הצעת חוק־יסוד: לימוד תורה מבקשת להכיר בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל ולבסס לו מעמד חוקתי. אולם משמעותה הרחבה אינה מתמצה בעצם ההכרה בלימוד התורה או במקומה של ההצעה בסוגיית גיוס החרדים. לצד הדיון במעמדו של לימוד התורה, היא עשויה להציב במוקד שאלות רחבות יותר הנוגעות לתוכנם ולהתפתחותם של עקרונות היסוד של המדינה, למשמעותה של ישראל כמדינה יהודית, ולאופן שבו זהות זו באה לידי ביטוי במשפט, במרחב הציבורי וביחסים שבין המדינה, אזרחיה והעם היהודי.

מערך החקיקה של מדינת ישראל מתבסס על מדרג היררכי אשר בראשו ניצבים חוקי היסוד המכוננים על ידי הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. חוקי היסוד עומדים במוקד של המהפכה החוקתית, משולבים במישרין ובעקיפין בדוקטרינות משפטיות שונות ולהם השלכות משמעותיות בכל הנוגע למשטר, ממשל ומשפט במדינה.

אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של ההיבטים המרכזיים אשר עולים בבג"ץ עילת הסבירות ובייחוד העמדות השונות בפסיקה באשר למגבלות החלות על הרשות המכוננת וחוקי היסוד