המונח "הימין החדש" מתייחס לתנועות פוליטיות, אידיאולוגיות ומפלגות שהחלו להיווצר לאחר מלחמת העולם השניה על רקע האתגרים שהחלו להיווצר ולעמוד בפני דמוקרטיות ליברליות.
בהקשר זה, אפשר להפנות לגלובליזציה גוברת, אשר מתאפיינת במעבר של מידע, אנשים, הון ומוצרים בין מדינות ומובילה לשינויים פנימיים במשטרים שונים בעולם.
בראייה השוואתית ומרחבית הימין החדש ניחן הן בהיבטים משותפים והן בהבדלים בין מקומות שונים בהם הינו מתפתח, כאשר לצד עקרונות ואידאולוגיה דומים, אזורים שונים מתאפיינים בהיסטוריה והסתכלות שונה על המדינה.
עקרונות ליבה של הימין החדש
הימין החדש מתאפיין לרוב במס' נדבכים עיקריים:
ליברליזם כלכלי אל מול פרוטקציוניזם : גופים שונים בימין החדש מצדדים בשוק חופשי, הפרטה, דה-רגולציה וצמצום מדינת הרווחה, בעוד שאחרים שמים דווקא את הדגש על כלכלה המתאפיינת בפרוטקציוניזם אשר מטרתה להגן על תעשיות מקומיות.
בהקשר זה, ניתן להפנות לפיצול אשר קיים בין הימין החדש בארה"ב אשר נוטה לעיתים לצדד בעקרונות של שוק חופשי, אל מול הימין החדש באירופה אשר בחלקו מדגיש מדיניות פרוטקציוניסטית לצרכי הגנה על מגזרים כלכליים.
שיח שכזה בא לידי ביטוי בדבריו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אשר מחד מצדד בעקרונות קפיטליסטיים ומנגד שם דגש במדיניותו על הגנה וחיזוק של תעשיות מקומיות.
שמרנות חברתית: קידום מבני משפחה מסורתיים, ערכים דתיים וחוק וסדר. ככלל, הימין החדש מתנגד לתפיסות ותנועות אשר מתמקדות במגדר, מיניות ורב-תרבותיות.
חוק וסדר: ככלל, הימין החדש הן בארה"ב והן באירופה שם דגש על חוק וסדר, כאשר מפלגות פוליטיות המזוהות עם האידאולוגיה נוטות למקד את מסריהן במאבק בפשיעה וחיזוק הביטחון של התושבים.
חוק וסדר הינה סוגיה אשר מקבלת דגש בייחוד על רקע גלי הגירה גוברים בשנים האחרונות אל מדינות דמוקרטיות-ליברליות, אשר מייצרים שיח אקטואלי ער באשר לרב תרבותיות לצד חשש מפני אבדן ערכים, מסורות ומנהגים אשר מזוהים עם האוכלוסייה הלאומית.
לאומיות ואנטי-גלובליזם: הגנה על הריבונות הלאומית מפני מוסדות על-לאומיים והתנגדות להגירה, שלעתים קרובות ממוסגרת במונחים של שימור תרבותי או ציוויליזציוני.
בהקשר זה ניתן להפנות לביקורת אשר מופנית כלפי האיחוד האירופי מצד מפלגות ופוליטיקאים אירו-סקפטיים ביבשת אירופה, ואף חברי קונגרס בארה"ב.
פופוליזם אנטי-ממסדי: מאפיין מרכזי של הימין החדש בא לידי ביטוי ברטוריקה פופוליסטית בה נעשה שימוש לעיתים על ידי גופים ואינדיבידואלים המזוהים עמו.
שיח שכזה מתאר אליטות פוליטיות ותקשורת ליברלית כמושחתים ומנותקים מצרכים של האזרחים במדינה, ולעיתים מופנה אף כלפי מוסדות רב לאומיים, האקדמיה ועוד.
הימין החדש בארה"ב
תצורתו הנוכחית של הימין החדש בארה"ב עברה שינויים והתפתחה מאז עלייתו לשלטון של רונלד רייגן בשנות השמונים של המאה העשרים, אשר החדיר בכהונתו ערכים שזוהו בין היתר עם אידאולוגיה ליברלית קלאסית.
בהקשר זה, הימין החדש שואב הן מהמורשת האמריקאית והן מהתפתחויות אשר אירעו בעשרות השנים האחרונות על רקע הגלובליזציה ותהליכי מודרניזציה.
היבטים אלו באים לידי ביטוי בצידוד בעקרונות, מסרים ומדיניות אשר שמים דגש על ליברליזם קלאסי ומנגד העלייה בדומיננטיות של מסרים המצדדים בפרוטקציוניזם ובדלנות.
