הסוציאליזם מהווה שם כולל לזרמים אידאולוגיים, תאוריות והתאגדויות של בני אדם בעלות מאפיינים חברתיים, כלכליים ופוליטיים אשר ניחנים בעקרונות משותפים.
ככלל, הסוציאליזם דוגל בצמצום הפערים בחברה ובהפחתה של אי שוויון בקרב האזרחים באמצעות שליטה של הציבור על מפעלים, תעשיות חיוניות ושלבים שונים בהליכי ייצור, ולעיתים הסחר והמכר הכלכלי.
המאפיינים של הסוציאליזם מתבססים לפחות בחלקם (אך לא רק) על כתביהם של קרל מרקס ופרידריך אנג'לס, שני הוגים גרמנים מהמאה התשעה עשרה.
מרקס התייחס בפרסומיו לדרכי התפתחותן של חברות מודרניות, ניתח את מה שפירש בגדר המגרעות של הקפיטליזם המערבי והציג מענה לארגון החיים החברתיים והכלכליים.
כיום, היבטים שמקורם בסוציאליזם זוכים לאהדה ואף ליישום הלכה למעשה ובדרכים מגוונות באזורים שונים ברחבי העולם.
בכלל זאת ולשם ההמחשה ניתן להפנות גם למדינות דמוקרטיות ליברליות, אשר נטו להתנגד לאידאולוגיות והשקפות עולם שזוהו עם הקומוניזם הסובייטי ועקרונותיו הכלכליים והמשטריים בימי המלחמה הקרה.
הולדתו של הסוציאליזם
סוציאליזם מודרני החל לעלות לתודעה הציבורית בימי המהפכה התעשייתית באירופה, אולם תאוריות ועקרונות סוציאליסטיים הולכים אחורה בזמן עד ליוון העתיקה ובאים לידי ביטוי בכתביהם של פילוסופים יוונים.
בהיבט המעשי, ארגון החיים החברתיים בהתאם לעקרונות שיתופיים נצפה בקרב קבוצות שונות במהלך ההיסטוריה.
לשם ההמחשה, ניתן לציין את המאמינים הנוצריים הראשונים בימי הנצרות הקדומה אשר התפתחה בשטחי ארץ ישראל, כמו גם כתות וקבוצות אחרות אשר התקיימו באותה התקופה.
אבולוציה נוספת בכל הנוגע לתפיסת עולם שיתופית אשר התבססה על צמצום פערים כלכליים וחברתיים התרחשה באירופה במאה ה-18 ובייחוד במאה ה-19.
כל זאת, כתגובה לתהליכים כלכליים אשר התרחשו באותה העת באזורים אלו ונבעו בחלקם בעקבות המהפכה התעשייתית.
מגמה זו צברה דומיננטיות בעקבות ההשפעות של הקפיטליזם, אשר החלו לתת את אותותיהן על חברות אירופאיות, ובהן פערים כלכליים, אי שוויון שהלך והתעצם, תנאי עבודה ירודים, ועוד.
בהמשך לאותם אירועים החל להתפתח הסוציאליזם האוטופי, אשר בא לידי ביטוי בכתביהם של הוגים שונים ובהם אנרי דה סן-סימון, רוברט אוון, פרנץ אופנהיימר ואחרים.
חלקם הציעו מודלים תאורטיים לארגון הכלכלה והחיים החברתיים, אשר יתנו מענה לאתגרים עמם התמודדו חברות באותה העת.
התפתחות בולטת נוספת של הסוציאליזם באה לידי ביטוי מס' עשורים לאחר מכן, עם כתביהם של קרל מרקס ופרידריך אנג'לס.
הוגים אלו פיתחו עקרונות סוציאליסטיים מנקודת מבט מדעית, ועמדו על תפקידו של הסוציאליזם בתהליכים חברתיים עתידיים.
השניים גיבשו מסגרת תאורטית להתפתחות החברה והכלכלה, אשר התבססה על דוגמאות ממשיות בהיסטוריה של ארגון כלכלי וחברתי בקרב חברות של בני אדם.
הסתכלות על ההיסטוריה ומעברן של חברות מתצורה אחת לאחרת על רקע התפתחות הכלכלה והתעשייה, אפשרה להם לעמוד על דפוסים ותהליכים אשר שיקפו לכאורה מגמה שבמרכזה מעבר ממשטר חברתי-כלכלי אחד לאחר, והיעד הסופי אליו צפויים להגיע בני אדם.
