים האחרונים נשמעות הצהרות בכלי התקשורת ובאולפני החדשות באשר לתפקודה של הממשלה וההחלטות המתקבלות על ידי השרים וחברי הקבינט המדיני-ביטחוני.
בהקשר זה, ישנם מי שמתמקדים בחלוקת הכספים בהתאם לתקציב לשנת 2024 ובהיעדרה של תכנית מסודרת לסיום המלחמה בעזה, אגב דיונים המתקיימים באולפנים באשר לקשרים הקיימים לכאורה בין אותם גורמים לבין הירידה בדירוג האשראי של ישראל.
בפועל, דוח הדירוג של מוד'יס מונה היבטים מגוונים המתקשרים לירידה בדירוג ומתמקד בסוגיות שונות החורגות מהשפעתם של מעשים, מחדלים (ככל ואכן קיימים), החלטות או התנהלות קונקרטית של הרשות המבצעת והשרים במסגרתה.
הניתוח אשר מפורט בדוח דירוג האשראי שנערך על ידי מוד'יס משקף בחינה רוחבית של המשק והחברה הישראלית ובייחוד של סיכונים אשר עשויים להוות בגדר אינדיקציות ליכולתה של המדינה לעמוד בהתחייבויותיה.
הבחינה של מוד'יס מבטאת את ההכרה בתלות גומלין הקיימת בין סיכונים ביטחוניים, פיסקליים, חברתיים, פוליטיים וכלכליים, המשפיעים אחד על השני.
דגש מרכזי בדוח של מוד'יס ניתן להערכה לפיה התגברות הסיכונים הביטחוניים על רקע מלחמת חרבות ברזל והסלמה בצפון מול חיזבאללה עשויה להשליך על סיכונים נוספים המשמשים כאינדיקציה לבחינת דירוג האשראי של ישראל, ובהם סיכונים פיסקליים, היציבות הפוליטית והסיכונים החברתיים בתוך המדינה.
הדוח מתמקד בשלושה היבטים מרכזיים:
סיכונים ביטחוניים ופיסקליים אשר תוצאותיהם ניכרות כיום ועשויות להחמיר בהמשך;
סיכונים חברתיים ופוליטיים אשר עשויים להתרחש בעתיד הנראה לעין ואף להחמיר בעקבות המצב הביטחוני;
היבטים ממתנים וחיוביים ובמרכזם הכלכלה הישראלית, תקציב המדינה, מערכת המשפט והחברה האזרחית.
סיכונים ביטחוניים ופיסקליים
מוד'יס נותנים דגש מיוחד במסגרת הדוח לסיכונים הביטחוניים והפיסקליים, אשר השפעותיהם ניכרות כבר כיום ואף עשויות להחמיר בהמשך.
בהיבט הביטחוני הדוח מתמקד במלחמת חרבות ברזל וכן במלחמה אפשרית בצפון מול חיזבאללה וההשלכות השליליות הנלוות לכך על ביטחון האזרחים.
בהתאם להערכות של מוד'יס, הסיכונים הביטחוניים צפויים להישאר ברמה גבוהה גם בטווח הזמן הארוך, כאשר מלחמת חרבות ברזל עשויה להשליך באופן שלילי על מוסדות מדינה והמימון הציבורי וכן על מצבה הפיסקלי של המדינה.
בנוסף, הסיכונים הביטחוניים, ובייחוד הסלמה אפשרית בעימותים בצפון המדינה, עומדים בבסיס החלטתה של מוד'יס לשנות את תחזית הדירוג של ישראל לשלילית.
לטענת מוד'יס, הסלמה מול חיזבאללה בצפון נותרה בגדר סיכון משמעותי, אשר במקרה שיתממש יהווה בגדר עלייה מהותית בסיכון על שטחה של ישראל.
תרחיש שכזה יהיה מלווה בפגיעה בתשתיות ובגיוס מילואים, ויביא להשפעות שליליות על הכלכלה אשר יחלשו על סקטורים רבים יותר ולאורך זמן ממושך יותר.
