ביהמ"ש העליון בישראל מתאפיין בשנים האחרונות בפעילות בעלת מאפיינים חקיקתיים וביצועיים, אשר בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שמורה לרוב לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. בהקשר זה עולה שאלה אם אימוץ סמכויות חקיקה וביצוע שבהן השופטים מקבלים החלטות גם על בסיס ערכי ואידאולוגי מצריך שינוי מקביל בתהליך הבחירה של השופטים ובמעורבות של הציבור בדומה לנעשה בזירה הפוליטית

הצגה וניתוח של ההצדקות לרפורמה המשפטית בעקבות הפגמים העולים מהמצב הקיים אל מול הסכנות אשר הרפורמה מביאה עמה בדמות הפגיעה בזכויות אדם והיעדר מגבלות על פעילותם של נבחרי הציבור

הצגת עקרונות היסוד העומדים בבסיס המערכת המשפטית בישראל, התמקדות בהפרדת הרשויות ובזכויות האדם וניתוח האופן שבו הרפורמה המשפטית צפויה להשפיע עליהם