במוקד, העמידה על ההשלכות השליליות של הקפיטליזם וזניחתו הצפויה כביכול לטובת הסוציאליזם, והמעבר מסוציאליזם לקומוניזם, המשקף את התצורה האידיאלית לארגון החיים החברתיים על בסיס שיתופי, ובהתאם לעקרונות אשר הגו השניים.
מלבד מסגרות תאורטיות, גיבוש והעמקה של עקרונות ודוקטרינות ופיתוח של דרכי בחינה וניתוח מגוונות, האידאולוגיה הסוציאליסטית קיבלה ביטוי מעשי ופוליטי בשטח.
כל זאת, עם פעילותם של קבוצות וארגונים אשר צידדו בעקרונות של הסוציאליזם ופעלו בכדי לקדם אותם הלכה למעשה בחברה.
עקרונות של הסוציאליזם
סוציאליזם מתבסס על מערך מגוון ורחב של עמדות, רעיונות ותאוריות אשר מקורן בכתביהם של הוגים רבים ובפעילותם של קבוצות וארגונים שונים.
לצד זאת, ישנם מס' עקרונות בולטים אשר לרוב מזוהים עם הסוציאליזם ובחלקם מהווים מענה למה שהתומכים באידאולוגיה מפרשים בגדר השלכות שליליות אשר נובעות מהקפיטליזם.
צמצום פערים ואי שוויון בחברה
סוציאליזם גורס ככלל שאי שוויון כלכלי עשוי להוביל לאי יציבות בקרב החברה, כאשר לתופעה עשויות להיות השלכות אשר חורגות מעבר למשמעות הכלכלית גרידא.
על מנת להתמודד עם פערים בעושר והשלכותיו השליליות הסוציאליסטים דוגלים בפתרונות שונים, ובהם מתן גישה שווה עבור הציבור לשירותים חיוניים כדוגמת בריאות, חינוך ודיור.
אמצעים נוספים לצמצום פערים הינם מס פרוגרסיבי אשר גובהו משתנה כתלות בגובה ההכנסה, רשתות ביטחון ומדיניות רווחה מפותחת, ועוד.
סוגיה זו מתקשרת בתורה לנושא החלוקה של משאבים בחברה, אשר במסגרת הסוציאליזם ובשונה מהקפיטליזם אינה מונעת על ידי תחרות אלא נעשית בהתאם לרווחה של החברה בכללותה.
בעלות קולקטיבית על אמצעי הייצור
סוציאליזם דבק ככלל בהעברת הבעלות הפרטית על מגזרי תעשייה חיוניים ועל אמצעי ייצור מידיים פרטיות לידיים ציבוריות.
בהקשר זה, ישנם מי שמצדדים בהלאמה והעברה של הבעלות על משאבים טבעיים ומעשי ידי אדם כאחד לידי המדינה.
אחרים מציעים מודלים שונים לניהול המשאבים, כדוגמת השימוש בקורפורציות אשר מתמחות בתחומים שונים ובהן לוקחים חלק גם העובדים.
בסוציאליזם הייצור נעשה על סמך צרכי החברה, להבדיל מקפיטליזם אשר מתבסס על השאיפה הפרטית למקסום רווחים, כאשר החברה כשלעצמה מהווה קהל היעד הצרכני של התוצרים.
מעורבות של המדינה בתכנון הכלכלי
להבדיל מקפיטליזם אשר דוגל ככלל בשוק חופשי ומעורבות מינימלית של המדינה בכלכלה, סוציאליזם מאמץ גישה שונה ודוגל בתכנון מרכזי של הכלכלה על ידי המדינה במקום כוחות השוק.
מעורבות שכזו עשויה לכלול הקצאה של משאבים, קבלת החלטות אודות ייצור ותפוקה, קביעה של מחירים עבור מוצרים ושירותים, ועוד.
התכנון הכלכלי יכול להיעשות על ידי המדינה, אולם ישנם סוציאליסטיים אשר מכירים בתפקידם של שחקני משנה וישויות שונות לצורך כך, כדוגמת קורפורציות.
משטרים סוציאליסטיים
סוציאליזם סמכותני
סוציאליזם סמכותני משלב בין עקרונות כלכליים סוציאליסטיים לבין עקרונות פוליטיים אוטוריטריים, ובא לידי ביטוי במשטרים קומוניסטים, כדוגמת ברית המועצות או קובה בעברן.
