תכניותיו של שר התקשורת שלמה קרעי לערוך רפורמה בשוק התקשורת החלה לעורר הדים בימים האחרונים לאחר פרסום הצעת חוק השידורים להערות הציבור. רפורמת קרעי, כפי שכונתה החקיקה לא אחת, הביאה למגוון תגובות בשוק התקשורת ומטעם פוליטיקאים ונבחרי ציבור.
מטרת כתבה זו הינה לעמוד על הסכנות מחד וההזדמנויות מאידך העולות בעקבות הרפורמה בשוק התקשורת לדמוקרטיה הישראלית.
בהקשר זה נשאלת השאלה אם אנו אכן בעיצומו של (א) תהליך בו הדמוקרטיה הישראלית מאמצת מאפיינים סמכותניים יותר המתבטאים בין היתר בצמצום חופש העיתונות; או לחלופין – (ב) תקופה של צמיחה דמוקרטית המתאפיינת בפלורליזם ובמתן הזדמנות להשמעה של דעות שונות הקיימות במרחב הציבורי הישראלי המתקשות לפרוץ החוצה לאור המאפיינים הקיימים של שוק התקשורת?
התייחסויותיהם של גורמים שונים לרפורמה בשוק התקשורת נעות בין קצוות שונים. בהקשר זה ניתן לציין עמדות המביעות 'חשש' ו'זעזוע' מפני פגיעה אנושה לכאורה בדמוקרטיה ובתקשורת החופשית בישראל.
אותן עמדות מועברות על רקע השמעת אזהרות חוזרות ונשנות מפני הכתבת תכנים תקשורתיים לגופי החדשות על ידי הממשלה מצד אחד או לחלופין מפני פתיחת פתח לפייק ניוז בעקבות הסרת חסמים וצמצום הפיקוח הרגולטורי מצד שני.
עמדות אחרות המושמעות בזירה הציבורית נותנות דגש דווקא ליתרונות הטמונים ברפורמה בשוק התקשורת. כאן ניתן לציין מתן הזדמנות לכניסתם של גופי תקשורת נוספים לזירה הציבורית ובאמצעות כך הגדלת מגוון הדעות והתכנים אשר יוצעו לציבור.
אז היכן האמת טמונה, האם עלינו לחשוש מפני חוק השידורים או דווקא לצפות לו כאמצעי לשיפור ותיקון פגמים קיימים בשוק התקשורת?
צמצום הסחבת הביורוקרטית ואימוץ מודל של ממשלה מינימלית
קו בולט העובר בין חלקי הרפורמה בשוק התקשורת מתמקד בהשקפה פוליטית המזוהה עם העדפה למגזר ציבורי מצומצם, הסרת חסמים ביורוקרטיים ואימוץ מודל של ממשלה רזה.
ההחלטה בדבר הקמת רשות התקשורת וסגירתן של המועצות הקיימות מביאה עמה בשורה בדבר צמצום היקף הדרישות הרגולטוריות אשר יחולו על גופים שברצונם להיכנס לשוק התקשורת בישראל, כמו גם בצמצום הסחבת הביורוקרטית אשר צפויה לחול על הגופים במהלך פעילותם.
בהקשר זה המגזר הציבורי בישראל מתאפיין בריבוים של גופים מתמנים ובמעורבותם של עובדי מדינה על הנעשה בזירות שונות במדינה, מודל אשר עומד בניגוד להשקפות שמרניות הפועלות לצמצום מעורבותם של עובדי ציבור בחייהם של האזרחים.
צמצום מעורבותו של הרגולטור טומנת במסגרתה יתרון לפיו גופים אשר יהיו מעוניינים להיכנס לזירת התקשורת בישראל יוכלו לעשות זאת כעת באופן מהיר יותר, מעצם העובדה שהיקף ההליכים הביורוקרטיים ומוסדות ציבור אשר יהיו מעורבים בתהליך יהא מצומצם יותר.
הרחבת סמכויותיהם של נבחרי הציבור על חשבון עובדי מדינה - חיזוק הפיקוח על 'שומרי הסף' לצד החשש מפני פוליטיזציה בשוק התקשורת
העברת הסמכויות מהרגולטור לידי רשות אשר תפעל במסגרת משרד ממשלתי משקפת מאפיין נוסף של הרפורמה בשוק התקשורת, המתבטא בהעברת מרכז הכוח לרשות המבצעת וזאת על חשבון עובדי מדינה.