לצד המקום הבולט אשר ניתן בשיח בתוך ישראל להסדרה שלטונית ברצועת עזה ביום שאחרי מלחמת חרבות ברזל מוד'יס מבהירים שגם במקרה שבו תושגנה הבנות באשר למשילות ומנהיגות ברצועה, אשר עשויות לתרום לביטחון ישראל, הצלחתן בטווח הזמן הארוך הינה מוטלת בספק.
כמו כן, מקום בולט ניתן למדדים פיסקליים ומדדי החוב של ישראל, אשר בהתאם לדוח נחשבו כחלשים בהשוואה למדדים של מדינות אחרות באותה רמת דירוג גם לפני תחילתה של המלחמה.
בעניין זה, הדוח עומד על מגמת הירידה ביחס החוב לתוצר, על רקע הצפי כי החוב יהיה גבוה באופן מהותי מהתחזיות אשר שררו לפני מלחמת חרבות ברזל.
השלכות ביטחוניות ופיסקליות כאמור עומדות במוקד הדוח של מוד'יס מעצם השפעתן המתרחשת כבר כעת על החברה והמשק הישראלי וכזו שעשויה להחמיר לאורך הזמן.
לצד זאת מוד'יס מדגישים את ההשלכות אשר עלולות לנבוע מהמצב הביטחוני גם על היבטים אחרים המשפיעים על הדירוג, ובהם סיכונים פוליטיים וסיכונים חברתיים בטווח הזמן הנראה לעין.
סיכונים חברתיים ופוליטיים
לצד ההתמקדות בסיכונים הביטחוניים והפיסקליים המידיים דוח הדירוג של מוד'יס מפרט אודות השלכות נוספות אשר עשויות לנבוע בעקבות מלחמת חרבות ברזל, ובהן העלאה מהותית של הסיכונים הפוליטיים והיחלשותן של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת במדינה.
בהקשר זה, רציונל מרכזי להורדה בדירוג האשראי נובע בעקבות ההערכה במוד'יס לפיה החשיפה לסיכונים פוליטיים במדינה עשויה להימשך בעתיד וזאת גם במקרה של סיום מלחמת חרבות ברזל.
בהתאם לדוח הדירוג, סיכונים כאמור יכולים לבוא לידי ביטוי בתקופה שתתאפיין בטלטלות פוליטיות במקרה של פיזור הממשלה וסיום פעילותו של קבינט המלחמה.
לאור האמור נדמה שרמת הסיכונים הפוליטיים, המהווים אחד מבין האינדיקציות לקביעת דירוג האשראי של ישראל, נלמדים גם על סמך הדינמיקה שבין הרשויות לחברה האזרחית והתגובות בקרב הציבור הישראלי כלפי המערכת הפוליטית ונבחרי ציבור.
בנוסף, לצד העלייה בסיכונים הפוליטיים הדוח עומד בנוסף על העלייה בסיכונים החברתיים בעקבות ההחמרה במצב הביטחוני, על רקע ההשפעה של המלחמה על בריאותם של אזרחי המדינה.
השלכות המלחמה כאמור מצטרפות בתורן לסיכונים הקשורים לשינויים בדמוגרפיה המאפיינת את החברה הישראלית וההשפעות הנובעות מכך על שוק התעסוקה, ומרכיבות יחדיו את הסביבה החברתית והסיכונים אשר עשויים לאפיין אותה בעתיד.
זיקה זו בין ערעור המצב הביטחוני להגברת הסיכונים והמחלוקות בקרב החברה בתוך ישראל מתקשרת בתורה גם להגברת הסיכונים הפוליטיים, על רקע ההערכות הצופות את היחלשותן של הרשות המחוקקת והמבצעת אשר עתידות להקדיש את זמנן לפעולות שמטרתן להשיב את הביטחון.