משטר שכזה מתאפיין בריכוזיות כלכלית אשר מתבטאת בתכנון כלכלי על ידי המדינה, הלאמה של משאבים ואמצעי ייצור והעברתם לבעלות המדינה, ביורוקרטיה סבוכה, ועוד.
מעבר לכך, הסוציאליזם הסמכותני סותר לעיתים או לא מיישם ערכים דמוקרטיים וליברליים, כדוגמת הפרדת רשויות, אופוזיציה פוליטית, פיקוח אחר פעילותה של הרשות המבצעת, כיבוד של זכויות אדם, ועוד.
סוציאליזם דמוקרטי
סוציאליזם דמוקרטי מהווה בגדר נקודת מפגש בין משטר פוליטי דמוקרטי לבין עקרונות כלכליים סוציאליסטיים.
סוג זה של משטר סוציאליסטי משקף מסלול שונה ליישום של עקרונות המזוהים עם הסוציאליזם על חשבון הקפיטליזם, ובהם היעזרות במערכת הפוליטית הדמוקרטית לצורך קידום התפיסה הכלכלית-חברתית הסוציאליסטית.
כל זאת, להבדיל ממשטרים כדוגמת ברית המועצות אשר הביאו לעלייתו של הסוציאליזם הסמכותני באמצעות מהפכות ושינוי הסדר הפוליטי והכלכלי הקיים.
משטרים קפיטליסטיים ועקרונות סוציאליסטיים
ישנם מודלים משטריים קפיטליסטיים שמיישמים עקרונות כלכליים מעורבים במדינה, אשר בחלקם מזוהים עם מאפיינים סוציאליסטיים, כדלקמן:
כלכלת שוק חברתית
כלכלת שוק חברתית הנהוגה למשל בגרמניה מתבססת הן על עקרונות קפיטליסטיים כדוגמת בעלות פרטית על אמצעי הייצור ושוק חופשי, והן על אלמנטים המזוהים עם סוציאליזם.
נדבכים סוציאליסטיים מיושמים במידה רכה ופרגמטית בכלכלה המקומית בהשוואה למערכות כלכליות סוציאליסטיות מסורתיות יותר.
לשם ההמחשה, בגרמניה ישנו פיקוח ורגולציה על המערכת הכלכלית לצד קיומה של מערכת רווחה מפותחת המעניקה הטבות, ביטוח סוציאלי ורשתות ביטחון עבור האוכלוסייה.
מעבר לכך, בגרמניה ניתן דגש על זכויותיהם של עובדים במסגרות פרטיות, כאשר תאגידים מסחריים מקנים נציגות לעובדים בדירקטוריונים.
דמוקרטיה סוציאלית (סוציאל-דמוקרטיה)
סוציאל דמוקרטיה הינה דגם למשטר פוליטי-כלכלי אשר מתבסס על ערכים דמוקרטיים וחוסה בתוך מסגרת כלכלית קפיטליסטית.
להבדיל מסוציאליזם דמוקרטי, דמוקרטיה סוציאלית אינה שואפת לקדם משטר כלכלי סוציאליסטי אלא שמה לנגד עיניה את החיזוק של הצדק החברתי ורווחת הציבור.
כל זאת, על ידי היעזרות באמצעים הקיימים במערכת הדמוקרטית ואגב שימורה של הדמוקרטיה וערכיה, כדוגמת רגולציה ורפורמות, מס פרוגרסיבי, רשתות ביטוח, ועוד.
המודל הנורדי: מדינת רווחה
מדינות סקנדינביה כדוגמת שבדיה ודנמרק מאמצות משטר פוליטי-כלכלי אשר מכונה בשם 'המודל הנורדי' ומקדם איכות חיים עבור החברה בכללותה.
המודל הנורדי מתבסס על שילוב בין משטר כלכלי קפיטליסטי לבין מדיניות רווחה דומיננטית עבור האזרחים, אשר מקנה זכויות והטבות מוגברות לאוכלוסייה.
משטרים אלו מיישמים לעיתים שיטת מיסוי שונה אשר במסגרתה שיעורי מס גבוהים מוטלים על בעלי הכנסות גבוהות.
מעבר לכך, האוכלוסייה זכאית לשירותים שונים כדוגמת חינוך ובריאות, וכן רשתות ביטחון ודמי אבטלה. כמו כן, קיימת דומיננטיות לזכויות עובדים, אשר באה לידי ביטוי באיגודים והסכמים קיבוציים.