ראשית, הימין החדש מושפע מתפיסות המזוהות עם הנצרות האוונגליסטית וערכים מסורתיים אשר באים לידי ביטוי למשל בנושאים המתקשרים למשפחה, מוסר והתנהלות ראויה בחברה.
לשם ההמחשה, ישנן קבוצות אשר לוקחות חלק בפעילות פוליטית ובגיוס מצביעים בנושאים אקטואליים בעלי חשיבות ציבורית בחברה האמריקאית, כדוגמת הפלות או תפילות בבתי ספר.
בהקשר זה אפשר להפנות למאבק כנגד ערכים אשר מתקשרים לפוליטיקה של זהויות, ובכלל זאת קידום זכויות מגדריות, פוליטיזציה של תרבויות אשר מזוהות עם מיעוטים אתניים או קבוצות מוחלשות בחברה, ועוד.
בנוסף, הימין החדש בארה"ב ניחן במאפיינים לאומיים אשר באים לידי ביטוי באימוץ מדיניות כלכלית המגנה על תעשיות מקומיות ונותנת דגש לקידום האינטרסים הכלכליים של ארה"ב תחילה, וכל זאת במקביל להמשך התמיכה בשוק חופשי.
התפתחויות אלו באות לידי ביטוי בעלייתו הפוליטית של דונלד טראמפ ובאמרה המזוהה עם הנשיא האמריקאי – Make America Great Again – או בקיצור MAGA.
MAGA מייצג כיום זרם במפלגה הרפובליקאית אשר חבריו מביעים ככלל תמיכה במתן הדגש לסוגיות פנים-אמריקאיות וצמצום המעורבות של ארה"ב באירועים אשר חורגים מהאינטרסים שלה מעבר לים.
כל זאת לצד הדרישה להעלאת היקף ההשקעה של בעלות בריתה של ארה"ב בארגונים משותפים כדוגמת נאט"ו, חתימה על הסכמי סחר בילטראליים עם תנאים מועדפים לטובת ארה"ב, ועוד.
דגש מרכזי נוסף ניתן לצמצום ההגירה הזרה והבלתי חוקית לארה"ב, בעיקר ממדינות דרום אמריקה, בנוסף להתמודדות עם ההשלכות הנובעות מכך, ובכלל זאת בכל הנוגע לביטחון האזרחים.
סוגיה זו מקבלת התייחסות משמעותית במהלך כהונתו של הנשיא טראמפ, אשר שם דגש על חיזוק הגבולות הלאומיים ומאבק בהגירה.
דוגמא מוחשית לכך באה לידי ביטוי במאורעות שהתרחשו במס' ערים בארה"ב לפני מס' חודשים על רקע פעילותן של רשויות ההגירה, ובכלל זאת במדינת קליפורניה.
ההגירה הבלתי חוקית מילאה תפקיד מרכזי במערכת הבחירות של טראמפ ומתקשרת בתורה להיבטים ביטחוניים אשר נוגעים לחוק וסדר, הדרישה לאכיפה של החוק וחיזוק תחושת הביטחון בקרב אזרחי ארה"ב.
מלבד זאת, הימין החדש בארה"ב מאמץ נטייה אנטי-ממסדית אשר מתמקדת בייחוד בתיאור היבטים שליליים בפעילותם של מוסדות פוליטיים, מוסדות בעלי אוריינטציה ציבורית, האקדמיה וכלי תקשורת אמריקאים ובינלאומיים.
רטוריקה זו מצביעה לעיתים על Deep State אשר קיימת לכאורה בקרב המעצמה האמריקאית, ושמה דגש על הטיה פוליטית כביכול של אותם גופים לטובת אג'נדות ואינטרסים ליברלים אשר מזוהים עם אינדיבידואלים, ישויות וערכים המשתייכים לשמאל הפוליטי.
הימין החדש באירופה
הימין החדש באירופה הושפע מהנסיבות אשר שררו ביבשת הישנה במחצית השניה של המאה העשרים, על רקע אתגרים אשר החלו להיווצר בעקבות החברות באיחוד האירופי וגלי ההגירה הגוברים לאירופה.
לצד ההדגש שניתן למאפיינים נוצריים בעיקר במזרח היבשת, ישויות פוליטיות וחברתיות אשר משתייכות לימין החדש באירופה מזוהות לרוב עם השאיפה לשמר מאפיינים לאומיים ולהגן על ערכים תרבותיים המזוהים עם אירופה או כאלו הייחודיים למדינות הלאום.
