אנרכיזם מהווה פילוסופיה פוליטית בעלת עקרונות שונים המזוהים איתה, אשר מצדדת ככלל בחברה ללא היררכיות שנתפסות בגדר כפייה.
חלף מבנים שונים אשר מתבססים על תצורה אנכית ומתנהלים לאור מדרג של סמכויות, אנרכיזם דוגל לרוב בשיתופי פעולה וסיוע הדדי בין הפרטים הנמנים על החברה.
הפילוסופיה האנרכיסטית החלה להתגבש עוד במאה ה-19 בהתאם לכתבים של הוגים שונים שהפכו להיות מזוהים עמה, ובהם פייר ז'וזף פרודון, וויליאם גודווין, מיכאיל בקונין, ועוד.
האנרכיזם מתאפיין בחשד אשר מופנה כלפי מרכזי כוח ושליטה בחברה והתנגדות למערך של יחסים אשר מתבססים על פערים, בין היתר, במעמד, בדרגה או בסמכות.
מעבר לכך, פילוסופיה זו מציגה את השאיפה לקידום של חברה שוויונית על רקע האמונה לפיה חברה אינה זקוקה למדינה או סמכות מרכזית אחרת בכדי להתארגן בעצמה.
זרמים באנרכיזם
אנרכיזם כפילוסופיה פוליטית מהווה שם כולל למגוון זרמים אשר לצד עקרונות משותפים גם כוללים מאפיינים ייחודיים אשר מבטאים במנעד רחב של עקרונות, השקפות ועמדות בסוגיות חברתיות, כלכליות ופוליטיות.
בנוסף, זרמים שונים אשר משתייכים לאנרכיזם מציגים תפיסות שונות באשר לדרכי פעולה לצרכי השגה של המטרות המזוהות עם הפילוסופיה.
להלן תיאור של חלק מהזרמים החוסים תחת הפילוסופיה האנרכיסטית:
אנרכו-קומוניזם
אנרכו-קומוניזם מזוהה עם רעיונות אשר חולקים מכנה משותף עם פילוסופיות אחרות ובהן הקומוניזם, ומצדד ככלל בביטול הקניין הפרטי ובבעלות קולקטיבית של הציבור על משאבים ואמצעי ייצור.
בהיבט הכלכלי, אידאולוגיה זו תומכת לרוב בשיתוף קהילתי או חלוקה על פי צורך, לעיתים ללא שווקים או שימוש בכסף.
באשר לממשל, משילות ופוליטיקה, ישנם גורמים המזוהים עם אנרכו-קומוניזם אשר מביעים התנגדות למעורבות מדינתית ודוגלים בניהולה של החברה על ידי הפרטים הלוקחים בה חלק והתארגנות באמצעות מבנים אשר מתבססים על התנדבות.
בהקשר זה, אנרכו-קומוניסטים תומכים בארגון חברתי אשר נעדר מבנים היררכיים, באמצעות היעזרות בדמוקרטיה ישירה, מועצות, קומונות ועוד.
אנרכו-סינדיקליזם
אנרכו-סינדיקליזם שם דגש על איגודי עובדים כאמצעי לשליטה בכלכלה וארגון החיים החברתיים במקום ניהולה של הקהילה באמצעות מדינה או על בסיס עקרונות קפיטליסטים.
זרם זה תומך ככלל בסביבת עבודה אשר נעדרת היררכיה ובשביתה כאמצעי בולט לצרכי מהפכה, לצד התארגנויות עובדים ודרכי פעולה נוספות המזוהות עם הפילוסופיה האנרכיסטית.
הדדיות (Mutualism)
הדדיות מתבססת על כלכלה אשר נעזרת במבנים, פרוצדורות ודרכי פעולה המתבססים על הדדיות, שותפות ושיתופי פעולה.
בהקשר זה ניתן לציין בין היתר החזקה של אמצעי הייצור על ידי העובדים, קיום מערכות אשראי הדדיות ויזמות שיתופית, שווקים חופשיים אשר מתבססים על החלפת סחורות ושירותים ללא התערבות מדינה, ללא רווח, שכר דירה או ריבית.
האמצעים בהם נעשה שימוש לצורך קידום עקרונות של הדדיות הינם בין היתר עסקים שיתופיים, בנקים הדדיים, ועוד.
אנרכו-אינדיבידואליזם
אנרכו-אינדיבידואליזם שם דגש על חירות הפרט ואוטונומיה וללא שליטה חיצונית של גורמים אחרים.
