
פרקליטות המדינה | מידע למחשבה
המאמר דן בהיבטים מרכזיים בפעילות של פרקליטות המדינה, מבנה הפרקליטות ויחידות אשר משתייכות אליה ומערך היחסים מול הייעוץ המשפטי לממשלה
הממשלה היא אחד ממוסדות השלטון המרכזיים במדינת ישראל וממלאת תפקיד מרכזי בגיבוש מדיניות ציבורית, בניהול ענייני המדינה ובהפעלת סמכויותיה של הרשות המבצעת. פעילותה משפיעה על תחומים רבים בחיי הציבור ומעצבת את האופן שבו מתקבלות ומיושמות החלטות שלטוניות במגוון רחב של נושאים. במסגרת המשטר הפרלמנטרי בישראל, עבודת הממשלה מתקיימת תוך יחסי גומלין מתמשכים עם הכנסת, עם השירות הציבורי ועם מוסדות שלטון נוספים, ומשקפת את האיזונים הקיימים בין הדרג הפוליטי לבין מנגנוני הממשל.
בעמוד זה תמצאו מאמרים וניתוחים העוסקים בממשלה, במבנה הרשות המבצעת, בתהליכי קבלת החלטות, במדיניות ציבורית, ביחסי הממשלה והכנסת ובסוגיות מרכזיות הנוגעות לפעולתם של מוסדות השלטון בישראל. התכנים בעמוד בוחנים את מקומה של הממשלה במערכת הפוליטית והחוקתית ואת השפעתה על עיצוב החיים הציבוריים והמדיניות במדינת ישראל.


המאמר דן בהיבטים מרכזיים בפעילות של פרקליטות המדינה, מבנה הפרקליטות ויחידות אשר משתייכות אליה ומערך היחסים מול הייעוץ המשפטי לממשלה

המאמר דן בהיבטים מרכזיים בפעילות של פרקליטות המדינה, מבנה הפרקליטות ויחידות אשר משתייכות אליה ומערך היחסים מול הייעוץ המשפטי לממשלה

המאמר מציג ניתוח פרשני של הפסיקה במסגרת בג"ץ פיטורי היועמ"שית וההכרעה בעתירות כנגד החלטת הממשלה לסיים את הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה באמצעות נקודות מבט שונות. האחת תומכת בפסיקה של בג"ץ והאחרת תומכת בהחלטת הממשלה. לבסוף, המאמר מנתח את חילוקי הדעות במבט אחר, אשר מתמקד במהות של מוסד הייעוץ המשפטי ותפיסות מתחרות הקיימות בישראל בקשר לתכליתו.

הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך על עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת מעלה תהיות על רקע הטענות להתערבות פוליטית בהליך הפלילי וחדירה לסמכותם של בתי המשפט בישראל. לצד זאת, בחינה של מערך החקיקה הקיים מצביעה על תקדימים קיימים באשר לסמכותם של גורמים פוליטיים להגביל הליכים המתנהלים כנגד חברי כנסת, ומציבה שאלה בדבר האיזון הראוי בין ייצוג ציבור הבוחרים לבין הפרדת רשויות.

המאמר דן בפעילותה של הממשלה בתור הרשות המבצעת במדינה ישראל, בסמכויות מרכזיות בהן מחזיקה הממשלה ובמגבלות הקיימות עליה, כמו גם פיקוח ובקרה, מצד גורמים חיצוניים ובהם חוות דעת מטעם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביקורת שיפוטית של בג"ץ

מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אשר עליו מופקדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה מהווה יחידה במשרד המשפטים החולשת על סמכויות נרחבות במערכת אכיפת החוק ובעלת השפעה בלתי מבוטלת על פעילותן של הרשויות הנבחרות
פעילותה של הממשלה ניצבת במוקד החיים הציבוריים והפוליטיים בישראל. יחסי הגומלין בינה לבין הכנסת, השירות הציבורי ומוסדות שלטון נוספים משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות ועל עיצוב המדיניות במדינה.







