המאמר מציג ניתוח פרשני של הפסיקה במסגרת בג"ץ פיטורי היועמ"שית וההכרעה בעתירות כנגד החלטת הממשלה לסיים את הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה באמצעות נקודות מבט שונות. האחת תומכת בפסיקה של בג"ץ והאחרת תומכת בהחלטת הממשלה. לבסוף, המאמר מנתח את חילוקי הדעות במבט אחר, אשר מתמקד במהות של מוסד הייעוץ המשפטי ותפיסות מתחרות הקיימות בישראל בקשר לתכליתו.

פסיקת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ ראש השב"כ פסלה את החלטת הממשלה בדבר סיום כהונתו של רונן בר כראש שירות הביטחון הכללי. המאמר מנתח היבטים שונים אשר עולים מפסק הדין ועומד על קשיים אשר עשויים לנבוע מהחלטתה של הערכאה המשפטית הגבוהה בישראל לצד אתגרים להמשך.

המאמר מציג בתמצית עיקרים מההשלכות העשויות לנבוע בעקבות המנגנון המוצע למינוי נציב תלונות הציבור על שופטים.
במרכזן – הניסיון לפתור את הפלונטר בין הממשלה לרשות השופטת, המענה החלקי לבעיית ניגוד העניינים של הרשות השופטת והחשש הנגדי מפני שקילת שיקולים פוליטיים בהליך המינוי.

המאמר סוקר בתמצית את משמעויותיו של המשבר החוקתי בישראל ודן בהשלכות ישירות ועקיפות של חילוקי הדעות בקרב הממשלה והרשות השופטת

המשבר החוקתי בישראל טומן במסגרתו השלכות פוטנציאליות בעלות משמעויות מעשיות על פעילותה של המערכת המשפטית בטווח הזמן הקצר, ובהן העלאת העומס על בתי המשפט בעקבות עיכובים במינוים של שופטים לערכאות משפטיות

המשבר החוקתי בישראל מתאפיין בחילוקי דעות אשר יורדים לשורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ועקרונות הליבה המשטריים של המדינה, וככזה טומן במסגרתו השלכות רוחב שעשויות לחרוג מגדרי עבודתן השוטפת של שלושת הרשויות