פסיקת בית המשפט העליון מיום 13.11.2023 מאשרת שאלמנות לנכדים ולבנים של זכאי שבות הינן זכאיות שבות בעצמן.
זכאי שבות הינם מי שזכאים לעלות למדינת ישראל ולקבל בה מעמד רשמי מכוח חוק השבות, תש"י-1950 בין אם מעצם היותם יהודים ובין אם בשל זיקתם ליהדות על פי הקריטריונים אשר נקבעו בחוק השבות ובפרשנות שניתנה להם על ידי בית המשפט העליון.
נדגיש שמשמעות המושג "יהודי" על פי חוק השבות הינו כדלקמן:
"מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת."
ההגדרה שופכת אור על תכליותיו המקוריות של חוק השבות אשר בגינן חוקק החוק אשר מטרתו העיקרית היתה להסדיר את מעמדם של יהודים במדינת ישראל ואת זכאותם לעלות ארצה.
ההגדרה אף מדגישה את הספקטרום שעליו התקדם חוק השבות והמשמעויות המשפטיות אשר ניתנו לו לאורך השנים, אשר הגיעו לשיאן עם הפסיקה האחרונה של בית המשפט העליון.
מעגל זכאי השבות נפתח בהדרגה מס' פעמים בעבר במסגרת החקיקה והפסיקה כאחד. מה שהחל בזכאות עלייתם של יהודים למדינת ישראל התרחב עם השנים אגב הכללתן של אוכלוסיות נוספות בעלות זיקה ליהדות במסגרת מעגל זכאי השבות.
בשנת 1970 תיקון לחוק השבות הכיר בזכאות עלייתם ארצה של נכדים וילדים של יהודי וכן של בנות זוג ובני זוג של יהודים ושל נכדים של יהודים, במה שנודע לימים כסעיף הנכד בחוק השבות.
הרחבה נוספת של מעגל הזכאים נעשתה בשנת 2010, בעת שבה בית המשפט העליון הכיר גם בזכאותן של אלמנות של יהודים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, כל עוד לא נישאו מחדש והקימו תא משפחתי אחר.
פסיקתו האחרונה בנושא של בית המשפט העליון אשר ניתנה בחודש נובמבר 2023 מהווה צעד נוסף במגמת ההכרה בזכות העלייה למדינת ישראל גם בנסיבות שבהן העולים אינם משתייכים לדת היהודית ואינם קרובי משפחה של יהודים.
בשונה מהרחבות קודמות של מעגל הזכאים אשר הכירו בזכאות של אנשים בעלי קשרי משפחה ישירים ליהודים לעלות ארצה, בג"ץ עושה כעת צעד נוסף ומאשרר את זכאותן של אלמנות של זכאי שבות (בנוסף לזכאותן של אלמנות של יהודים) לעלות לישראל.
התכליות המקוריות של חוק השבות והתכליות החדשות שנוספו לו לאורך השנים בפסיקה ואשר מוצאות את ביטוין בהרחבת מעגל הזכאים לעלות למדינת ישראל מתבססות על שתי עמדות שונות בביהמ"ש העליון הנוגעות לפרשנות המטרות של חוק השבות ולמשמעות המונח "יהודי" המוגדר בחוק:
עמדה המרחיבה את מעגל זכאי השבות ומכירה בנוסף לזיקה משפחתית ליהודי או לעם היהודי גם ב-'קשר גורל' ליהודים או קרבה לעם היהודי כמקנים זכאות לעלות ארצה ולקבל מעמד רשמי במדינה.
עמדה שמרנית המכירה בתכליתו של חוק השבות לעודד עלייה של יהודים למדינת ישראל ולתת פתרון למי שנישאו בנישואי תערובת בלבד.
העמדה הראשונה מבטאת תפיסה ליברלית ואינקלוסיבית של החוק הנוטה לצאת מגדר המשמעות המקובלת למונח "יהודי" ולהישען על מערך תכליות רחב יותר בעת בחינת הזכאות.
מנגד, העמדה השניה מזוהה עם התכלית המקורית של חוק השבות ובבכירות מעמדם של מי שמשתייכים במישרין ליהדות, לרבות קרובי משפחתם של יהודים.
ההשלכות של הפרשנות הנבחרת לאותן הסוגיות וההכרעה ביניהן טומנת במסגרתה השלכות מהותיות לחברה הישראלית ולזהותה לאורך זמן.
בהקשר זה, סוגיה שיכולה להיתפס כמזוהה עם מקרי קצה נקודתיים עשויה להתברר בטווח הארוך כעניין שיש באפשרותו להשפיע על הרכב האוכלוסייה, תפיסותיה ותרבותה.
בהינתן האמור עולה השאלה אם נושאים רוחביים ומהותיים כדוגמת הקריטריונים לקביעת זכאות העלייה למדינת ישראל אמורה להיות מוכרעת בבית המשפט העליון או כזו המהווה בבחינת חלק משיח רחב יותר שאותו נדרש לקיים בציבור אשר צפוי להיות מושפע מעצם ההכרעה.