חוק הגיוס החדש שמקודם בימים אלו על ידי ממשלת ישראל ה-37 עומד במוקד השיח הציבורי, כאשר ברקע צרכי הצבא בהעמדת סד"כ לוחם נוכח מלחמת חרבות ברזל, והטענות בקרב הציבור באשר לפערים בשוויון ובחלוקה בנטל מחד אל מול חשיבות לימודי התורה מאידך.
הצעת החקיקה אשר אמורה להחליף את הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון ולהסדיר את גיוסם של בחורי ישיבות לצבא החלה בתקופת ממשלת בנט-לפיד והתגבשה לכדי הצעת חוק ביוזמתו של שר הביטחון דאז בני גנץ.
המתווה, אשר עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת לפני התפזרותה, מתבסס על מסקנותיהן של ועדות שמונו על ידי שרי הביטחון אביגדור ליברמן (2018) ובני גנץ (2021) על מנת לבחון הסדרה חדשה של גיוס בחורי ישיבות לצבא בעידן שלאחר ביטול חוק הגיוס הקודם על ידי בג"ץ.
כאמור, ביום 12.9.2017 בג"ץ ביטל את פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 אשר עיגן במסגרתו את ההסדרים הקודמים שחלו בעניין פטור ודחיית שירות לבחורי ישיבות (בג"ץ 1877/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הכנסת).
במסגרת ההכרעה בעתירה שהוגשה כנגד החוקתיות של ההוראות הקודמות אשר הסדירו את גיוסם של בחורי הישיבות נפסק כי פרק ג'1 מנוגד לזכות החוקתית לשוויון.
לצד הפגיעה בזכות לשוויון, על רקע פערים בין גיוס האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית לבין גיוס חרדים, הוראות חוק הגיוס הקודם לא עמדו בתנאי פסקת ההגבלה הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר קובעת את התנאים לכשרותו של חוק גם במקרה שהינו מפר הוראות של חוק היסוד.
בעניין זה נזכיר כי תכלית חוק הגיוס הקודם היתה לעודד גיוס הדרגתי בקרב בחורי ישיבות, אגב ההבנה שהחברה החרדית הינה אוכלוסייה ייחודית במאפייניה ובעלת ערכים משותפים.
אולם, בחינת מצב הדברים בפועל הביאה את השופטים למסקנה כי לצד הפגיעה בשוויון, הוראות פרק ג'1 אינן מאפשרות ליישם את התכליות של החוק.
לפיכך, הוראות אשר הסדירו את גיוסם של בחורי ישיבות לא עמדו במבחן הקשר הרציונלי בין האמצעי שנבחר לבין התכלית של החקיקה, המהווה אחד משלושה תתי מבחנים הקבועים בפסקת ההגבלה.
תכליותיו של חוק הגיוס
חוק הגיוס 2024 וההוראות אשר קבועות במסגרתו מסדירים איזון בין התכלית הכלכלית של חיזוק המשק הישראלי באמצעות שילוב החרדים בשוק התעסוקה לבין תכלית של צמצום אי השוויון בגיוס לצבא והפערים בחלוקה בנטל בין החברה החרדית ליתר האוכלוסייה, לצד הכרה בחשיבות לימוד התורה.
עקרון מרכזי זה בא לידי ביטוי בסעיף 26ב להצעת החוק, אשר מנוסח כדלקמן:
"מטרתו של פרק זה לצמצם את אי־השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולקדם את השתלבותם בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה."
בעניין זה, דברי ההסבר המפורטים בהצעת החוק מפנים לפסק דינו של השופט יצחק עמית אשר ניתן במסגרת ההכרעה של בג"ץ בעתירה בה נפסל פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון:
"לטעמי, הדרך בה ניתן למחול על הפגיעה הקשה בעקרון השוויון, היא אם נעמיד את ההשתלבות של חרדים בשוק העבודה האזרחי על ראש שמחתנו כתכלית כלכלית-חברתית שיש ליתן לה משקל עודף. תכלית כלכלית יכולה להיחשב כתכלית ראויה המצדיקה פגיעה בזכויות אדם…"
משכך, מתווה הגיוס החדש מקנה חשיבות לשילוב חרדים בשוק התעסוקה באמצעות הורדת גיל הפטור, מתן האפשרות לבחורי הישיבות לקחת חלק בהכשרות מעשיות במסגרת הצבאית, והצעה של מסלולי שירות מקוצרים עבור קבוצות מסוימות בחברה החרדית אשר יענו על דרישות הגיוס הקבועות בחוק.