גורמים אלו נוטים למקד את עשייתם ביוזמות נגד הגירה זרה, אימוץ השקפות אירו-סקפטיות אשר מבקרות את האיחוד האירופי ובחלקן אף מצדדות בהתנתקות מהגוש האירופי, שימור ערכים מסורתיים, חוק וסדר ומאבק בפשיעה, ועוד.
אירוסקפטיות
גורמים בימין החדש מדגישים את החשיבות של ריבונות לאומית אל מול מעורבות של האיחוד האירופי, אשר על פי הנטען מציבה מגבלות וקשיים על החירות והאוטונומיה של מדינות הלאום.
כל זאת, כאשר האיחוד האירופי נתפס לעיתים כגוף ריכוזי אשר מגביל את חירויותיהן של המדינות החברות בו ואף חודר לתחומי סמכות לא לו בסוגיות פנים-מדינתיות.
תפיסה זו מזוהה למשל עם נשיא הונגריה ויקטור אורבן, אשר לא אחת בא בביקורת כלפי מוסדות האיחוד האירופי בגין חדירה לסמכויותיהן של מדינות הלאום.
הגירה
ההגירה הנרחבת לאירופה בעשרות השנים האחרונות מתפרשת על ידי גורמים המזוהים עם הימין החדש כמגמה אשר מעמידה בסכנה הן ערכים אירופאיים והן זהויות לאומיות אשר קיימות באירופה מזה מאות שנים.
אל מול ההגירה הנרחבת עולים קולות מחאה אשר מתמקדים בדרישה לחיזוק ההגנה על הגבולות, מאבק בהגירה וגירוש מהגרים לא חוקיים.
עמדות אלו מזוהות עם מפלגות כדוגמת אלטרנטיבה לגרמניה בגרמניה, האיחוד הלאומי בצרפת, מפלגת החירות בהולנד, ועוד.
הסוגיה של ההגירה מתקשרת בתורה לביטחון ולדרישה לחיזוק החוק והסדר במדינות אירופה, וכן אף לטענות בדבר פגיעה כלכלית באוכלוסייה המקומית בשל הפניה לכאורה של משאבי המדינה לאוכלוסיות מהגרים מעוטות יכולת.
שימור ערכים נוצריים
הימין החדש באירופה אינו מונוליטי, הן בעקרונותיו והן באמצעים בהם בוחר לעשות שימוש לצורך קידום תפיסותיו.
לשם ההמחשה, ישנם מפלגות וגופים פוליטיים אשר בוחרים לתת דגש לשימור של ערכים מסורתיים או נוצריים מעבר לזהות הלאומית גרידא.
לעקרונות אלו נלווית בחלק מהמקרים התנגדות לאידאולוגיה רב-תרבותית ולתנועות שמקדמות אותה, אשר באה לידי ביטוי לעיתים בתפיסות מודרניות בקשר למגדר שלעיתים מייצרות מתיחות עם עקרונות נוצריים.
כלכלה לאומית
הימין החדש באירופה מזוהה לעיתים עם התמיכה בפרוטקציוניזם כלכלי, כלכלה לאומית ורווחה המופנית בעיקרה כלפי האוכלוסייה הילידית במדינה.
ישנן מפלגות מהימין החדש אשר מזוהות עם מדיניות המקדמת תעשיות מקומיות ומגנה על עובדים מקומיים מפני כוח עבודה ותחרות זרים.
סדר יום זה פונה לבוחרים ממעמד הפועלים שחשים שנותרו מאחור על ידי הגלובליזציה ורפורמות השוק החופשי.
ההיבט הכלכלי מציג קווי דמיון אל מול שוני בין הימין החדש בארה"ב לבין הימין החדש הדומיננטי בחלק ממדינות אירופה.
הן בארה"ב והן באירופה ניתן דגש למדיניות כלכלית אשר ככלל מקדמת ראשית את התעשיות המקומיות והאזרחים העובדים של מדינת הלאום.
לצד זאת, באירופה, בשונה מארה"ב, נוטים ככלל לשמר רשתות רווחה לטובת האוכלוסייה המקומית הילידית, אגב קידום מדיניות אשר לעיתים עולה בקנה אחד עם הדרישות של מעמד הפועלים.
מנגד, בארה"ב ובייחוד תחת ממשלו של דונלד טראמפ, הרטוריקה אשר בוקעת ממסדרונות הבית הלבן תומכת בעקרונות של ליברליזם קלאסי אשר מתבססים על שוק חופשי, קיצוצי מסים ומעורבות מצומצמת של המדינה בחיי האזרחים.