פרקליטות המדינה מהווה גוף התביעה המרכזי במדינת ישראל ומשתייכת למערכת אכיפת החוק הישראלית, אחראית על ייצוג המדינה בפני ערכאות משפטיות וניהול של הליכים פליליים ואזרחיים מטעמה.
הפרקליטות משתייכת למשרד המשפטים ובראשה עומד פרקליט המדינה, אשר למועד זה הינו עורך הדין עמית איסמן שמונה לתפקידו בשנת 2021. לצד האמור, פרקליטות המדינה כפופה ליועצת המשפטית לממשלה אשר עומדת בראש מערכת התביעה ואכיפת החוק במדינת ישראל.
המשנים בפרקליטות המדינה
בראש פרקליטות המדינה עומד פרקליט המדינה ומתחתיו ארבעה משנים:
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אשר אמון על מדיניות פלילית, הנחיה של פרקליטויות המחוז הפליליות, ועוד;
המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אשר ממונה, בין היתר, על מדיניות אזרחית, הנחיה של פרקליטויות המחוז האזרחיות;
המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, אשר אחראי על המאבק בפשיעה כלכלית ופיננסית, תיאום האכיפה בקשר עם פשיעה מסוג זה, ועוד;
המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, אשר מכוח תפקידו אחראי על תיקים בעלי היבטים רגישים ובהם עבירות על ביטחון המדינה, כמו גם על תיאום בין סוכנויות הביטחון, ועוד.
יחידות המטה ופרקליטויות המחוז בפרקליטות המדינה
המחלקה לחקירות שוטרים, גוף אזרחי בפרקליטות המדינה אשר תכליתו לחקור שוטרים ואנשי שירות הביטחון הכללי ולהעמידם לדין במקרה שהאחרונים חשודים בביצוע עבירות פליליות, כאמור בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;
המחלקה האזרחית, אשר אמונה על ייצוג המדינה בהליכים אזרחיים שמתנהלים בפני בית המשפט העליון, התוויה של מדיניות בהיבטים כלל ארציים במשפט אזרחי, הנחיה של פרקליטויות המחוז, ועוד;
המחלקה הפלילית, אשר מייצגת את המדינה בתיקים הפליליים המתנהלים בפני בית המשפט העליון, מחליטה על הגשה של ערעורים לבית המשפט העליון בתיקים פליליים אשר נידונו בערכאות נמוכות, אחראית על גיבוש מדיניות רוחב בהיבטים של משפט פלילי, ועוד.
בנוסף, בפרקליטות המדינה 12 פרקליטויות מחוזיות, כל אחת כוללת פרקליטות מחוז אזרחית ופרקליטות מחוז פלילית ואחראית על מחוז שונה במדינת ישראל. הפרקליטות האזרחית מייצגת את המדינה בהליכים אזרחיים ואילו הפרקליטות הפלילית מייצגת את המדינה בהליכים פליליים.
פרקליטות המדינה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה
פרקליטות המדינה ומערך הייעוץ המשפטי לממשלה מהווים גופים אשר קשורים אחד לשני בהיבטים שונים בעבודת המקצועית והשוטפת, ויחד עם זאת הינם אמונים על תפקידים שונים.
מערך הייעוץ המשפטי לממשלה מהווה הסמכות המשפטית העליונה במסגרת הרשות המבצעת במדינת ישראל, כאשר היועצת המשפטית לממשלה משמשת גם בתור התובעת הכללית במדינה.
הייעוץ המשפטי לממשלה קובע את העמדה המשפטית של המדינה, מכריע בסוגיות משפטיות עקרוניות, מהווה הגורם המוסמך לייצג את משרדי המדינה בערכאות משפטיות, ואמון על פרשנות של החוק והדין הקיים.
פרקליטות המדינה כפופה ככלל למערך הייעוץ המשפטי לממשלה, וסמכותה הינה בעלת אופי אופרטיבי יותר, אשר מתבטאת ביישום הלכה למעשה של מדיניות האכיפה מטעם היועצת המשפטית לממשלה.
לצד האמור, ועל אף פעילותה היישומית, פרקליטות המדינה מעורבת ככלל גם בגיבוש היבטים שונים במדיניות אכיפה מקצועית במסגרת פרסומיה וההנחיות המועברות מטעמה לפרקליטים.
מעבר לכך, בעוד שהייעוץ המשפטי לממשלה מהווה הגורם המוסמך לייצג את המדינה בערכאות משפטית, פרקליטות המדינה מנהלת בפועל את מערכת התביעה וכן את הייצוג המשפטי של המדינה, אשר נעשה בשם היועצת המשפטית לממשלה.
קריאה נוספת
אתר פרקליטות המדינה –
https://www.gov.il/he/departments/state_attorney_office/govil-landing-page
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982
חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971
פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984
חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959
חוק יסוד: הממשלה
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
הנחיות פרקליטות המדינה