ארכיון חוק הגיוס 2024

זרקור על חוק הגיוס החדש

התיקון החדש לחוק שירות ביטחון אשר ידוע בשם 'חוק הגיוס' או 'חוק הגיוס החדש' מהווה בגדר הצעת החקיקה האקטואלית האחרונה אשר נידונה בימים אלו במסדרונות הכנסת.

בהמשך לפסילת פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון אשר הסדיר את גיוסם של בחורי ישיבות לצבא על ידי בג"ץ בשנה שעברה, סוגיית הגיוס של בני החברה החרדית לצבא נותרה ללא מסגרת נורמטיבית והסדרה משפטית ברמה של חקיקה.

חילוקי דעות באשר למצב המשפטי הקיים הביאו לעתירה שהוגשה בנושא לבג"ץ אשר קבע לאחרונה שעל המדינה לגייס בחורי ישיבות וזאת בהיעדר הוראה חקיקתית שמאפשרת פטור או דחיית גיוס לבני אותה אוכלוסייה.

על רקע אותן התפתחויות חוק הגיוס החדש מהווה פרי תוצרתן של ועדות שמונו על ידי שרי הביטחון הקודמים, ח"כ אביגדור ליברמן וח"כ בני גנץ, בשנים 2018 ו-2021 ומסקנותיהן.

חוק הגיוס 2024 מסדיר הוראות חדשות בעניין דחייה ופטור מגיוס עבור בני החברה החרדית, שילוב בחורי ישיבות בשוק התעסוקה, עיגון מסלולי שירות אלטרנטיביים, יעדי גיוס וסנקציות במקרה של אי עמידה ביעדים.

ביקורת פסיקה – בג"ץ גיוס בחורי הישיבות

פסק הדין של השופטים מספק קביעות קונקרטיות באשר לגיוסם של בחורי הישיבות לצבא, לצד אישוש הלכות קודמות בנוגע למעמד החלטותיו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.

לצד זאת, נימוקי השופטים ופסיקתם מעלים שאלות וקשיים בהם חשוב לדון מפאת חשיבות הדברים.

המורכבות הנובעת מההכרעה בעתירה מתבטאת בפערים בדרכי יישומם של עקרונות משפטיים שהוזכרו בפסק הדין על מקרים מקבילים אחרים, אימוץ פרשנות משפטית שעשויה לבטא חדירה למרחב הסמכות של הרשות המבצעת, כפל סמכויות במסגרת העבודה השוטפת של משרדי הממשלה ועוד.

קראו עוד »

תכליותיו השונות של חוק הגיוס

מטרתו של חוק הגיוס הינה לתת מענה לוואקום המשפטי שנוצר לאחר פקיעת תוקפו של חוק הגיוס הקודם במסגרת פסיקת בג"ץ משנת 2023.

במוקד של חוק הגיוס שהוחזר לשולחן הכנסת בשנת 2024 עומדות שלוש תכליות שונות וניסיון לתת להן ביטוי בהוראות המתווה.

במסגרת אותן תכליות ניתן למנות חיזוק המשק והכלכלה הישראלית באמצעות שילוב חרדים בשוק התעסוקה, צמצום אי השוויון בחברה הישראלית ושמירה על לימוד התורה, מטרות אשר ממתנות אחת את השניה במתווה שמיועד לתת לכולן מענה.

חיזוק המשק הישראלי בא לידי ביטוי במתווה החדש באמצעות הורדת גיל הפטור ומתן האפשרות לחרדים לקחת חלק בהכשרות מקצועיות ולהשתלב בשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר.

הפער בשוויון מקבל מענה באמצעות קביעת יעדי גיוס ברורים וקונקרטיים, ולצידם סנקציות כלכליות על מוסדות הלימוד במקרה של אי עמידה ביעדים.

יחד עם זאת, הצעת החקיקה והמתווה החדש הקבוע במסגרתה אינם מספקים (או מיועדים לספק) מענה שלם ליעדי הגיוס המקסימליים שהצבא טוען שביכולתו לגייס לשורותיו מקרב בני החברה החרדית, או לצרכי הצבא המלאים והחוסרים בשורותיו על רקע מלחמת חרבות ברזל.

במקום זאת, הצעת החקיקה מספקת מתכונת מדורגת שהולכת ומעצימה עם הזמן באשר למס' המתגייסים לצבא, במקביל למתן מענה לחיזוק המשק הישראלי וכן ווידוא שלימודי התורה בישיבות ימשיכו להתנהל כסדרם.

מתכונת גיוס כאמור עשויה להמתיק את הגלולה בעבור החברה החרדית ולאפשר את הסכמתה למתווה וכך גם להקל על יישומו בפועל, תחת ההבנה שהצרכים הביטחוניים של החברה הישראלית יקבלו מענה בראייה ארוכת טווח ולא בטווח הזמן המיידי.

