המאמר מציג בתמצית עיקרים מההשלכות העשויות לנבוע בעקבות המנגנון המוצע למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים.
במרכזן – הניסיון לפתור את הפלונטר בין הממשלה לרשות השופטת, המענה החלקי לבעיית ניגוד העניינים של הרשות השופטת והחשש הנגדי מפני שקילת שיקולים פוליטיים בהליך המינוי.

ההצעה לתיקון חוק נציב תלונות השופטים מיועדת לתת מענה לטענות על ניגוד עניינים במנגנון הקיים למינוי הנציב באמצעות צמצום מעורבותם של השופטים, ומנגד מייצרת ביקורת שעניינה פוליטיזציה במוסד הנציבות והפיכתו למכשיר בידי הממשלה נגד הרשות השופטת.
לאור הנסיבות הקיימות, האם זהו הפתרון האפשרי הטוב ביותר?

הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים שאושרה השבוע לקריאה שניה ושלישית בכנסת מציגה וועדה ייעודית למינוי הנציב, מבטלת את זכות הווטו של הממשלה והרשות השופטת ומחלישה את נציגותם של השופטים בהליך שעניינו מינוי הגורם שיהיה אחראי על בירור התלונות שמוגשות כנגדם

המשבר החוקתי בישראל טומן במסגרתו השלכות פוטנציאליות בעלות משמעויות מעשיות על פעילותה של המערכת המשפטית בטווח הזמן הקצר, ובהן העלאת העומס על בתי המשפט בעקבות עיכובים במינוים של שופטים לערכאות משפטיות