הממשלה פועלת כרשות המבצעת במדינת ישראל ומעמדה מוסדר במסגרת חוק יסוד: הממשלה. הממשלה מורכבת מראש הממשלה ומשרים האחראים על תחומי פעילות שונים במסגרת משרדי הממשלה.
במסגרת עבודתה עוסקת הממשלה בגיבוש מדיניות ציבורית, בניהול מוסדות המדינה וביישום חקיקה והחלטות שלטוניות. פעילות הממשלה מתבצעת באמצעות משרדי הממשלה, השירות הציבורי, גופים מנהליים ורשויות ציבוריות שונות הפועלות במסגרת הרשות המבצעת.
הממשלה אחראית על תחומי פעילות ציבוריים שונים ובהם ביטחון, כלכלה, מנהל ציבורי ושירותים ממשלתיים. בנוסף למילוי תפקידים ביצועיים, הממשלה פועלת במסגרת יחסי עבודה שוטפים עם הכנסת, עם השירות הציבורי ועם גופים ציבוריים נוספים הפועלים במסגרת מוסדות המדינה.
עבודת הממשלה מושפעת מן המבנה הפוליטי בישראל ומאופי המשטר הפרלמנטרי שבמסגרתו היא פועלת.
ראש הממשלה עומד בראש הממשלה ומרכז את עבודתה של הרשות המבצעת. לצדו פועלים שרים האחראים על תחומי פעילות שונים במסגרת משרדי הממשלה. חלוקת תחומי האחריות בין השרים משפיעה על מבנה משרדי הממשלה ועל פעילותם של מוסדות שלטון בתחומים שונים.
בנוסף פועלים במסגרת הממשלה פורומים וקבינטים אשר בחלקם מצומצמים בהרכבם בהשוואה להרכבה המלא של הממשלה, העוסקים בנושאים שונים ובכלל זאת ביטחון, חוץ, כלכלה ועוד, כחלק ממנגנון קבלת ההחלטות הממשלתי.
בהיבט הפוליטי יש לציין כי מבנה הממשלה, הרכבה וחלוקה של התיקים במסגרתה מושפעים גם מן המערכת הפוליטית ומההסכמים הקואליציוניים הנערכים בין הסיעות המרכיבות את הקואליציה. בהקשר זה, מבנה הממשלה עשוי להשתנות בין תקופות כהונה שונות בהתאם להרכב הפוליטי, לחלוקת התיקים ולשינויים במבנה משרדי הממשלה.
עבודת הממשלה מחייבת תיאום שוטף בין משרדי הממשלה ובין גופים ציבוריים הפועלים בתחומי אחריות שונים. במסגרת זו מתקיימים מנגנוני עבודה ממשלתיים הכוללים דיונים בין־משרדיים, עבודת מטה מקצועית וגיבוש עמדות משותפות בנושאים ציבוריים שונים.
בנוסף, קבלת החלטות ממשלתיות מושפעת לעיתים מן הצורך בתיאום בין הדרג הפוליטי לבין גורמי מקצוע הפועלים במסגרת השירות הציבורי ומשרדי הממשלה.
מנגנוני תיאום אלו מהווים חלק מפעילותה השוטפת של הממשלה ומאפשרים את יישום המדיניות הציבורית בתחומי האחריות השונים.
בישראל מתקיימת זיקה בין הממשלה לבין הכנסת במסגרת שיטת המשטר הפרלמנטרית. כהונת הממשלה מותנית באמון הכנסת, ולכנסת נתונות סמכויות פיקוח ובקרה על פעילות הממשלה והשרים.
בנוסף מוסדרים בחוק יסוד: הממשלה מצבים שבהם הכנסת רשאית לחייב שרים להופיע בפניה או בפני ועדות הכנסת וכן לקיים דיונים בהשתתפות ראש הממשלה. מערכת יחסים זו משפיעה על עבודת הממשלה, על פעילות הקואליציה ועל יחסי הכוחות בין הרשויות בישראל.
בנוסף, עבודת הממשלה מושפעת מן הצורך בקיום רוב פרלמנטרי המאפשר את המשך כהונתה ואת קידום מדיניותה במסגרת הכנסת.
הקשר בין הממשלה לבין הכנסת משפיע גם על הליכי חקיקה, על עבודת ועדות הכנסת ועל מערכת היחסים שבין הדרג המבצע לבין הדרג המחוקק.
במסגרת זו מתקיימים מנגנוני פיקוח פרלמנטריים שונים המאפשרים לכנסת לעקוב אחר עבודת הממשלה והשרים.
מקורות לקריאה נוספת:
סעיף 3 לחוק יסוד: הממשלה
סעיף 42(א) לחוק יסוד: הממשלה
סעיף 42(ב) לחוק יסוד: הממשלה
סעיף 42(ג) לחוק יסוד: הממשלה
פעילות הממשלה מתבצעת באמצעות משרדי הממשלה והשירות הציבורי הפועל במסגרתם. כל שר אחראי על תחום פעילות ממשלתי מסוים ועל פעילותו של המשרד שעליו הוא ממונה.
במסגרת זו פועלים עובדי מדינה, יחידות מקצועיות וגופים ציבוריים האחראים על יישום מדיניות הממשלה בתחומי האחריות השונים. בנוסף מוסדרים הליכי מינוי של בעלי תפקידים ציבוריים באמצעות חוקים, החלטות ממשלה, ועדות מינוי וגופים מקצועיים שונים הפועלים במסגרת השירות הציבורי.
המבנה המנהלי של משרדי הממשלה מאפשר לממשלה להפעיל סמכויות ביצועיות וליישם מדיניות ציבורית בתחומי החיים השונים. בנוסף, השירות הציבורי פועל כחלק מן המנגנון הממשלתי ומאפשר את פעילותם השוטפת של מוסדות המדינה גם מעבר לשינויים פוליטיים ולהרכבי ממשלה משתנים.
עבודת משרדי הממשלה כוללת פעילות מנהלית, רגולטורית וציבורית בתחומי האחריות שהוענקו להם במסגרת הדין והחלטות הממשלה.
מקורות לקריאה נוספת:
חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959
לצד משרדי הממשלה פועלים בישראל גופים ציבוריים ורשויות שונות אשר פעילותם מוסדרת בחוק. חלק מן הגופים הציבוריים פועלים במסגרת עצמאית יחסית מן הממשלה, אף שהם משתייכים למערכת הציבורית ופועלים מכוח הסדרים הקבועים בדין.
בהקשר זה, קיימים גופים ציבוריים הפועלים בתחומים שונים, ובהם בתחומי הביטחון, השידור הציבורי ועוד, במסגרת חוקים ייעודיים המסדירים את סמכויותיהם ואת אופן פעילותם. פעילותם של גופים אלו מהווה חלק ממנגנון הפעולה של הרשות המבצעת ושל השירות הציבורי בישראל.
בנוסף עשויים גופים ציבוריים שונים לפעול במסגרת סמכויות שהוענקו להם בחוק, לצד משרדי הממשלה והמערכת הממשלתית. המסגרת המשפטית המסדירה את פעילותם של גופים ציבוריים משפיעה על אופן פעולתם ועל מערכת היחסים בינם לבין הממשלה ומשרדי הממשלה.
מקורות לקריאה נוספת:
חוק יסוד: הצבא
חוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002
חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014