לצד זאת ובאשר לתכלית הביטחונית, מתווה הגיוס כולל במסגרתו הוראות אשר מסדירות את הגיוס של בחורי ישיבות לצה"ל ולשירות אזרחי-לאומי, לרבות סעיפים אשר קובעים מכסות ויעדים לגיוס וסנקציות כלכליות אשר יושתו על ישיבות שלא יעמדו ביעדים הקבועים בחוק.
המודל המוצג במתווה הגיוס החדש בעניין גיוס בחורי ישיבות מתבסס על ראייה הדרגתית של הסוגיה ומתן פתרון בהתאם.
בעניין זה נדמה שחוק הגיוס החדש אינו נועד לספק פתרון מלא בטווח הזמן המיידי לגיוס בחורי ישיבות ולאי השוויון אשר קיים לאור זאת בין חלקי האוכלוסייה, לצד מענה מלא למס' המיועדים לשירות ביטחון מקרב החברה החרדית שהצבא טוען כי מסוגל לגייס כבר כעת לשורותיו.
לעומת זאת, פרשנות שעשויה לתאר כהלכה את המתווה שעל הפרק הינה ניסיון למצוא מתכונת ישימה לגיוס בחורי ישיבות אשר תאפשר להתניע תהליך מדורג, מתון וארוך טווח מחד, עם מנגנונים אשר יאפשרו את יישומו הלכה למעשה והגעה בקירוב לתכליות וליעדים הקבועים בו.
תהליך שכזה יוצא לדרך לצד מה שעשויה להיות בגדר הבנה המושכלת כי מדובר בנוסח ראשוני של חקיקה עתידית שניתן יהיה לאשר בכנסת, עם היתכנות לאכיפתה גם בקרב בחורי הישיבות על אף התנגדותם המוצהרת של מנהיגי החברה החרדית.
המאמר להלן יסקור את ההוראות המרכזיות המעוגנות בחוק הגיוס, אגב עמידה על משמעותן להמשך וניתוח סעיפי החוק בהשוואה למצב הקיים.
גיל הפטור בהתאם לחוק הגיוס החדש
חוק הגיוס החדש נועד לתת מענה לצרכי המשק הישראלי ונותן דגש לתכלית כלכלית-חברתית, לצד ניסיון לייצר מתכונת שירות שתאפשר לקלוט בחורי ישיבות לצבא באופן מדורג ומתמשך.
ראשית, במסגרת הצעת החוק מוצע להוריד את גיל הפטור ל-23:
"נדחה שירותו של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סימן זה, מזמן לזמן, עד הגיעו לגיל הפטור, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר.
…
בסעיף זה, "גיל הפטור" – גיל 23"
אולם, בהתאם למתווה בשנתיים הראשונות לאחר תחילתו של החוק יינתן לבחורי ישיבות פטור מגיוס בהגיעם לגיל 21, לאחר מכן ובמשך שנה נוספת הפטור יינתן בגיל 22 ולאחר תום שלוש שנים מתחילתו של החוק גיל הפטור יעמוד באופן קבוע על 23.
המצב הקיים
בהתאם להוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון אשר פג מתוקפו בשנה שעברה, גיל הפטור מגיוס עמד על 26.
כתוצאה מכך ובעקבות התנאים שחלו על בחורי הישיבות על מנת לשמור על זכאותם לדחיית גיוס ולבסוף לפטור משירות צבאי, היה עליהם להימנע מהשתלבות בשוק התעסוקה ולהמשיך ללמוד בישיבה עד לקבלת הפטור בגיל 26.