משכך, ומעבר לבחינה של נתונים פיסקאליים וכלכליים קונקרטיים, הדוח משקף תמונת מצב מורכבת באשר לסיכונים עמם צפויה להתמודד החברה הישראלית על רקע מלחמת חרבות ברזל וההסלמה בצפון, אשר במרכזה החברה, מוסדות המדינה ונבחרי הציבור.
בהקשר זה, מוד'יס מפרטים גורמים אשר עשויים להשפיע לחיוב על דירוג האשראי של ישראל, ובכלל זאת קיומן של אינדיקציות למסוגלותם של מוסדות המדינה להוביל מדיניות אשר תתמוך בהתאוששות פיסקלית וכלכלית ותשקם את הביטחון.
לצד האמור, הדוח של מוד'יס אינו בא בביקורת כלפי החלטות קונקרטיות אשר מתקבלות על ידי הדרג המדיני או הימנעות מקבלת החלטות חיוניות לצורך התמודדות ומתן מענה לסיכונים הקיימים.
במקום זאת, נדמה שהבחינה אשר עומדת במוקד הדוח מתבססת על הערכות צופות פני עתיד באשר לתהליכים בחברה הישראלית ובמערכת הפוליטית, ובייחוד לדינמיקה אשר תתפתח בין האזרחים לבין הממשלה המכהנת והדרג המדיני.
במובן זה, ייתכן שהחוזק והיציבות של הרשויות, ובהן הכנסת והממשלה, במהלך ימי המלחמה הבאים וכן לאחר סיומה של המערכה הצבאית עשויים לרמוז ולשקף את מידת הסיכונים הפוליטיים עליהם מתבסס הדוח כאינדיקציה לבחינת יכולתה של ישראל לפרוע את חובותיה בעתיד.
בנוסף, הטענות המועלות במסגרת הדוח של מוד'יס באשר לסיכונים החברתיים עשויות ללמד על החשיבות הקיימת לקבלת החלטות הנוגעות לשילובו של הציבור החרדי בשוק התעסוקה, אשר יאפשרו לצמצם את הפערים התעסוקתיים בין מגזרים שונים בחברה.
היבטים חיוביים וממתנים בדוח של מוד'יס
לצד ההתמקדות בסיכונים הביטחוניים והפיסקליים, וכן בהשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות אשר עשויות לנבוע כתוצאה מכך, מוד'יס מדגישים לחיוב מס' היבטים המשמשים בגדר גורמים הממתנים את ההשפעות השליליות של מלחמת חרבות ברזל.
ראשית, יש לציין את חוזקה של הכלכלה הישראלית, אשר לעמדת מוד'יס מתמודדת טוב עם ההשלכות של מלחמת חרבות ברזל, לצד מה שנדמה כאינדיקציות להתאוששות של המשק בחודשים האחרונים.
בהקשר זה מדגישים במוד'יס את פתיחתם מחדש של בתי הספר, שחרורם של חיילים משירות מילואים וחזרתו של כוח האדם בשוק העבודה לרמה שהיתה לפני אירועי ה-7 באוקטובר.
שנית, מוד'יס מציינים בחיוב את תקציב המדינה לשנת 2024 ובכלל זאת את ההעלאה בשיעור המע"מ ואת כוונתה של הממשלה לעגן בחקיקה צעדים שמטרתם תהא לצמצם את הגירעון.
צעדים אלו, ובהם ההחלטה להעלות מסים, מהווים בגדר סימן חיובי לחוזק של מוסדות המדינה ועשויה להיות להם השפעה ממתנת להוצאות הביטחוניות והוצאות הריבית הצפויות.
שלישית, הדוח מדגיש לחיוב את החוזק והעצמאות של מערכת המשפט, הניכרים על רקע ביטול ההגבלות לפיקוח אחר בתי המשפט על ידי בג"ץ.
מערכת המשפט לצד חברה אזרחית חזקה בישראל מהווים לעמדת מוד'יס אינדיקציות למערך נאות של איזונים ובלמים בשיטת המשטר בישראל.
