הימין הישראלי כפי שמשתקף בהפרדה הפוליטית הקיימת לקואליציה, אופוזיציה וציבור תומכיהם, מייצג קשת רחבה של אזרחים, קבוצות, תנועות ואישים אשר לצד היבטים משותפים ניחנים בייחודיות במאפיינים, מטרות, מניעים, אמונות, ועוד.
המשותף בא לידי ביטוי מעשי בדגש הניתן לריבונות במדינה דמוקרטית, מדיניות ביטחונית, הפרדת רשויות חזקה, צידוד בזכויות הפרט על חשבון זכויות אדם, דגש לעקרון הריבונות ורצון הבוחרים, זיקה דומיננטית בין המדינה למורשת והלאום היהודי, ועוד.
בד בבד, פערים ניכרים בתמיכה של ישויות שונות בימין בסדר עדיפויות שונה בכל הנוגע לנושאי הליבה המזוהים עם קבוצה פוליטית זו.
בהקשר זה, הקואליציה הנוכחית ומצביעיה עשויים לאמץ מדרג שונה של חשיבות עבור נושאים שונים המזוהים עם הימין בישראל, ואף לעמוד בחילוקי דעות בהיבטים הנוגעים למדיניות, חקיקה, ועוד.
התפתחויות בגוש הימין מראשית שנות האלפיים
גוש הימין במדינה חווה התפתחויות מהותיות בעשרות השנים האחרונות. אבני דרך ואירועים בולטים משפיעים על הימין ומתקשרים בתורם למגוון של תפיסות עולם, ערכים, מטרות ומאפיינים המזוהים כיום עם קבוצה זו בישראל.
בכלל זאת ניתן למנות את האינתיפאדה השניה שהתרחשה לאחר הסכמי אוסלו, אשר נתפסו בגדר ביטוי מעשי לתפיסות עולם אשר קודמו על ידי המדינה בהובלה של השמאל ובראשות מפלגת העבודה.
אירוע בולט נוסף היה ההתנתקות אשר התרחשה בשנת 2005, במסגרתה נסוגה ישראל הן אזרחית והן צבאית משטחי רצועת עזה.
במהלך ההתנתקות פונו יישובים משטחי יהודה ושומרון במסכת של פעולות אשר הותירו מראות קשים וחיכוכים פנימיים בתוך החברה הישראלית.
באותה תקופה, הימין חווה שינויים ופיצולים פנימיים בשורותיו ובהם עזיבתו של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון את מפלגת הליכוד לטובת ההקמה של מפלגת קדימה, במקביל לחזרתו לקדמת הבמה הפוליטית של בנימין נתניהו במסגרת מפלגת הליכוד.
מלבד היבטים של מדיניות, קושיות בתוך החברה הישראלית והתפתחויות פוליטיות, בשנים האחרונות ניכרת עלייה בכוחן הפוליטי של קבוצות בעלות אוריינטציה לאומית-יהודית.
במרכזן, אוכלוסיות המשלבות תפיסות של דת, מדינה ומורשת בהשקפותיהן הפוליטיות, אשר מזוהות עם גוש הימין ופועלות באמצעות מפלגות, תנועות חברתיות ויוזמות בשטח.
גורמים אלו והעלייה האפשרית בכוחם עשויים לשקף ניידות הן ברמה הקבוצתית והן ברמה הרעיונית של אלמנטים מהשוליים לכיוון המיינסטרים הפוליטי.
קבוצות בימין הישראלי
הימין הישראלי מתבסס על אינדיבידואלים, קבוצות, מגזרים וזרמים אידאולוגיים ושונים בחברה הישראלית.
לצד השוני הקיים ביניהם, אותם גורמים משמרים זיקות משותפות בהיבטים אקטואליים, מעשיים ובעלי חשיבות עליונה במדינה, אשר מייצרות בתורן כר יציב יחסית לשיתופי פעולה פוליטיים.
מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו ומצביעיה
חלק מהותי בקרב ציבור הימין המזוהה עם הקואליציה הנוכחית בראשותו של רה"מ בנימין נתניהו משתייכים לקבוצת המצביעים של מפלגת הליכוד, אשר מהווה יחד עם ציבור בוחריה מרכז כוח מרכזי ונדבך פוליטי בולט של הימין בישראל.
ככלל, פלח מהותי של ציבור מצביעי הימין נמנה על תושבי הפריפריה במדינת ישראל אשר משתייכים הן למעמד הפועלים ועובדי תעשייה במדינה והן למעמד הביניים, נותנים השירותים ובעלי המקצועות החופשיים.
הליכוד, כמפלגת הרוב תחת הנהגתו של רה"מ המכהן, מתאפיינת בתפיסות לאומיות ככלל בענייני חוץ וביטחון, אשר ניחנות בזיקה בין מדיניות לבין לאום, זהות ומורשת.
השקפותיה של מפלגת השלטון הינן פרגמטיות בהשוואה לגורמים אחרים בימין וניציות בהשוואה למפלגות השמאל ומצביעיהן במדינת ישראל.
לשם ההמחשה, הליכוד נוטה ככלל לעמוד על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל גם במחיר של קיפאון בתהליך המדיני מול הפלסטינים.
במלחמת חרבות ברזל, מפלגת השלטון מציגה ככלל עמדה נוקשה במערכה מול חמאס ברצועת עזה.
בהקשר זה, הליכוד דבקה בהמשכה של המלחמה עד להשמדת יכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס, גם במחיר של עיכוב בשחרורם של חטופים ישראלים וסכנם לחייהם, ועמדת בפני ביקורות מקרב המרכז והשמאל בישראל בשל כך.
בהיבט הכלכלי, המדיניות של ממשלות ישראל בראשות הליכוד התאפיינה בשנים האחרונות בליברליזם כלכלי, עידוד השקעות זרות ופיתוח הכלכלה הישראלית.
לצד יוזמות ורפורמות ברמה האזרחית, המדיניות הכלכלית המזוהה על מפלגת השלטון נתפסת לעיתים פחות אקטיביסטית בהשוואה למידת המעורבות של המדינה בשוק המקומי או ברווחה של האוכלוסייה הנתמכת על ידי גורמים בשמאל.
מעבר לכך, בכהונה הנוכחית נושאים הנוגעים לממשל ומשטר קיבלו חשיבות יתרה, על רקע טענות בדבר עלייה באקטיביזם שיפוטי והניסיון של הממשלה לבצע רפורמות בסמכויות של מוסדות ציבור ומדינה.
סוגיה בולטת אשר קיבלה בכורה בשנים האחרונות מצד הליכוד ושריה, ובהם רה"מ, שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי, עניינה בחיזוק המשילות, מימוש הריבונות ומתן ביטוי לרצון האזרחים.
ההתרחשויות היתרגמו מעשית לשאיפה לחיזוק הפרדת הרשויות באמצעות סדרה של תיקונים לחוקי יסוד קיימים לצד חקיקה חדשה המכונים הרפורמה המשפטית, המהפכה המשפטית או המהפכה המשטרית.
במוקד, קביעה של סמכויות וגבולות ברורים בין הרשויות הנבחרות לרשות השופטת בראשות בית המשפט העליון, ואף צמצום בסמכותה של האחרונה.
התפתחויות אלו מגיעות על רקע מה שנתפס בקרב גורמים בליכוד ומצביעים אחרים המשתייכים למחנה הימין כמעורבות יתרה ואף בלתי לגיטימית של בג"ץ.
כל זאת ועל פי הנטען, בתחומי סמכות המזוהים עם ליבת הפעילות של נבחרי הציבור ושמורים ככלל לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת במשטר דמוקרטי ליברלי.
סוגיה אקטואלית נוספת עניינה בזיקה בין דת למדינה אשר הלכה וצברה חשיבות במרחב הציבורי בישראל בשנים האחרונות.