סיטואציה זו השפיעה בתורה על תרומתם הכלכלית למדינה, לאור המגבלות הקיימות על גברים חרדיים בהגיעם לגילאי עשרים + נוכח הצורך במשכורת מיידית לפרנסת המשפחה, על חשבון הכשרה תעסוקתית ורכישת השכלה ארוכת טווח שעשויה להיטיב עם איכות תעסוקתם ולתרום תרומה נכבדה יותר למשק.
כיום, ולאחר בטלות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, אין מסגרת משפטית אשר מכירה בפטור או בדחייה של שירות צבאי לחברה החרדית, ועל פניו בחורי הישיבות מיועדים לשירות ביטחון כמו כל אזרח אחר ועליהם להתייצב במקרה של קבלת צווים מצה"ל.
הורדת גיל הפטור משירות צבאי עבור בחורי ישיבות נועדה לאפשר לגברים חרדים להשתלב בשוק התעסוקה במדינה בגיל צעיר יותר, מה שעשוי להיטיב עמם בכל הנוגע לשיעורי תעסוקה של גברים חרדים ואיכותה.
הוראה זו נותנת בתורה מענה למשבר הכלכלי אשר פקד את המדינה לאחר ימי מגפת הקורונה, כאשר הורדת גיל הפטור מגיוס ל-21 בשנתיים הראשונות ול-22 בשנה שלאחר מכן נועדה לאפשר שילוב מיידי של גברים חרדים בשוק התעסוקה ולסייע למשק בטווח הזמן הקרוב.
בהתאם לדברי ההסבר להצעת חוק הגיוס, אשר מתבססים בתורם על מחקר שנערך על ידי בנק ישראל והמועצה הלאומית לכלכלה, במקרים דומים בעבר הורדת גיל הפטור מגיוס השפיעה לטובה על שיעורי התעסוקה של גברים חרדים והעלתה את שכרם השנתי.
דחיית שירות בחוק הגיוס 2024
המתווה החדש מאפשר לשר הביטחון לדחות את מועד ההתייצבות של בחור ישיבה לשירות סדיר בהתקיים התנאים המצטברים הקבועים בהצעת החוק:
"שר הביטחון רשאי, לבקשת מיועד לשירות ביטחון שהוא תלמיד ישיבה, לדחות, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר, אם מצבא כי מתקיימים לגביו כל התנאים לדחיית שירות כאמור בסעיף 26ה וראה לנכון לעשות כן בהתחשב בצורכי הביטחון ובהיקף הכוחות הסדירים"
בין יתר התנאים המצטברים ניתן למנות את הדרישה ללימודים תורניים בישיבה בהיקף שלא יפחת מ-45 שעות בשבוע (בכולל – 40 שעות בשבוע), והיעדר עיסוק נוסף של בחור הישיבה מלבד לימודיו.
אולם, בנקודה זו חשוב להדגיש שהמתווה מחריג מגדר העיסוקים הנוספים הכשרה תעסוקתית מיועדת, כהגדרתה בהצעת החוק.
המצב הקיים
התנאים לדחיית שירות במסגרת המתווה החדש חוזרים במידה רבה על מה שנקבע בפרק ג'1 לחוק הגיוס הקודם.
הוראות כאמור החריגו הכשרה תעסוקתית מיועדת מגדר המקרים אשר נחשבו כעיסוק ומשום כך כהפרה של התנאים לדחיית שירות, וכך אפשרו לבחורי הישיבות לעבור הכשרות מקצועיות במקביל ללימודים בישיבה.
מתן האפשרות לבחורי ישיבות להשתתף בהכשרה תעסוקתית במקביל ללימודיהם אגב שמירה על זכאותם לקבלת דחיית שירות מבטאת את התכלית הכלכלית-תעסוקתית שהצעת החוק באה לקדם ואשר מתמקדת בשילובם של בחורי הישיבות בשוק התעסוקה במדינה.
עוד בעניין זה, יש להדגיש כי הוראות חוק הגיוס החדש מאפשרות לפוקד לאשר עבור מלש"ב שניתן לו צו דחיית שירות כאמור שירות לאומי-אזרחי לאחר גיל 20 (ובמקרה של נשואים, לאחר גיל 19).