פעולה זו עלולה לטמון במסגרתה יתרונות לצד חסרונות בכל הקשור לשמירה על ערכים דמוקרטיים ותקשורת חופשית בישראל.
בהקשר זה יש לציין שפיקוח על התהליך מצד גורמים נבחרים כדוגמת שרי ממשלה (או עובדי מדינה הנבחרים על ידי השרים) יכול לסייע לשקיפות התהליך, כאשר מידת מעורבותם של גורמים הממונים על ידי וועדות בלתי תלויות ואשר אינן עומדות באור הזרקורים וכאלו שאינם חבים באחריות כלפי הציבור יירד.
באותו עניין, אין להשוות בין מידת הפיקוח החלה על שרים לבין זו הקיימת על עובדי מדינה, וזאת על אף העובדה שכל הגורמים השונים כפופים לעקרונות המשפט המנהלי והחוקתי.
בנוסף, חשוב להדגיש ששרי ממשלה מבטאים בצורה מובהקת יותר את עמדותיו של הציבור ואף חבים באחריות כלפיו, כאשר ציבור הבוחרים יכול להחליט בקלפי באשר למידת שביעות רצונו מנציגיו ואף להחליפם בבחירות.
משכך, העברת הסמכויות כך שיהיו קרובות יותר לשרי הממשלה מסייעת להבטיח את הקשר שבין ציבור הבוחרים לבין העקרונות והכללים אשר יחולו על שוק התקשורת בישראל, המחזיק באמתחתו את כלים המרכזיים להעברת מידע לאותו הציבור.
לצד האמור לא ניתן להתעלם מהעובדה שמעורבות גבוהה יותר של נבחרי ציבור בשערי הכניסה לזירה התקשורתית והכללים אשר יחולו על גופי התקשורת במהלך פעילותם מעלה חששות כבדים באשר לפוליטיזציה של שוק התקשורת בישראל.
בעניין זה, הקמת רשות תקשורת אשר תישלט במישרין על ידי משרד ממשלתי יכולה להעלות סימני שאלה באשר להיתכנות להמשך השמירה על עקרונות של עיתונות חופשית וזאת בהינתן פיקוחה של הממשלה על שוק התקשורת.
חשוב להדגיש כי עקרון מהותי במשטר דמוקרטי ואבן יסוד להתקיימותו הינו שמירה על עצמאות התקשורת והעיתונות, לצד כיבוד עקרון חופש הביטוי ווידוא כי התכנים החדשותיים אינם מוכתבים או מוטים בהתאם לצרכים פוליטיים.
הסרת חסמי הכניסה לשוק התקשורת כאמצעי לעידוד התחרות וריבוי הדעות בזירה הציבורית
הסרת הדרישה לרישיון וביטול תנאי הסף להפקדת ערבויות בסך 3 מיליון ₪ צפויים להקל על גופים נוספים לקבל היתר לפעול כספקי חדשות.
היבטים אלו ברפורמה של קרעי טומנים במסגרתם הזדמנות לעידוד פלורליזם וריבוי דעות, תוך ווידוא כי אינפורמציה מגוונת יותר תשודר לציבור האזרחים.
הסרת החסמים יכולה לסייע בפתיחה של שוק התקשורת לתחרות ולאפשר לגורמים נוספים בעלי משאבים מצומצמים יותר להיכנס כשחקנים פעילים בזירה התקשורתית, היבט אשר עולה בקנה אחד עם עקרונות חופש הביטוי.
צמצום הפיקוח על פעילותם של ספקי החדשות - אמצעי להתמודדות עם הטיות אידאולוגיות בתכנים חדשותיים מאת הרגולטור לצד החשש מפני פתיחת פתח להפצת ידיעות כוזבות
הסרת סמכויות הפיקוח מצד רגולטורים על תכנים חדשותיים וקביעת היקף סמכויות מצומצם יחסית עבור רשות התקשורת החדשה שתקום עולים אף הם עם עקרונות של התערבות מינימלית מצד הממשלה על הנעשה בזירה האזרחית.
היבטים אלו אף מסייעים בהפחתת החשש מפני פוליטיזציה של שוק התקשורת אשר הובעה קודם לכן, שכן במצב שבו תנאי הכניסה לשוק מצומצמים עבור כולם על רקע, וזאת במקביל להורדת היקף הפיקוח על התכנים, נדמה כי ההכרעה בדבר הבחירה אילו תכנים לצרוך תינתן לציבור האזרחים.