כל זאת, לצד הבעת חשד כלפי זהויות קולקטיביות ותנועות המוניות, והתנגדות לסמכות בעלת מאפיינים של כפייה, לרבות מצד מבנים פוליטיים, דתיים וחברתיים.
תפיסה זו מקנה חשיבות לבעלות פרטית של אנשים, לרבות על תוצרי עבודתם, וכן על שוק חופשי אשר מתבסס על חירותם של אנשים להחליף סחורות ושירותים ביניהם.
עקרונות באנרכיזם
הפילוסופיה האנרכיסטית מקדמת מס' עקרונות בולטים, אשר בחלקם מקיימים חפיפה או מאפיינים דומים עם אידאולוגיות פוליטיות אחרות.
מקום בולט ניתן לחירות של פרטים בחברה, אשר מתבטאת בין היתר ביכולת של כל אדם לפעול בחופשיות וללא כפייה חיצונית, ככל והמעשים אינם פוגעים באחרים.
אנרכיסטים מביעים תמיכה ככלל באוטונומיה של הפרט, מקנים חשיבות לשליטה ישירה של כל אדם על חייו, ודוגלים בקבלת החלטות ללא כפייה חיצונית ובשיתוף פעולה עם אחרים באמצעות דמוקרטיה ישירה, קונצנזוס, ועוד.
בנוסף, האנרכיזם מזוהה עם ביטול של מבנים היררכיים אשר מטבעם עלולים לייצר כפייה ושליטה חיצונית על פרטים בחברה, כדוגמת שלטון מרכזי או ממשל.
בדומה לכך, אנרכיסטים עשויים להפגין התנגדות כלפי ישויות בעלות מאפיינים דומים, ובהן הכנסייה הנוצרית ומוסד האפיפיורות, צבא, תאגידים מסחריים, ועוד, אשר מתבססים על מבנים היררכיים, הבדלים בסמכות, וכיוצ"ב.
אנרכיזם וקניין אישי
ישנם זרמים באנרכיזם אשר מצדדים בביטול מעמדות והתנגדות לעקרונות משטריים אשר מחזקים אותם, כדוגמת בעלות פרטית וקניין אישי.
שאלת מעמדו של הקניין האישי היא מורכבת באנרכיזם, כאשר ישנם זרמים אשר מצדדים בבעלות פרטית וישנם כאלה המתנגדים לכך.
קו המחבר בין אותן תפיסות עניינו בהתנגדות לכפייה חיצונית, כדוגמת כפייה הנעשית מצד המדינה במטרה לשמר משטר של קניין אישי, וכן מערכת הזכויות והחובות הנובעות מכך.
בהקשר זה, ישנם זרמים שמאמינים כי זכות הקניין המוסדרת בחקיקה ומעורבות ממשלתית בהגנה על הזכות האמורה עשויות להוביל לכפייה אשר תגביל את חירותם של אחרים.
מנגד, זרמים אחרים טוענים דווקא שכפייה חיצונית על הפרט בחברה עשויה להיווצר דווקא בעקבות ביטול הקניין האישי.
דפוסי פעולה של האנרכיזם
אקטים בהם נעשה שימוש על ידי אנרכיסטים במסגרת פעילותם הפוליטית עשויים להשתנות בין פעילים וזרמים שונים החוסים תחת אותה פילוסופיה פוליטית.
לצד זאת, ישנם דפוסי פעולה חוזרים ודומיננטיים אשר עולים בקנה אחד עם ערכי הליבה של האנרכיזם.
ישנם אנרכיסטים אשר מצדדים בפעולה ישירה שאינה עוברת דרך הצינורות המקובלים במדינה, נמנעים מפוליטיקה אלקטורלית, ונוטים שלא לפנות למוסדות רשמיים או לעשות שימוש באמצעים אשר המדינה מעמידה לרשות האזרחים לצרכי פעילותם הפוליטית.
פרטים המזוהים עם האידאולוגיה מארגנים ומשתתפים בהפגנות ואירועי מחאה, בעוד שאחרים עושים שימוש באמצעים קיצוניים יותר כדוגמת שביתות, חסימות של דרכים והשתלטות על שטחים לצד סירוב לפינוי מרצון, בכדי לקדם את מטרותיהם.
מעורבות פוליטית אחרת עשויה לבוא לידי ביטוי בחבלה מכוונת בסמלי שלטון או באתרים המזוהים עם תפיסות עולם אשר אליהן אנרכיסטים מביעים ככלל התנגדות.
