פרסומים בכלי התקשורת בארץ ובעולם עוסקים בימים האחרונים בכוונתה של ארה"ב להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה המשתייך לחטיבת כפיר בחיל הרגלים.
לדברי מזכיר המדינה האמריקאי בנתוני בלינקן, החלטה באשר להטלת הסנקציות על הגדוד הישראלי עתידה להתקבל בתקופה הקרובה.
יש לציין כי הדיווחים המסקרים את הסוגייה החלו בסמוך לאחר האישור שניתן בבית הנבחרים בארה"ב על העברה של חבילת הטבות בשווי של 14 מיליארד דולרים וזאת בהמשך למתקפה של איראן כנגד ישראל אשר כללה ירי ושיגור של למעלה מ-300 טילים ומטוסים בלתי מאוישים לכיוונה.
מדוע ארה"ב בוחנת הטלת סנקציות על גדוד נצח יהודה?
כוונתה של ארה"ב להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה מתבססת על פעילות הגדוד בשטחי יהודה ושומרון בתקופה שאירעה לפני מלחמת חרבות ברזל ובעקבות אלימות לכאורה אשר ננקטה מצד החיילים כלפי פלסטינים בשטחים וחשד להפרת חוקים בינלאומיים של זכויות אדם.
הדיווחים מתמקדים בין היתר במקרים של המתה שלא כדין ובייחוד באירוע שבמהלכו תושב פלסטיני בעל אזרחות אמריקאית בשם עומר אסד, בן 78, נפטר כתוצאה מהתקף לב אשר נגרם בהתאם לחשד בשל התנהלות הלוחמים שבאו עמו במגע.
בהתאם לפרסומים, אסד עוכב ולאחר מכן נמצא נטוש בבניין, כאשר בעקבות ניתוח אשר נערך על גופתו נמצא כי התקף הלב נגרם בשל חרדה שמקורה בפעילות אנוש. (www.forbes.com, 21.4.2024)
מה משמעותן של הסנקציות האמריקאיות על גדוד נצח יהודה?
ראשיתו של האירוע החל לפני מס' חודשים, כאשר ועדה מיוחדת במחלקת המדינה האמריקאית המליצה למזכיר המדינה אנתוני בלינקן לשלול את כשירותן של מס' יחידות בצה"ל ובמשטרת ישראל מקבלת סיוע אמריקאי בשל הפרות של זכויות אדם. (www.propublica.org, 17.4.2024)
המסגרת המשפטית להטלת סנקציות על גדוד נצח יהודה מתבססת על חוקי ליהי (Leahy Laws) האמריקאים, אשר נחקקו בסוף שנות התשעים וקרויים על שם היוזם המרכזי של מערך תיקוני החקיקה האמורים, הסנטור פטריק ליהי ממדינת ורמונט.
למעשה מדובר בחלק ממערך חוקי זכויות האדם של ארה"ב אשר אוסרים על מחלקת המדינה האמריקאית וכן על משרד ההגנה בארה"ב לספק סיוע צבאי לגופי ביטחון שמבצעים הפרות מהותיות של זכויות אדם ולא נתנו על כך את הדין.
לצורך עצירת הסיוע הביטחוני נדרשות ראיות אמינות לפיהן היחידה שבמוקד אכן ביצעה הפרות חמורות של זכויות אדם. (www.forbes.com, 21.4.2024)
תכלית החקיקה נועדה לייצר אמצעי בעבור ארה"ב לשלול ולמנוע מתן סיוע צבאי והדרכה לגופים ויחידות שאחראיות על הפרות בוטות של זכויות אדם, ובכללן הוצאה להורג ללא משפט, אונס או עינויים.
משמעותו המעשית של החוק הינה עצירה של כל סיוע עבור גדוד נצח יהודה, במקרה שבו מחלקת המדינה תמצא ראיות לכך שהגדוד ביצע אילו מבין ההפרות כאמור.
חשוב להדגיש כי גם במקרה שבו קיימות ראיות אמינות להפרה של זכויות אדם, בסמכותו של מזכיר המדינה האמריקאי לשלול את החלתם של חוקי ליהי על מקרה קונקרטי ככל ונמצא שהממשלה נוקטת בצעדים הדרושים על מנת למצות את הדין עם הגורמים האחראיים להפרה של זכויות האדם.