מפלגת הליכוד המייצגת פלח ניכר מציבור הבוחרים מזוהה לעיתים עם הנטייה לשמור על הסטטוס קוו בנושאים בעלי רגישות ציבורית כדוגמת גיוסם של חרדים לצבא, כמו גם בסמכויות של הרבנים במוסדות רשמיים במדינה כדוגמת משפחה ויחסי אישות.
בהקשר זה, עמדה זו עשויה לנבוע ממניעים שונים, בהם שיקולים מקצועיים, הזדהות עם תפיסות אידאולוגיות או שיקולים פוליטיים בשימת לב להרכב הקואליציה הנוכחי והתלות של הממשלה במפלגות אחרות אשר עומדות במוקד.
אולם, בתקופה האחרונה ניכר שינוי בשיח בקרב גורמים במפלגה על רקע מלחמת חרבות ברזל והסערה סביב חוק הגיוס.
כל זאת, אגב ניסיונות להשיג פשרה אשר תתקבל על ידי הציבור החרדי ותענה על הלחצים המופנים בקרב חלקים מהציבור הישראלי הרחב ומערכת המשפט ובראשה בית המשפט העליון סביב הסוגיה.
הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי
הציונות הדתית מתבססת על אגד של ישויות פוליטיות, זרמים אידאולוגיים, תנועות חברתיות, אישים ואזרחים המשתייכים בעיקרם לציבור הדתי-לאומי במדינה.
גורמים אלו מאמצים בחלקם תפיסת עולמם רעיונית אשר מתבססת על שילוב בין הלכה, מורשת, ציונות ומעורבות אזרחית במדינה, בדרגות שונות.
קבוצה זו אוחזת בהשפעה פוליטית ניכרת הן בכנסת והן בקרב החברה הישראלית, על אף שידעה פיצולים והתפלגויות במשך השנים.
פלגים שונים בציונות הדתית מחזיקים לעיתים בעמדות נבדלות בקשר למודרנה, חברה אזרחית ומקומה של ההלכה במדינה.
אולם, הציבור הדתי לאומי שומר ככלל על זיקה קרובה למדינת ישראל, מקדם את הרעיון הציוני ומציג מעורבות אקטיבית במרחב הציבורי והפרטי.
עקרון מרכזי המזוהה עם מגזר זה באוכלוסייה הישראלית מתמקד בזיקה בין העם היהודי לשטחי ארץ ישראל ההיסטורית.
היבט זה מתורגם למדיניות אשר שמה דגש על בנייה של הארץ וקידום ההתיישבות הן בתוך שטחי הקו הירוק והן מחוצה לו, באזור יהודה ושומרון, ומתבסס על לגיטימציה שמיימית על בסיס תכתיבים אשר מקורם בתקופת המקרא.
ההכרה בזיקה של היהודים לשטחי מדינת ישראל המודרנית ומסביב לה מתקשרת בתורה להתנגדות רווחת בקרב מגזר הציונות הדתית למדינה פלסטינית ולפתרון שתי המדינות.
לצד האמור, הציונות הדתית אינה הומוגנית ומהווה מגזר אשר אליו משתייכים פלגים וזרמים שונים. לצד המשותף, גורמים כאמור מציגים לעיתים סדר יום מגוון ונותנים דגש להיבטים שונים של מדיניות וחקיקה, הן ברמה האזרחית והן בשדה הפוליטי.
כך למשל, ישנם גורמים בציונות הדתית אשר נותנים מקום בשיח הפוליטי לשאיפה בחיזוק מקומם של המשפט העברי והמסורת במרחב הציבורי במדינה ישראל.
כל זאת, לצד התנגדות לעקרונות מסוימים המשתייכים ככלל לסדר יום ליברלי אשר מזוהה עם מפלגות שמאל ועומד בניגוד להלכה היהודית, כדוגמת הסדרה של נישואים בקרב זוגות חד מיניים.