גיל הפטור בחוק הגיוס החדש

במשך תקופה של שנתיים לאחר כניסתו של המתווה לתוקף גיל הפטור מגיוס יעמוד על 21, ולאחריהם ובמשך שנה נוספת גיל הפטור יעלה ל-22.

בתום שלוש שנים לאחר כניסתו של המתווה לתוקף גיל הפטור מגיוס עבור בחורי ישיבות יהיה 23 ויישאר כך לטווח הארוך.

הורדת גיל הפטור מגיוס מאפשרת לשלב בחורי ישיבות בשוק התעסוקה בגיל צעיר יותר, מה שעשוי להעלות את שיעורי התעסוקה של בני החברה החרדית ואיכות תעסוקתם.

לצד זאת עולות שאלות באשר להשלכות שעשויות לנבוע כתוצאה מהורדת גיל הפטור מגיוס לצבא, אשר כיום עומד על 26.

בייחוד במוקד עומדת הבחינה באשר לאפשרות לעמוד ביעדי הגיוס לצד האיכות ומשך שירותם הצבאי של בחורי ישיבות אשר בפועל יהיו זכאים להשתחרר מחובת הגיוס לצבא בגיל צעיר יותר.

דחיית שירות בחוק הגיוס החדש

חוק הגיוס 2024 מאפשר לשר הביטחון לדחות בצו את מועד ההתייצבות של בחורי ישיבות לגיוס בהתחשב בצרכי הביטחון ובהיקף של הכוחות הסדירים, בכפוף להתקיימות מס' תנאים מצטברים.

במסגרת התנאים ישנה הדרישה כי בחור הישיבה ילמד לימודים תורניים בישיבה בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע וכי מלבד לימודיו אין לבחור הישיבה עיסוק נוסף.

נקודה זו ראויה לתשומת לב שכן המתווה מחריג הכשרה תעסוקתית מיועדת מגדר העיסוק הנוסף, בה בחור הישיבה יכול לקחת חלק במקביל ללימודיו.

הכרה בזכאותו של בחור ישיבה להשתתף בהכשרה תעסוקתית במקביל ללימודיו התורניים מבטאת את הדגש שניתן לתכליות כלכליות בחוק הגיוס החדש.

בהקשר זה, ביצוע פעולות שעשויות לסייע בשילוב בחורי הישיבות בשוק התעסוקה כדוגמת הכשרות מקצועיות לא יפגעו בזכאותם לקבלת צו דחיית שירות.

מסלול שירות מקוצר בחוק הגיוס 2024

חוק הגיוס 2024 מאפשר לבחורי ישיבות אשר קיבלו צו דחיית שירות והגיעו לגיל הפטור מגיוס להתגייס לשירות מקוצר בצבא.

המתווה מציע שני מסלולי גיוס שונים. מסלול ראשון הינו שירות סדיר שיימשך לתקופה של שלושה חודשים ומיועד להכשיר את בחור הישיבה לשירות במערך המילואים.

מסלול שני הינו שירות סדיר שיימשך לתקופה של שלושה שבועות ומיועד להכשיר את בחור הישיבה לשירות במערך המילואים בתפקידי חירום והצלה, וזאת בתנאי שבחור הישיבה ישלים הכשרה תעסוקתית.

מסלולי השירות המקוצר העלו ביקורות בקרב חלקים מהציבור בשל הפער בין משך מסלולי השירות המקוצר שיוצעו לבחורי ישיבות בהשוואה למשך השירות הצבאי של הציבור הרחב.

מנגד, יש לציין שהמתווה נועד לאפשר גיוס, גם לתקופה קצרה, של בחורי ישיבות בחברה החרדית אשר זכאים לקבל פטור מגיוס מתוך מטרה לאפשר את ההכנות הדרושות למען שילובם של בחורי הישיבות במערך המילואים בהמשך.

במילים אחרות, מתכונת זו של שירות צבאי לא נועדה לתת מענה מהותי לצמצום אי השוויון והעלאת שיעורי הגיוס של בחורי ישיבות בכל הנוגע לשירות סדיר בצבא, אלא מתאפיינת בראייה ארוכת טווח ומתמקדת בשירות הצבאי שיערך לאחר השחרור הסדיר מהצבא.

אוכלוסיית היחס בחוק הגיוס החדש

חוק הגיוס החדש מגדיר מהי האוכלוסייה אשר ביחס אליה יחולו הוראות המתווה המוצע.

הגדרה זו חיונית מאחר ועל פיה ייקבע על מי חלה חובת הגיוס לצבא מקרב בני החברה החרדית, האזרחים אשר ייחשבו לצורך כך כחלק מאותו מגזר ושגיוסם לצבא יילקח בחשבון בעת בחינת העמידה של ישיבות ומוסדות לימוד ביעדי הגיוס.