השלכות וצעדים להמשך
הטלת הסנקציות על גדוד נצח יהודה מהווה אירוע תקדימי במסגרתו ארה"ב עתידה לראשונה להטיל מגבלות מעשיות על יחידה המשויכת לגופי הביטחון במדינת ישראל.
לצד זאת יש לזכור שהמלצותיה של הועדה המיוחדת במחלקת המדינה מתייחסת כאמור בפרסומים לכמה יחידות שונות בצה"ל ובמשטרת ישראל.
נוכח האמור קיים חשש שסנקציות נקודתית על גדוד נצח יהודה עשויות להפוך מתקדים היסטורי לאירוע אשר ינורמל ויקבע גבולות גזרה חדשים ביחסים בין הממשל האמריקאי למדינת ישראל ומערכת הביטחון.
המשמעות המעשית לכך עשויה לבוא לידי ביטוי בהכללת יחידות נוספות בצה"ל ואף מוסדות ציבור ומדינה אחרים המזוהים עם ישראל תחת סנקציות אמריקאיות במקרה של מציאת ראיות להפרת זכויות אדם, וזאת בזמנים שבהם מתנהלת מלחמה במעורבותה של ישראל שבה מניין ההרוגים הולך ועולה.
דברים אלו נכתבים תחת הסתייגות שכן לבד מניתוח הסיטואציה המשפטית חשוב לתת דגש ראוי גם לנסיבות התרחשותם של האירועים התקדימיים, ובייחוד להתפתחויות בפוליטיקה הפנימית בארה"ב.
בחינת התנהלותו של צה"ל על ידי מחלקת המדינה האמריקאית נעשית בזמנים שבהם הממשל עומד בפני לחץ רב מצד אזרחים בארה"ב המביעים את התנגדותם לשיתוף הפעולה בין ארה"ב לישראל ובייחוד להעברת אמצעי לחימה לצה"ל ותמיכה הכספית בישראל.
האשמות כאמור המופנות כלפי ישראל וארה"ב זוכות ללגיטימציה שהולכת ומתחזקת בעקבות מניין ההרוגים הגבוה ברצועת עזה, אשר בהתאם לפרסומים עולה על 34,000 בני אדם, וכן בהתבסס על המשבר ההומניטרי הקיים ברצועה.
משכך, עולות תהיות באשר לבחינה של אירועים אשר התרחשו דווקא לפני תחילתה של מלחמת חרבות ברזל באזורים הממוקמים מחוץ לשטחי רצועת עזה כמניע אפשרי להטלת סנקציות מצדה של ארה"ב.
לכך יש להוסיף ולציין כי המלצותיה של הועדה המיוחדת במחלקת המדינה האמריקאית הועברו למזכיר המדינה לפני כחצי שנה, ומאז לא ננקטו בעקבותיהן פעולות קונקרטיות מצד הממשל, עד לאחרונה.
משכך נדרש לקחת בחשבון את האפשרות כי הצעדים האחרונים של ארה"ב מונעים ממערך שיקולים רחב יותר, החורג מעבר לרצון של הממשל האמריקאי לקבל החלטות אשר עולות בקנה אחד עם הוראות החוק והדין האמריקאי.
בהקשר זה, התנהלות נכונה של מדינת ישראל ובכלל זאת עריכת בירורים וחקירות עצמאיות אשר עומדים בסטנדרטים בינלאומיים עשויים לרכך את החלטת מחלקת המדינה האמריקאית ומזכיר המדינה, לו קיים שיקול דעת באשר להחלטה הסופית בעניין.
לצד זאת חיוני להפגין אמון כלפי יחידות בצה"ל כדוגמת נצח יהודה המהוות חלק מהמערך הצבאי בכללותו, הפועל ככלל בהתאם לעקרונות הקבועים ברוח צה"ל, אגב טיפול במקרים חריגים והימנעות מהכללות.
בהקשר זה, התעלמותם של בכירים בישראל מהסיטואציה ואף פרסום הצהרות התומכות בצעדים האמריקאים כנגד נצח יהודה מצד בעלי תפקידים רשמיים במדינה עשויים להוות בגדר מדרון חלקלק ומשולים להוצאת הלבנה הראשונה אשר עתידה להפיל את הבניין כולו.