גורמים אחרים בקרב הציונות הדתית מבטאים לעיתים תמיכה בהפרדת רשויות חזקה, כאשר ישנם מי שבעבורם סוגיה זו מקבלת מקום בולט ומרכזי במצעם הפוליטי והשקפת עולמם.
כל זאת, תוך מתן דגש למשילות, הרחבת סמכויותיהם של נבחרי הציבור בכלל (או השבה של סמכויות שאבדו) וחיזוק בכוחה של הממשלה בפרט כמייצגת את רצון הבוחר.
עמדות אלו מקבלות ביטוי ממשי בתמיכה ברפורמה המשפטית, לצד ביקורת של נבחרי ציבור ומצביעים בקרב האוכלוסייה כלפי עובדי ציבור, אשר מצויים לעיתים בחילוקי דעות מול פוליטיקאים בהיבטים בעלי מאפיינים של ממשל ומשטר.
בהקשר זה, נשמעות לעיתים עמדות המבקרות את פעילותם של גורמים מתמנים ברשויות המדינה, אגב תיאור ניסיונותיהם לכאורה להרע או לחתור תחת שרים וחברי כנסת.
מעבר לכך, מפלגת עוצמה יהודית וגורמים נוספים המזוהים עם מגזר הציונות הדתית מאמצים לעיתים שיח נצי ועמדות נוקשות בהשוואה לימין בכללותו בסוגיות שונות אשר נוגעות למדיניות פנים וחוץ.
תפיסות כאמור להן השלכות מעשיות במדיניות ביצועית ממשיכות לעיתים את המצע של הימין אולם מקצינים אותו עוד ימינה.
היבטים אלו באים לידי ביטוי בסכסוך הישראלי פלסטיני ובמאבק מול ארגוני הטרור ברצועת עזה ואיו"ש, ומומחשים בייחוד על רקע מלחמת חרבות ברזל בין ישראל לחמאס.
בהקשר זה, בציונות הדתית ככלל מצדדים לרוב בהמשך הלחימה ומתנגדים למגעים אשר עלולים להוביל לסיום המלחמה ללא הבסתו של ארגון הטרור, כמו גם להכנסה של סיוע הומניטרי לרצועת עזה אשר עשויה להיטיב עמו.
סוגיה בולטת נוספת באג'נדה שעולה לעיתים קרובות מצד גורמים בעוצמה יהודית עניינה בדגש הניתן לחוק וסדר, אשר מקבלים לעיתים תמיכה גם מצד גורמים אחרים בציונות הדתית.
היבט זה בא לידי ביטוי מוחשי בצידוד במדיניות נוקשה יחסית כלפי ההפגנות נגד ממשלתו של בנימין נתניהו והמחאה האזרחית להשבה של החטופים, לצד ביקורת על התנהלותם של עובדי ציבור בעניין.
החברה החרדית בגוש הימין
בעשרות השנים האחרונות ישויות פוליטיות המייצגות את החברה החרדית החלו לשחק תפקיד משמעותי במיוחד בקואליציות המזוהות עם הימין הפוליטי במדינת ישראל, ובייחוד בממשלותיו של בנימין נתניהו.
בהקשר זה, מפלגות כדוגמת ש"ס ויהדות התורה מהוות אלמנט פוליטי מרכזי אשר אין בלתו לצרכי הקמה של ממשלות ימין בתצורה הקיימת של הקואליציה והאופוזיציה בכנסת. כל זאת, וביתר שאת, על רקע פיצולים ושינויים אשר התחוללו בגוש הימין בשנים האחרונות.
על אף האמור, החברה החרדית על נציגיה בכנסת אינה מהווה בגדר מודל 'רגיל' לציבור ימני כדוגמת מגזרים אחרים באוכלוסייה הישראלית הנמנים על גוש הימין.
על אף האמור, החברה החרדית על נציגיה בכנסת אינה מהווה בגדר מודל 'רגיל' לציבור ימני כדוגמת מגזרים אחרים באוכלוסייה הישראלית הנמנים על גוש הימין.
