המאמר מציג בתמצית עיקרים מההשלכות העשויות לנבוע בעקבות המנגנון המוצע למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים.
במרכזן – הניסיון לפתור את הפלונטר בין הממשלה לרשות השופטת, המענה החלקי לבעיית ניגוד העניינים של הרשות השופטת והחשש הנגדי מפני שקילת שיקולים פוליטיים בהליך המינוי.
ההצעה לתיקון חוק נציב תלונות השופטים מיועדת לתת מענה לטענות על ניגוד עניינים במנגנון הקיים למינוי הנציב באמצעות צמצום מעורבותם של השופטים, ומנגד מייצרת ביקורת שעניינה פוליטיזציה במוסד הנציבות והפיכתו למכשיר בידי הממשלה נגד הרשות השופטת.
לאור הנסיבות הקיימות, האם זהו הפתרון האפשרי הטוב ביותר?
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים שאושרה השבוע לקריאה שניה ושלישית בכנסת מציגה וועדה ייעודית למינוי הנציב, מבטלת את זכות הווטו של הממשלה והרשות השופטת ומחלישה את נציגותם של השופטים בהליך שעניינו מינוי הגורם שיהיה אחראי על בירור התלונות שמוגשות כנגדם
המאמר סוקר בתמצית את משמעויותיו של המשבר החוקתי בישראל ודן בהשלכות ישירות ועקיפות של חילוקי הדעות בקרב הממשלה והרשות השופטת
המשבר החוקתי בישראל טומן במסגרתו השלכות פוטנציאליות בעלות משמעויות מעשיות על פעילותה של המערכת המשפטית בטווח הזמן הקצר, ובהן העלאת העומס על בתי המשפט בעקבות עיכובים במינוים של שופטים לערכאות משפטיות
המשבר החוקתי בישראל מתאפיין בחילוקי דעות אשר יורדים לשורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ועקרונות הליבה המשטריים של המדינה, וככזה טומן במסגרתו השלכות רוחב שעשויות לחרוג מגדרי עבודתן השוטפת של שלושת הרשויות
מתווה לוין-סער (מתווה הפשרה) שהוצג בימים האחרונים על ידי שרי המשפטים החוץ מציע שינוי במנגנון הבחירה של עורכי הדין החברים בוועדה, כמו גם בכוח הווטו של נבחרי הציבור והשופטים במסגרת ההצבעה על מינוים של שופטים לערכאות משפטיות בישראל.
האם מדובר במתווה פרגמטי ובגדר פשרה עבור הצדדים המעורבים שתשים סוף למחלוקת בין הממשלה לרשות השופטת או באמצעי שעתיד להטות לאורך הזמן את השליטה בהרכב ביהמ"ש העליון לטובתן של ממשלות ישראל? כל הפרטים במאמר
לאחרונה אנו עדים לחילוקי דעות בין הממשלה ליועמ"שית בעקבות החלטת הממשלה הקובעת מתן ייצוג משפטי פרטי וזהה לה ולמשרדיה בדיון שיערך בבג"ץ על גיוס בחורי הישיבות. כפי שמובהר במאמר, השלכותיה של שאלת הייצוג מבטאות מחלוקת עמוקה יותר בין הממסד הפוליטי למשפטי הנוגעת במישרין לפעילותה ועצמאותה של הרשות המבצעת.
הדיון שנערך במסגרת בג"ץ עילת הסבירות על חוקתיות התיקון לחוק יסוד: השפיטה העלה מספר סוגיות המתמקדות במהות שיטת המשטר ועקרונות היסוד של המדינה, ובהן מעמדה של מגילת העצמאות, ריבונות העם, סמכויותיהן של שלושת הרשויות ומעל הכל מעמדם של חוקי היסוד
מדוע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד מעוררת תרעומת כה גדולה בקרב חברי הממשלה, מה הם התרחישים האפשריים לפסיקת בג"ץ בעתירות על חוק הנבצרות וצמצום עילת הסבירות ואילו השלכות עלולות לנבוע באשר להפרדת הרשויות בישראל במקרה של פסילת התיקונים לחוקי היסוד האמורים על ידי ביהמ"ש העליון? כל הפרטים בכתבה