הסנקציות הנבחנות מצד ארה"ב על גדוד נצח יהודה מהוות תמרור אזהרה למדינת ישראל ומתאפיינות בקשר עקיף למלחמת חרבות ברזל, על רקע הלחצים המופנים מצד אזרחים, פעילים פוליטיים ובעלי תפקידים כלפי הממשל האמריקאי להפסיק את הסיוע לישראל המשמש לצרכי המלחמה.
המעניין הוא שהמגבלות אשר בכוונת הממשל האמריקאי להחיל על היחידה הצה"לית מתבססות למעשה על אירועים שעל פי החשד בהם היה מעורב הגדוד לפני המלחמה במהלך פעילות מבצעית שוטפת בשטחי יהודה ושומרון.
העיתוי בו הוחלט לפרסם את הידיעה ייתכן ואינו מקרי, בשים לב שראשיתו של האירוע בהמלצה להחיל מגבלות על יחידות בצה"ל ובמשטרת ישראל אשר התקבלה על ידי מחלקת המדינה האמריקאית והועברה למזכיר המדינה כבר לפני מס' חודשים, בעוד מזכיר המדינה לא מימש אותה בפועל עד כה.
הסנקציות מתבססות על Leahy Laws, חוקים אשר נחקקו בארה"ב בסמוך לפני שנות האלפיים ביוזמת הסנטור פטריק ליהי ונכללים במסגרת מערך חוקי זכויות האדם של המעצמה האמריקאית.
משמעותם המעשית של החוקים הינה באיסור החל על מחלקת המדינה ומשרד ההגנה להעביר סיוע צבאי לגופים שמפרים זכויות אדם ולא נשפטו בגין כך.
לצד זאת החוק האמריקאי מאפשר מרחב תמרון עבור מזכיר המדינה האמריקאי, אשר מוסמך למנוע את יישומו הלכה למעשה על מקרה קונקרטי במידה והממשלה המקומית נוקטת באמצעים הנדרשים על מנת למצות את הדין עם הגורמים המפרים.
אירוע שבמהלכו יוטלו סנקציות על יחידה בצה"ל הינו חסר תקדים ועשוי לייצר תקדים חדש ביחסים שבין הממשל האמריקאי למדינת ישראל.
למען הסר ספק חשוב להבהיר שהמגבלות הנבחנות על גדוד נצח יהודה עשויות לחרוג בתחולתן מעבר ליחידה המדוברת ולחול בהמשך על גופים נוספים במערכת הביטחון.
דברים אלו נכונים בין אם ביחס לסנקציות הנבחנות על בסיס ההמלצות הקיימות שגובשו מצד מחלקת המדינה האמריקאית, אשר התייחסה במסקנותיה ליחידות נוספות בצבא ובמשטרה מלבד גדוד נצח יהודה, ובין אם במסגרת המלצות עתידיות שעשויים לכלול במסגרתן גופים נוספים שעליהם יוטלו מגבלות.
כאמור, הסנקציות הקיימות מתבססות על פעילות מבצעית שוטפת של צה"ל ביהודה ושומרון ואינן מתקשרות במישרין לפעילות צה"ל במלחמה.
התפתחות זו ממחישה שלצד בחינת החלתן של סנקציות, צעד ייחודי בפני עצמו, בזמנים יוצאי דופן שבהם מתנהלת מלחמה חסרת תקדים בהיקפה ברצועת עזה, בפועל ייתכן ומדובר גם בשינוי מדיניות מצד הממשל האמריקאי שעשוי לחלול גם בתקופות אחרות ובעקבות פעילות מבצעית שוטפת.
שינוי שכזה, ככל ולא ייבלם בשלב מוקדם ולפני תחילתו, עשוי להוות בגדר פריצת הסכר ומדרון חלקלק להמשך אגב החלת סטנדרטים חדשים על מדינת ישראל.
במקרה כאמור המדינה עשויה לעמוד בפני סנקציות נוספות בעתיד או איומים על הטלת סנקציות שיגבילו את פעילותה, אשר יוטלו על מערכת הביטחון ואף על גופים אחרים הכפופים למדינה מחוץ למעגל הביטחוני.
סיטואציה זו נכונה בייחוד כאשר המסגרת המשפטית מותירה מקום לפרשנות, בעוד החלתה על מקרים קונקרטיים תלויה בהחלטה של גורמים פוליטיים ובשינויים במערך האינטרסים שלהם ומדיניותם.
משכך, מערך החקיקה הקיים מזה זמן מה בארה"ב, אשר לא בא לידי ביטוי בעבר במישרין בהקשר של ישראל, עשוי להיות מיושם הלכה למעשה ולהביא עמו השלכות שאותן המדינה לא הכירה עד כה בעקבות שינויים בזירה הפוליטית והציבורית בארה"ב.
לאור האמור, על המדינה ליטול את היוזמה בשדה המשפטי והפוליטי כאחד. מבחינה משפטית חיוני שהמדינה תנקוט בחקירות עצמאיות ופנימיות שעומדות בסטנדרטים בינלאומיים באשר להתנהלות של גופים ציבוריים, ובכלל זאת יחידות בצה"ל ובמערכת הביטחון.
מהעבר האחר ובנוסף לעמידה בקריטריונים הקבועים בחוק ובדין האמריקאי, מקבלי ההחלטות בישראל נדרשים לשקול הפעלת מאמצים דיפלומטים ומדיניים על מנת לצמצם את הנזקים ולמנוע שינויים דרסטיים בסטנדרטים וקריטריונים העומדים בבסיס הסיוע האמריקאי לישראל.