בהיבט הפרלמנטרי יש לציין כי מפלגות חרדיות חברו בעבר לקואליציות המזוהות עם השמאל הפוליטי במדינת ישראל.
בנוסף, האוכלוסייה החרדית ומנהיגי הקהילות החרדיות מאמצים תפיסות עולם ומדיניות אשר מבטאים בחלקם פערים בהשוואה לעמדות ימניות אחרות במחנה, וסדר יום פוליטי נבדל המתעדף היבטים המזוהים ככלל עם אותם מגזרים בחברה ומזוהה עמם.
בהקשר זה, גורמים בציבור החרדי עשויים לאמץ עמדות שונות בקשר לאספקטים שונים אשר נוגעים למפעל הציוני ומשמעויותיו.
בכלל זאת, עומדת שאלת הזכות ההיסטורית של עם ישראל על שטחי מדינת ישראל המודרנית, שמירה על המסגרת הטריטוריאלית הקיימת והרחבה של שטחי המדינה וקידום מפעל ההתיישבות, אשר ככלל מקבלים חשיבות בקרב מצביעי הימין.
מעבר לכך, חשיבות מיוחדת עשויה להינתן בקרב הציבור החרדי לעקרונות חברתיים, אגב התמקדות ברווחתה של החברה האזרחית והפרטים במסגרתה.
כל זאת, על רקע הציוויים של ההלכה היהודית ואורח החיים החרדי הלכה למעשה בחיי היום יום של פרטים הנמנים על מגזר זה.
מעבר לכך, סוגיה נוספת שעשויה לעורר מתיחות בין החברה החרדית לקבוצות ימניות אחרות הינה המעורבות במרחב הציבורי, בחברה הישראלית ובמוסדות המדינה, אשר מתבטאת בין היתר גם בגיוס לצבא, לימודי ליבה והשתלבות בשוק התעסוקה.
החרדים משתייכים ליהדות האורתודוכסית ומאמצים דבקות הלכתית ועמידה נוקשה בחוק היהודי והמצוות, אגב ריחוק חברתי ממגזרים אחרים בחברה הישראלית ברקע החשש מפני השלכות שעשויות לנבוע לאורח חייהם בשל המגע עם האוכלוסייה החיצונית.
במובן זה, עמדות אשר נתמכות על ידי חלק ממנהיגי הקהילות החרדיות מצדדות במתן עדיפות להגנה על ערכים מסורתיים, שימור ההלכה ולימוד היהדות, לצד השאיפה לאוטונומיה ונטייה להתבדלות.
בנוסף, עמדות באשר למדיניות פנים ויומיומיות משקפות פערים בין האינטרסים של הציבור החרדי ודרישותיו לבין התנהלות ועקרונות המייצגים גורמים בולטים אחרים במחנה הימין.
כך למשל ובהקשר הכלכלי, עשויים לעלות פערים בין החשיבות הניתנת מצד גורמים בחברה החרדית למדיניות המקדמת רווחה וסיוע אשר מיטיבה עם הציבור החרדי, אל מול מדיניות המזוהה עם ליברליזם כלכלי אשר מקודמת ככלל על ידי ממשלותיו של נתניהו.
עקרונות של הימין הישראלי
מאפיינים שונים מזוהים עם הימין בישראל ומקבלים ביטוי דומיננטי בפעילותו הפוליטית של מחנה זה במדינת ישראל.
על אף שלא כולם משקפים באותה מידה של דבקות או 'אני מאמין' את מחנה הימין בכללותו, ישנם מס' עקרונות אשר חוצים גבולות מגזריים ופוליטיים בקרב הימין ובעלי השפעה מעשית על המערכת הפרלמנטרית, הביצועית והאזרחית.
יהדות, הלכה וציונות
הימין בישראל מקנה חשיבות להיבטים של זהות יהודית, אשר עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ובהם הלכה יהודית, ערכים מסורתיים ומנהגים אשר מקורם במורשת ישראל, ועוד.
