הצעת חוק־יסוד: לימוד תורה מבקשת להכיר בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל ולבסס לו מעמד חוקתי. אולם משמעותה הרחבה אינה מתמצה בעצם ההכרה בלימוד התורה או במקומה של ההצעה בסוגיית גיוס החרדים. לצד הדיון במעמדו של לימוד התורה, היא עשויה להציב במוקד שאלות רחבות יותר הנוגעות לתוכנם ולהתפתחותם של עקרונות היסוד של המדינה, למשמעותה של ישראל כמדינה יהודית, ולאופן שבו זהות זו באה לידי ביטוי במשפט, במרחב הציבורי וביחסים שבין המדינה, אזרחיה והעם היהודי.

סוגיית גיוס החרדים לצה"ל נתפסת בדרך כלל כשאלה של שוויון בנטל, צורכי הביטחון או אכיפת החוק. בהתאם לכך, הדיון הציבורי מתמקד בשאלה האם נכון לאכוף

מה עשוי לקרות אם ממשלה בישראל תחליט ליישם באופן מלא את חובת הגיוס כלפי עשרות אלפי בני ישיבות? מאמר זה אינו מבקש לחזות את העתיד או להכריע בוויכוח הציבורי, אלא לבחון באמצעות ניסוי מחשבתי אילו מסלולים שונים עשויים להתפתח בעקבות החלטה כזו. לשם כך נבחנים המעגלים החברתיים, המשפטיים, השלטוניים והצבאיים, לצד יחסי הגומלין ביניהם והאופן שבו הם עשויים להשפיע על קבלת ההחלטות ועל התפתחות האירועים.

המאמר סוקר היבטים מרכזיים בקומוניזם המודרני כפי שפותח על ידי קרל מרקס ופרידריך אנגלס, דן באבולוציה של האידאולוגיה לאחר המהפכה הבולשביקית ומסיים עם מצבה של המחשבה הקומוניסטית במאה העשרים ואחת

ליברליזם מהווה שם כולל המתאר מערך פילוסופי אשר מתבסס על זרמים שונים ודוגל בזיקה בין בני אדם לחירויות יסוד ובזכותם הטבעית של אזרחים לזכויות פרט

המאמר דן בעיקרים מהפילוסופיה האנרכיסטית שהחלה להיווצר במאה ה-19 ומאפייניה נצפים בקרב קהילות, חברות ופעילותם של אינדיבידואלים באזורים שונים בעולם, אשר דוגלים ביחסים שיתופיים, מבנים אופקיים וחברה נטולת מעמדות

יסודות המשפט המנהלי במדינת ישראל מהווים חלק מהותי במערכת הנורמות המחייבות אשר חלות ככלל על רשויות המנהל וביניהן על הממשלה בתור הרשות המבצעת. על אף היעדר קודקס חקיקה רשמי ומאוחד, במשך השנים בית המשפט העליון פיתח מערכת של עקרונות מנהליים אשר מטילים חובות, מגבלות ותכתיבים אשר משליכים במישרין על הפעילות הביצועית במדינה.