דברי ההסבר למתווה המוצע מתמקדים בנקודה זו בניסיון לייצר מסלול שירות אלטרנטיבי עבור בחורי ישיבות להם ניתן צו דחיית שירות.
תכליתו של מסלול שכזה נועדה לענות על שתי התכליות של המתווה – צמצום אי השוויון ואיזון בנשיאה בנטל, לצד קידום התכלית הכלכלית של המתווה באמצעות מתן הכשרה והענקת ניסיון תעסוקתי לבחורי ישיבות אשר יהיו זמינים עבורם במסגרת המסלול הלאומי-אזרחי.
הסדרה של מסלולי שירות מקוצרים
מתווה הגיוס המוצע קובע מסלולי שירות מקוצרים עבור בחורי ישיבות אשר שירותם נדחה בצו של שר הביטחון והם הגיעו לגיל 21.
מסלול ראשון הינו שירות סדיר למשך שלושה חודשים שמטרתו הכשרה לשירות במערך המילואים.
מסלול שני הינו שירות סדיר למשך שלושה שבועות שמטרתו הכשרה לתפקידי חירום והצלה עבור שירות במערך המילואים, וזאת בכפוף להשלמת הכשרה תעסוקתית מיועדת.
המצב הקיים
הוראות אלו מהוות חידוש במתווה המוצע שאין לו מקבילה בחוק הגיוס הקודם, וכלפיו הופנתה ביקורת מקרב חלקים מהציבור בשל הקיצור המשמעותי בתקופת השירות הסדיר המוצעת לבחורי הישיבות בהשוואה למסלול סדיר ממוצע של חיילים בצה"ל.
בדומה להוראות אחרות הקבועות במתווה, מסלול שירות מקוצר נועד לענות על התכלית הכלכלית של שילוב חרדים בשוק התעסוקה, אגב צמצום פערים בשוויון בין בחורי ישיבות לבין ציבור המשרתים באוכלוסייה הרחבה, כאשר במקרה הנידון העיניים נשואות קדימה לשירות מילואים עתידי.
מסלול בן שלושה שבועות ואף שלושה חודשים מבטא פער משמעותי בתקופת השירות הניתנת לבחורי הישיבות לעומת ציבור המשרתים.
אולם, מסלולים אלו מיועדים לבחורי ישיבות שקיבלו קודם לכן צו דחיית שירות ועונים על דרישות הגיל המינימליות הקבועות בהצעת החוק, ומשקפים ניסיון לשלבם בשוק התעסוקה וכן במערך הצבאי או הלאומי-אזרחי, כאשר עיקר שירותם הצבאי יערך בתקופות מאוחרות יותר בחייהם.
אוכלוסיית היחס בהתאם לחוק הגיוס
המתווה החדש קובע אילו אזרחים יכללו במסגרת האוכלוסייה אשר ביחס אליה ייבחנו יעדי הגיוס של החברה החרדית, אשר לגביהם ניתן פירוט נוסף בהמשך. בהקשר זה, אוכלוסיית היעד מתבססת על שתי הקבוצות הבאות:
(א) אוכלוסיית בחורי הישיבות שהינם מלש"בים אשר קיבלו צו דחיית שירות בהתאם למתווה המוצע (וכמפורט לעיל);
(ב) בוגרי מוסדות חינוך של החברה החרדית, שהינם מי שלמדו במוסד חינוך חרדי במשך שנתיים לפחות בגילאי 14-18.
מוסדות חינוך אלו מוסדרים בחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים, התשס"ח-2008, ואליהם מתווספים מוסדות לימוד חרדיים אשר ייקבעו בצו של שר הביטחון, המהווים מוסדות חינוך הפועלים ברישיון ומתוקצבים על ידי משרד החינוך.