מלבד האמור, אנרכיסטים לוקחים חלק בפרויקטים קהילתיים, יוזמות התנדבותיות ומבנים אלטרנטיביים אשר מתבססים על עקרונות של שיתוף ואשר מטרתם לסייע לחברה.
כל זאת, תוך יצירה של מערכת אלטרנטיבית אשר מספקת תמיכה לאזרחים, מתאפיינת במבנה אופקי ונטול מעמדות, ומתבססת על התנדבות, סיוע הדדי ופעולה משותפת.
אנרכיסטים יכולים לפעול בקבוצות אוטונומיות ומצומצמות אשר מתבססות על קבלת החלטות בקונצנזוס ובמסגרת של מבנים לא היררכיים.
לחלופין, פרטים אחרים המזוהים עם הפילוסופיה האנרכיסטית משתייכים לעיתים לרשתות מבוזרות אשר כוללות מס' רב יותר של חברים, אולם שומרות על תיאום רופף יחסית ביניהן.
דפוס פעולה שכזה נועד במטרה להימנע מריכוזיות ובכדי לשמר עקרונות המזוהים עם אנרכיזם, ובכללם הימנעות מהיררכיה או כפייה חיצונית על הפרט.
אחרים מייצרים מרחבים חברתיים אשר במסגרתם הם מקיימים בפועל את האידיאלים להם מטיפה הפילוסופיה האנרכיסטית המתאפיינים בין היתר בשוויון, היעדר מעמדות וקבלת החלטות בקונצנזוס.
ביקורת על אנרכיזם
ביקורות שונות מופנות כנגד הפילוסופיה האנרכיסטית, עיקרים בתפיסת העולם של האנרכיזם ודרכי פעולה אשר בהם נעשה שימוש על ידי חלק מהפעילים המזוהים עם אותה פילוסופיה.
במסגרת זאת אפשר להפנות בין היתר לקשיים שעשויים לעלות בניסיון ליישם את התצורה שהאנרכיזם מקדם לארגון החיים החברתיים בזמנים המודרניים.
כל זאת, בהינתן שחברות כיום מונות מס' גדול יותר של פרטים בהשוואה לזמנים אחרים בהיסטוריה האנושית, קיומן של חברות המונים בעלות אוכלוסייה בסדרי גודל של מדינה, וכיוצ"ב.
מעבר לכך, לא אחת נשמעות ביקורות בגין דרכי הפעולה בהן בוחרים חלק מהאנרכיסטים במסגרת פעילותם הפוליטית, אשר עשויות לכלול השחתה של רכוש ציבורי, אלימות או נקיטה באמצעים אחרים אשר עולים לכדי הפרה של החוק.
בישראל, דפוסי פעולה אשר עשויים להזכיר מאפיינים אנרכיסטים עלו בהיסטוריה של המדינה בהקשר של הסכסוך הישראלי פלסטיני ובמסגרת מאבקים כנגד פעילות של מערכת הביטחון.
לשם ההמחשה ניתן להזכיר את הקבוצה המכונה "אנרכיסטים נגד גדרות", אשר הביעה מחאה כנגד הבניה של גדר ההפרדה בשטחי יהודה ושומרון ועשתה שימוש בפעולה ישירה ולא אלימה במסגרת מאבקה.
בשנים האחרונות טרמינולוגיה ודפוסי פעולה אשר עשויים להזדהות עם אנרכיזם עלו לכותרות ולסדר היום האקטואלי במדינת ישראל על רקע מערך החקיקה של הממשלה המכונה 'הרפורמה המשפטית', ואירועי המחאה אשר החלו בעקבות כך.
לצד מסרים פרו-דמוקרטיים וליברליים, והדגש שניתן להגנה על זכויות האדם במסגרת אותם אירועים, ישנם מוחים אשר אימצו פעולה ישירה במסלול עוקף צינורות פוליטיים ופרלמנטריים.
יוזמות אלו התאפיינו בחלקן בהבעה של סולידאריות בין המשתתפים, והיעזרות באקטים נצים כדוגמת חסימות של כבישים, השבתה של פעילות מסחרית, איומים בחרם, הוצאה של כספים מהמדינה, ועוד.
בנוסף, אירועי מחאה אחרים הקצינו עוד יותר, הפרו בחלקם את החוק וחרגו מהתנאים והאישורים אשר ניתנו לצורך כך מטעם הגורמים המוסמכים במדינה.