צביון יהודי והחשיבות של ערכים יהודיים מתקשרים על ידי גורמים בימין לאספקט טריטוריאלי ותפיסה ציונית אשר מתמקדת בבניין הארץ.
דגש זה עשוי להתקשר בתורו צידוד בשמירה על גבולותיה הקיימים של המדינה והרחבתם באמצעות הקמה של יישובים חדשים, ומנגד התנגדות לוויתור על שטחים בתמורה לשלום.
כל זאת, אגב הסתכלות על אירועי עבר כדוגמת הסכמי אוסלו והאינתיפאדה השניה אשר הגיעה אחריהם, כהמחשה לכאורה לצדקת הדרך.
סוגיה אקטואלית אשר נובעת מכך עניינה בשיח הפוליטי המתנהל בעניין סיפוח שטחים באזור יהודה ושומרון, אשר קשורים לזהות היהודית ולעברו של עם ישראל במולדתו ההיסטורית.
מנהגים ומסורת
גורמים במחנה הימין במדינת ישראל מתייחדים ככלל בהזדהות עם ערכים מסורתיים ופרקטיקות שמרניות בענייני חברה, מוסר, משפחה ומצוות.
הימין אמנם מתפצל בין מגזרים שומרי מצוות והלכה, אוכלוסיות מסורתיות וציבור חילוני ועוד, אולם מציג ככלל תמיכה בזהות יהודית, ערכים מסורתיים, מנהגים ומורשת ישראל.
היבטים אלו באים לידי ביטוי למשל במעמדה המיוחד של השבת, החשיבות של מועדים מיוחדים כדוגמת חגים וצום, ואמונה באל אשר מלווה חלקים רבים ממצביעי הימין במהלך היום יום.
גורמים בימין הפוליטי במדינת ישראל מקנים חשיבות לשיקולים ביטחוניים אשר באים לידי ביטוי במדיניות השוללת לעיתים נסיגה משטחים ומאמצת עמדה נצית יותר בכל הנוגע למאבק של מדינת ישראל בארגוני הטרור הפלסטינים.
מחנה הימין מפגין נכונות פחותה יותר לוויתורים עבור תהליך מדיני או מגעים דיפלומטיים אשר יש בהם בכדי להעמיד בסכנה את מדינת ישראל.
מעבר לכך, ישנם ארגונים, קבוצות ומגזרים בימין שמביעים התנגדות לבלימה של מפעל ההתיישבות, אשר נתפס כאלמנט בעל מאפיינים ביטחוניים ראשונים במעלה בפני עצמו.
פתרון שתי המדינות ובייחוד ההקמה של מדינה פלסטינית בהתאם לקווי 1967 מעוררים התנגדות בקרב גורמים שונים בימין, וכל זאת בייחוד ללא קבלה של ערבויות ביטחוניות מתאימות.
ריבונות העם והפרדת רשויות
בשנים האחרונות הימין בישראל החל לשים יותר ויותר דגש על החשיבות שבהפרדת הרשויות ובייחוד תחימה של גבולות הסמכות בה מחזיקה המערכת המשפטית במדינה.
עמדה זו מקנה חשיבות לבחירה של האזרחים במסגרת מערכת הבחירות, שיקולי משילות וריבונות העם, ומשתקפת בהיבטים מעשיים בשאיפה למנוע צמצום בסמכויות של נבחרי הציבור לטובת גורמים מתמנים.
כל זאת, כנגד גישות אחרות של משטר וממשל ששמות דגש על מערך נרחב של זכויות אדם ועקרונות ליברליים מודרניים, ואשר מטבען מקנות סמכויות ושיקול דעת נרחבים יותר לרשות השופטת.
הצרת ידיהם של פוליטיקאים, ובייחוד פגיעה או הטלה של מגבלות על סמכויות ביצועיות של שרים ברשות המבצעת, עשויים להיתפס כפגיעה בדמוקרטיה על ידי גורמים אשר לא הוסמכו לכך וחורגים לכאורה מתפקידם.