המצב הקיים
הגדרתה של אוכלוסיית היחס במתווה המוצע אינה שונה מהותית מההסדרה שעוגנה במסגרת פרק ג'1 לחוק שירות הביטחון הקודם, אשר התמקד בעניין זה בקבוצת בחורי הישיבות וכן בבוגרי מוסד חינוך חרדי אשר למדו שנתיים לפחות במוסד כאמור בגילי 14-18.
הגדרתה של אוכלוסיית היחס בחוק הגיוס החדש הביאה לביקורות בקרב חלקים מהציבור בהן נטען שחלק מאותם אזרחים בקבוצת היחס אינם משתייכים בפועל לאוכלוסיית בחורי הישיבות.
דברים אלו נטענים בעקבות הכללתם של בוגרי מוסדות חינוך חרדיים ומוסדות לימוד נוספים אשר מתוקצבים על ידי משרד החינוך באותה קבוצה יחד עם בחורי הישיבות, כאשר בחינת העמידה ביעדי הגיוס של החברה החרדית תתבצע כמכלול מבין חברי אותה אוכלוסייה, ללא הפרדה בין הקבוצות.
משום כך עולה החשש שמא הסדרה של יעדי גיוס אשר ייבחנו ביחס לאותה אוכלוסייה ועמידה ביעדי הגיוס הקבועים במתווה לא בהכרח יבטיחו גיוס בפועל של בחורי ישיבות מקרב בני החברה החרדית בהתאם לדרישות הסף שמצוינות בחוק.
השיקולים אשר עומדים מאחורי ההחלטה לכלול במסגרת אוכלוסיית היעד בוגרי מוסדות חינוך נוספים מתבססת על ההבנה שחברי אותה קבוצה ניחנים במאפיינים תרבותיים וסוציו-אקונומיים דומים לציבור החרדי, גדלו בחברה החרדית ומפגינים יחס דומה למדינה ולשירות צבאי ולאומי-אזרחי.
בהקשר זה ובהתאם לדברי ההסבר למתווה המוצע, קבוצה זו מהווה פלח באוכלוסייה שאותו המדינה מעוניינת לגייס ולשלב בחברה הישראלית, וזאת ללא תלות בתפיסת עולמה במועד גיוסה לצבא.
יעדי הגיוס הקבועים בחוק הגיוס
מתווה הגיוס המוצע מסדיר יעדים ברורים לגיוס חרדים אשר עולים בכל שנה באופן מדורג. בשנים הראשונות המתווה נוקב במס' מתגייסים מקרב אוכלוסיית היחס בכל שנה ושנה וכעבור תקופה יעדי הגיוס ייקבעו ע"פ הגידול הטבעי של החברה החרדית.
בעניין זה, חוק הגיוס 2024 מגדיר יעדים הן עבור גיוס לשירות סדיר בצה"ל והן עבור גיוס לשירות לאומי-אזרחי, לצד קביעת יעדי גיוס כוללים המהווה את הסכום של יעדי הגיוס לכל מסלול כאמור בנפרד.
המתווה מייצר חלוקה בין שלוש תקופות. בתקופה הראשונה אשר אמורה היתה לחול במקור משנת 2021 ועד לשנת 2036 יעדי הגיוס לכל שירות הינם קבועים מראש והולכים ועולים משנה לשנה.
החל משנת 2037 ועד לשנת 2046 העלייה ביעדי הגיוס משנה לשנה צפויה להתבסס על שיעור גידול השנתונים של החברה החרדית בתוספת של אחוז אחד מגודל השנתון.
החל משנת 2047 ואילך העלייה ביעדי הגיוס משנה לשנה תבטא את הגידול בשנתונים של החברה החרדית ללא תוספת של אחוז אחד.
לשם ההמחשה, בשנת 2024 הכלולה בתקופה הראשונה, יעד הגיוס השנתי לשירות סדיר של בחורי ישיבות עומד על 1,973 ויעד הגיוס השנתי לשירות לאומי-אזרחי עומד על 702, בעוד יעד הגיוס הכולל מהווה הסכום של שני היעדים הנפרדים.