כך, היצע הגופים אשר ישדרו תכנים חדשותיים יגדל, כאשר כל אזרח יוכל לבחור מה לצרוך וממה להתעלם.
לצד האמור עולה החשש מפני הקלה באפשרות להפצת ידיעות כוזבות אשר להם עלולה להיות השפעה שלילית ובמקרים שונים אף הרסנית על החברה. בהקשר זה לא חסרים מקרים בשנים האחרונות באשר להשפעותיה של תופעת פייק ניוז על תופעות חברתיות ודינמיקה בין האזרחים, וזאת החל מהתנגשויות ועימותים בין אנשים ועד להשפעה על מערכות בחירות.
בהקשר זה סיטואציות שכאלו יכולות להיפטר באמצעות פנייה לביהמ"ש אשר יכריע במקרים שבהם מועלות טענות באשר להפצת ידיעות שקריות, וזאת תוך שמירה על מודל של מדינה מינימלית, שבה כל רשות פועלת על סמך תפקידיה המסורתיים ולא מעבר לכך.
עם זאת ולצד הרצון לאפשר לגופים לשדר תשדירי חדשות באופן חופשי על הממשלה להסדיר במסגרת חוק השידורים מצבים שבהם אותה חירות עלולה לגדוש את הסאה ולהשפיע באופן שלילי וברמה המדינתית לשם אינטרסים אישיים או למען גריפת רווחים פוליטיים מצד גורמים רשמיים או צדדים שלישיים.
טיפול ביהמ"ש באותן הסיטואציות צריך לקבל גיבוי במסגרת עבודתו של המחוקק על ידי קביעת אמות מידה לתשדירי חדשות באופן אשר ימנע פגיעה באינטרסים של הציבור וזאת בהתבסס על ניסיון העבר והידע הקיים בידי המחוקק.
בהקשר זה, חוק השידורים נדרש לוודא כי התכנים אשר ישודרו יעמדו באמות מידה נאותות ובכללים של אתיקה עיתונאית, וזאת על מנת לוודא כי המידע שמשודר לציבור מהימן ומשקף את הנעשה בזירה הציבורית.
האם החוק טוב או רע? תלוי את מי שואלים
היתרונות הגלומים בחוק השידורים, לצד החסרונות והחששות אשר עלולים לנבוע מכך מביאים למגוון עמדות בזירה הציבורית.
יש לציין שפתיחת השוק לכניסתם של גופי תקשורת נוספים עולה בקנה אחד עם ערכים שונים המזוהים עם מדינת ישראל, כדוגמת פלורליזם, חופש הביטוי וחופש המידע.
בעניין זה החששות המובעים בעקבות הרפורמה בשוק התקשורת מפני הפצה כוזבת של ידיעות, פייק ניוז והפגיעה אשר עלולה להיגרם בעקבות הזיקה אשר תיווצר בין רשות התקשורת לבין הממשלה הינן מוצדקות ודורשות התייחסות.
עם זאת ולצד אותם הדברים חשוב להדגיש שכניסתן של מתחרות נוספות לשוק התקשורת עומדת בניגוד לאינטרסים של גופי התקשורת המרכזיים בישראל, על רקע האפשרות שבחירות הצופים בבית בזהות ספק החדשות תשתנה על רקע הגדלת ההיצע.
בנוסף לכך הטענות בדבר פוליטיזציה של שוק התקשורת והפצת ידיעות כוזבות מועלות בזמנים שבהם מידת האמינות של גופי התקשורת ספגה מכות לא מעטות.
כיום ערוצי תקשורת ועיתונאים נתפסים יותר מאשר בעבר כשחקנים פעילים בזירה הפוליטית המזוהים עם השקפות פוליטיות שונות, אותן הם מביאים לידי ביטוי ומקדמים במסגרת עבודתם השוטפת.
על כן הרפורמה בשוק התקשורת טומנת במסגרתה איומים לצד הזדמנויות. עבודת המחוקק במקביל לפעילותם של ביהמ"ש בישראל תהיה לנסות ולאפשר ריבוי דעות בזירה התקשורתית, תוך שמירה על סטנדרטים של אמינות, מהימנות והפחתה של ניגודי אינטרסים בהפצת תשדירי חדשות לציבור.