תאוריית האמנה החברתית הינה מגוונת בתכניה ומשתנה כתלות בהוגים שונים ובולטים המזוהים עמה. במוקד, המניעים להקמתה של קהילה פוליטית במצב הטבע התאורטי וטרם התגבשותה של חברה מאורגנת, סמכויותיו של השלטון המרכזי ומעמדם של האזרחים במסגרת החברתית החדשה.
מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין
המאמר מתחקה אחר מאפיינים, עקרונות ומגזרים בולטים בקרב הימין הפוליטי במדינת ישראל, כמו גם התפתחויות ואירועים בולטים שעברו על גוש הימין לאחר שנות האלפיים
אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של עמדת בג"ץ כפי שעולה מהדיון בעתירה בעניין עילת הסבירות באשר לעקרון הרוב וריבונות העם ומקומם בדמוקרטיה הישראלית
הדיון שנערך במסגרת בג"ץ עילת הסבירות על חוקתיות התיקון לחוק יסוד: השפיטה העלה מספר סוגיות המתמקדות במהות שיטת המשטר ועקרונות היסוד של המדינה, ובהן מעמדה של מגילת העצמאות, ריבונות העם, סמכויותיהן של שלושת הרשויות ומעל הכל מעמדם של חוקי היסוד
ביהמ"ש העליון בישראל מתאפיין בשנים האחרונות בפעילות בעלת מאפיינים חקיקתיים וביצועיים, אשר בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שמורה לרוב לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. בהקשר זה עולה שאלה אם אימוץ סמכויות חקיקה וביצוע שבהן השופטים מקבלים החלטות גם על בסיס ערכי ואידאולוגי מצריך שינוי מקביל בתהליך הבחירה של השופטים ובמעורבות של הציבור בדומה לנעשה בזירה הפוליטית