הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות – עיקרי התיקון לחוק-יסוד: הכנסת ומשמעויותיו

רביעית, תיקון מהותי נוסף בהצעת החוק של ח"כ אופיר כץ מתמקד בפן הפרוצדורלי של הפסילה מהתמודדות.

בהתאם לתיקון, על החלטה של ועדת הבחירות הפוסלת מועמד או רשימת מועמדים מהתמודדות בבחירות לכנסת ניתן לערער לבית המשפט העליון.

המשמעות של הדברים היא שהתיקון מסמיך בפועל את ועדת הבחירות לפסול מועמדים, וזאת בשונה מהמצב שהיה קיים עד כה לפיו החלטה של הועדה בעניין פסלות כפופה לאישורו של בית המשפט העליון.

כאן המקום להביא מדברי ההסדר לתיקון המוצע, על פיהם המצב הקיים בו נדרש אישורו של בית המשפט העליון לצרכי פסילה של מועמדים מעקר את הכוח של הוועדה והופך את החלטותיה לחסרות ערך ממשי ומשקל.

משכך ובהתאם לדברי ההסבר, התיקון המוצע נועד להשיב לוועדת הבחירות את הכוח והסמכות שלה, באמצעות שינוי ההליך שיתנהל בפני בית המשפט העליון להליך של ערעור ולא אישור החלטתה של הוועדה.

בעקבות התיקון, תקפותה של ההחלטה וביצועה בפועל יותנו בהחלטה של ועדת הבחירות בלבד ולא תידרש מעורבות של בית המשפט העליון.

בעניין זה, חלף תפקידו של בית המשפט העליון כגורם מאשר שהחלטתו דרושה לצורך תקפותה של ההחלטה, הערכאה המשפטית הגבוהה בישראל תשמש רק כגורם אליו ניתן לערער כנגד ההחלטה אשר תהיה תקפה לכל דבר ועניין לאחר קבלתה על ידי הועדה.

מנגד יש לציין שהמתנגדים לתיקון מבססים את ביקורתם על חשיבותה של הזכות הנפגעת, הזכות להיבחר, אשר מצריכים לעמדתם מנגנוני פיקוח וביקורת נוקשים יותר בהתאם.

טיעון נוסף כנגד ערעור סמכותו של בית המשפט העליון מתבסס על החשש מפני החלטות פוליטיות של וועדת הבחירות, בהינתן הסוגיה שבנידון הנוגעת להכרעה באשר לעצם היכולת להתמודד בבחירות לכנסת.