בשנת 2025 יעדי הגיוס עולים ל-2,131 ו-758 עבור שירות סדיר ושירות לאומי-אזרחי, בהתאמה, ובשנת 2026 היעדים עולים ל-2,365 ו-842 מתגייסים חדשים עבור כל מסלול שירות, וכך הלאה.
המצב הקיים
קביעת יעדי גיוס קונקרטיים עבור כל שנה ושנה מהווה חידוש בהשוואה להסדרים שנקבעו בחוק הגיוס הקודם, אשר הותיר את היעדים לשיקול דעת הממשלה והשרים, בכפוף למס' מינימלי של 3,300 מתגייסים בסה"כ שכן נקבע בחוק אשר נדרש היה לחול בפועל מחודש יולי 2013.
יעדי הגיוס אשר קבועים במתווה הגיוס החדש העלו ביקורות בעקבות הטענה שמדובר במס' נמוכים מדי של מתגייסים בכל שנה ושנה, בייחוד בנסיבות עמן במדינה מתמודדת כיום בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל וטענות של הצבא למחסור בחיילים.
לצד האמור חשוב להדגיש שהמספרים אשר קבועים במתווה מהווים קפיצת מדרגה בהשוואה למצב השורר כיום מבחינת היקף המתגייסים בקרב החברה החרדית.
בהקשר זה, מסמכים של צה"ל אשר הוגשו לבג"ץ בעתירה שבה דנו השופטים בגיוס בחורי ישיבות לצבא לאחר בטלות הוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון מראים שהיקף המתגייסים מקרב אותו מגזר בחברה עומד על מספרים נמוכים בהרבה.
בהתאם להערכות כיום מאות בחורי ישיבות בלבד מתגייסים לצה"ל בכל שנה, מספרים אשר מהווים כרבע מיעד הגיוס שנקבע לשנת 2024 במתווה החדש, וזאת ככל ולא לוקחים בחשבון מתגייסים למסלולי גיוס כלליים, אשר על פי הערכות אינם משתייכים לחברה החרדית.
עלייה זו עולה בקנה אחד עם המנגנונים הקבועים בהצעת חוק הגיוס החדש אשר מתמקדים בגיוס בחורי ישיבות לשירות צבאי ושילובם בחברה הישראלית ובשוק התעסוקה באופן מדורג ואגב הסתכלות ארוכת טווח.
מתכונת זו של גיוס והיעדים הקבועים לצדה משקפים ניסיון לאזן בין תכלית כלכלית לבין השאיפה לצמצום פערים בחברה מבחינת החלוקה הנטל, לצד הגברת השוויון בין הקבוצות השונות באוכלוסייה והכרה בחשיבות לימוד התורה.
הסנקציות המוסדרות בחוק הגיוס
לצד יעדי גיוס קונקרטיים, חוק הגיוס החדש קובע סנקציות כלכליות במקרה של אי עמידה ביעדים המוסדרים במסגרתו.
בהתאם להוראות המתווה, הסנקציות לא יוטלו במישרין על בחורי ישיבות אשר לא יתגייסו אלא יושטו על ישיבות הלימוד באמצעות הפחתת סכומי התמיכה המשתלמים בעבור לימודי בחורי ישיבות שקיבלו צו דחיית שירות בהתאם להוראות המתווה, וכמפורט לעיל.
הסנקציות קבועות במסגרת מנגנון מדורג, כאשר שיעור ההפחתה מסכומי התמיכה המשתלמים בעבור בחורי הישיבות הולך ועולה ככל ואי עמידה ביעדי הגיוס נמשכת לאורך זמן ארוך יותר.
"פחת מספר המתגייסים בפועל, בשנת גיוס מסוימת, החל משנת הגיוס 2023 ואילך, מ-95% מיעד הגיוס השנתי הכולל… יופחת סכום התמיכה שישתלם בעבור לימודי תלמיד ישיבה שקיבל צו דחיית שירות, בשנת הכספים שתחילתה לאחר תום אותה שנת גיוס… כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס."
ראשית, וכפי שקבוע במתווה, ככל ואין עמידה בשיעור של 95% מיעד הגיוס השנתי הכולל, סך התמיכה אשר יינתן בעבור לימודים של בחור ישיבה שקיבל צו דחיית שירות לא יעלה על 80% מהסכום אשר אמור להיות מועבר למוסד הלימודים.