בהתאם למתווה החדש, במסגרת אוכלוסיית היחס ייכללו בחורי הישיבות המיועדים לשירות ביטחון וקיבלו צו דחיית שירות, וכן בוגרי מוסדות חינוך של החברה החרדית אשר למדו במוסד חינוך חרדי למשך תקופה של שנתיים לפחות בין הגילאים 14-18.

הביקורת המועלת בקשר עם הגדרת אוכלוסיית היחס בחוק הגיוס החדש נוגעת לכך שהאוכלוסייה כוללת גם אזרחים שאינם משתייכים לקבוצת בחורי הישיבות.

דברים אלו מקבלים דגש מאחר ואין הפרדה בין הקבוצות או יעדי גיוס נפרדים לבחורי הישיבות מחד ומי שלמדו במוסד חינוך חרדי למשך שנתיים לפחות מאידך.

יעדי הגיוס

חוק הגיוס החדש קובע יעדי גיוס קונקרטיים בהתאם לחלוקה לשלוש תקופות ותוך הפרדה בין גיוס לשירות סדיר לבין גיוס לשירות לאומי-אזרחי, בעוד שיעד הגיוס הכולל בכל שנה מתבסס על הסכום של השניים.

התקופה הראשונה תחל ממועד כניסת החוק לתוקף ועד לשנת 2036 ובמסגרתה יעדי הגיוס קבועים מראש ועולים בכל שנה, בהתאם למדרגים הקבועים בטבלה שבתוספת להצעת החוק.

כך למשל, בשנת 2024 יעד הגיוס השנתי לשירות סדיר מקרב אוכלוסיית היחס עומד על 1,973 ויעד הגיוס השנתי לשירות לאומי-אזרחי עומד על 702, כאשר יעד הגיוס הכולל עומד על 2,675 מתגייסים.

התקופה השניה תחל משנת 2037 ועד לשנת 2046 ובמסגרתה העלייה ביעדי הגיוס משנה לשנה תתבסס על הגידול בשנתונים של החברה החרדית, בתוספת של אחוז אחד.

התקופה השלישית תחל משנת 2047 ואילך ובמסגרתה העלייה ביעדי הגיוס משנה לשנה תתבסס על הגידול בשנתונים של החברה החרדית בלבד (ללא תוספת של אחוז אחד).

קביעת יעדי גיוס מראש במסגרת החוק מהווה חידוש בהשוואה למתווה הגיוס הקודם שנפסל בבג"ץ.

מס' המתגייסים מקרב החברה החרדית כפי שנקבע בחוק הגיוס החדש גבוהים בהשוואה למצב הקיים היום, כאשר הציפייה היא שמס' המגייסים יעלה משנה לשנה.

עם זאת ישנן ביקורת אשר מופנות כלפי ההסדר, בטענה שמס' מתגייסים נמוך לאין שיעור מהמספרים שיש ביכולתו של צה"ל לגייס היום או לחלופין מהיקפי הגיוס הדרושים לצבא על רקע מלחמת חרבות ברזל.

סנקציות על מוסדות לימוד בחוק הגיוס

חוק הגיוס החדש מסדיר סנקציות כלכליות על ישיבות ומוסדות לימוד חרדיים שלא יעמדו ביעדי הגיוס.

הסנקציות מתבססות על קיצוץ בסכומי התמיכה למוסדות לימוד חרדיים, כאשר שיעורי ההפחתה מסכום התמיכה הבסיסי שמועבר למוסדות עולה במקרה שבו אי עמידה ביעדי הגיוס נמשכת לאורך זמן רב יותר.

אי עמידה בשיעור של 95% לפחות מיעד הגיוס השנתי גורר הפחתה בסכומי התמיכה המועברים למוסד הלימודים בעבור כל בחור ישיבה שקיבל צו דחיית שירות, כך ששיעור התמיכה לא יעלה על 80% מסכום הבסיס.

במקרה שבו אי עמידה ביעדי הגיוס נמשכת שלוש שנים ברציפות סכומי התמיכה לא יעלו על שיעור של 60% מסכום הבסיס;

במקרה שבו אי עמידה ביעדי הגיוס נמשכת חמש שנים ברציפות סכומי התמיכה לא יעלו על שיעור של 40% מסכום הבסיס;

במקרה שבו אי עמידה ביעדי הגיוס נמשכת שבע שנים ברציפות סכומי התמיכה לא יעלו על שיעור של 20% מסכום הבסיס.

אולם, ההפחתה בשיעורי התמיכה לא תחול במקרה שבו מוסד לימודים אשר נכלל במסגרת המתווה החדש עמד ביעדי הגיוס במשך תקופה של שלוש מתוך חמש השנים שלפני המועד שבו אמורה להתבצע ההפחתה.