שנית, ככל ואי העמידה ביעדי הגיוס נמשכת במשך מס' שנים ברציפות, סכום התמיכה אשר משולם בעבור כל בחור ישיבה אשר מקבל צו דחיית שירות יורד בהתאם למדרגות להלן:
בשנה השלישית והרביעית של אי עמידה ביעדי הגיוס – 60% משיעור התמיכה הכולל;
בשנה החמישית והשישית של אי עמידה ביעדי הגיוס – 40% משיעור התמיכה הכולל;
בשנה השביעית של אי עמידה ביעדי הגיוס ומעלה – 20% משיעור התמיכה הכולל.
חשוב להבהיר שההפחתות בשיעורי התמיכה כפופות לחריגים אשר מאפשרים למוסדות הלימוד החרדיים להמשיך לקבל תמיכה מלאה מצד המדינה גם במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס.
בעניין זה, הוראות המתווה מורות כי הפחתות בשיעורי התמיכה לא יחולו על ישיבות ששיעור גבוה מתלמידיהן התגייסו לאחד ממסלולי השירות, בצה"ל או במסגרת שירות לאומי-אזרחי.
לצורך כך תיערך בחינה של חמש השנים שקדמו למועד שבו יש לבצע את ההפחתה בתמיכה הכלכלית, כאשר ישיבה שבה ישנה עמידה ביעדי הגיוס במשך שלוש שנים מתוך חמשת שנות הבחינה בסך הכל תהיה זכאית לסכומי תמיכה מלאים.
המצב הקיים
חוק הגיוס הקודם לא כלל במסגרתו הוראות אשר קבעו הטלת סנקציות על ישיבות ומוסדות לימוד בחברה החרדית על רקע גיוסם (אי גיוסם) של בחורי ישיבות לשירות צבאי.
מצב שכזה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמתווה הקודם אף לא הסדיר יעדי גיוס עבור בחורי ישיבות, וזאת למעט קביעת סף מינימלי של 3,300 מתגייסים בסה"כ מקרב החברה החרדית שנדרש היה ליישם החל מחודש יולי 2013.
הסנקציות אשר מוסדרות במתווה הגיוס החדש מהוות עליית מדרגה בהשוואה למצב המשפטי אשר שרר בעקבות חוק הגיוס הקודם וגורם מאזן אשר נועד לקדם את יישומן של הוראות המתווה בעניין יעדי הגיוס.
כך, על אף שיעדי הגיוס הקבועים בחוק אינם צפויים לחולל שינוי דרסטי בטווח הזמן המיידי, המתווה מספק לכל הפחות כלים על מנת לקדם את ההגעה ליעדים הלכה למעשה באמצעות הסנקציות אשר יוטלו על ישיבות שלא יעמדו בדרישות החוק.
מהעבר האחר, עולות ביקורות בעניין המנגנונים אשר מסדירים את החלת הסנקציות. בעניין זה ניתן לציין טענות על כך שההפחתות מבטאות שיעורים נמוכים יחסית מתוך סכומי התמיכה, לצד משך הזמן הארוך שנדרש לאי עמידה ביעדים מצד ישיבות הלימוד לצורך הפחתת שיעורים מהותיים מסכומי התמיכה.
בנוסף לכך וכפי שצוין לעיל, הוראות המתווה מסדירות חריג אשר מאפשר לישיבות לחמוק מהסנקציות גם במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס.
מלבד האמור, קושי נוסף שעולה נובע מהעובדה שבחינת העמידה ביעדי הגיוס מתבססת על מס' המתגייסים הכולל, אשר לוקח בחשבון כאמור גם גיוסים לשירות לאומי-אזרחי בנוסף לגיוסים לשירות סדיר בצה"ל.
כך ועל פניו משתמע כי ניתן 'לפצות' על אי גיוס של בחורי ישיבות לשירות צבאי בגיוסי יתר לשירות לאומי-אזרחי.