לאחרונה אנו עדים להצטברות של מקרים אשר במסגרתם רשויות אכיפת החוק במדינות דמוקרטיות ליברליות נוקטות בהליכים כנגד מפלגות ואינדיבידואלים המצויים בקצה הרחוק יותר של הספקטרום הימני במפה הפוליטית (Far Right Parties).
ההתפתחויות האחרונות נראות בייחוד במדינות האיחוד האירופי, אשר ככלל חוות בשנים האחרונות עלייה בפופולאריות של מפלגות ומנהיגים בימין העמוק.
גורמים כאמור צוברים הון פוליטי הן במערכת הפוליטית המקומית והן במוסדות האיחוד האירופי, על רקע ביקורת חוזרות ונשנית כנגד מדינות הלאום והמוסדות הפן-אירופאיים על רקע משברים שונים אותם חווה היבשת.
בכלל זאת אפשר לציין את מדיניות ההגירה המיושמת על ידי חלק ממדינות אירופה, טענות העולות כנגד ריכוזיות של האיחוד האירופי וסמכויות יתר בהן אוחזים מוסדותיו ונושאי משרות הנמנים עליהם, על חשבון מדינות הלאום החברות.
כעת, נדמה כי הזרקור המקומי מוצב על דמויות בכירות בימין המוכרות בסצנה הפוליטית האירופאית, בהמשך לשורה של מקרים אשר אירעו בתוך פרק זמן קצר ועשויים לטמון במסגרתם השלכות משפטיות, פוליטיות ומשטריות חסרות תקדים.
בגרמניה, מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה הידועה בראשי התיבות AfD, סווגה בתחילת החודש על ידי המשרד הפדרלי להגנה על החוקה (BfV) כארגון ימני קיצוני (right-wing extremist organization). (1)
באותו עניין, המשרד הפדרלי להגנה על החוקה נימק את החלטתו בין היתר לאור עמדות גזעניות ואנטי-מוסלמיות אשר על פי הנטען אלטרנטיבה לגרמניה קידמה, בהתבסס על הבנות הנוגעות למוצא אתני של הזהות הגרמנית.
כל זאת, באופן אשר אינו עולה בקנה אחד עם "הסדר הדמוקרטי החופשי" הקבוע בחוקה. (2)
ברומניה, בית המשפט לחוקה ביטל בחודש דצמבר 2024 את הסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בהן השתתף קלין ג'אורג'סקו.
החלטת בית המשפט התקבלה על רקע טענות בנוגע להתערבות רוסית במערכת הבחירות, כאשר הערכאה המשפטית דחתה את מערכת הבחירות למשך מס' חודשים.
הנשיא המכהן של רומניה הסיר את הסיווג שחל על מסמכי מודיעין של המועצה העליונה לביטחון לאומי, על פיהם כמעט 800 חשבונות טיקטוק אשר נוצרו על ידי מדינה זרה בשנת 2016 הופעלו חודש קודם לכן והביעו תמיכה בג'אורג'סקו. (3)
בצרפת, בית משפט בפריז גזר ביום 31 במרץ 2025 על מנהיגת האיחוד הלאומי לשעבר מארין לה פן איסור מיידי להתמודד על תפקיד ציבורי למשך תקופה של 5 שנים. (4)
גזירה זו מתווספת לארבע שנות מאסר שהוטלו על לה פן, אשר מתוכן שתיים יירצו מחוץ לכלא עם צמיד אלקטרוני ושתיים נוספות על תנאי.
לה פן הואשמה במעילה בכספי ציבור וכן בשותפות במעילה בכספי ציבור. בהחלטתו בית המשפט התייחס לתפקיד המרכזי של הפוליטיקאית הצרפתייה במערכת אשר שימשה את מפלגת האיחוד הלאומי במשיכה של כספים מהפרלמנט האירופי. (5)
לדברי בית המשפט, כספים כאמור אשר הועברו מאת האיחוד האירופי שימשו בפועל לתשלום עבור עובדי המפלגה בצרפת. (6)
אירועים אלו מהעת האחרונה מצטרפים לארבעה הליכים פליליים אשר התנהלו כנגד נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
בעניינו של טראמפ, כתבי האישום הוגשו כולם בשנת 2023, לאחר תום כהונתו הראשונה בבית הלבן ולפני ניצחונו של הנשיא המכהן במערכת הבחירות האחרונה אשר נערכה בחודש נובמבר 2024.
במסגרתם ניתן למנות פרשה אשר עניינה בכספים אשר הועברו לכוכבת הפורנו סטורמי דניאלס ופרשה נוספת אשר התמקדה במסמכים מסווגים שעל פי הנטען הוחזקו באחוזתו של טראמפ במאר-א-לאגו בפלורידה.
שני הליכים נוספים מבין הארבעה מתקשרים להתרחשויות אשר אירעו לכאורה בימי מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2020, בה הפסיד דונלד טראמפ ליריבו ג'ו ביידן.
העלייה בכוחו הציבורי והפוליטי של הימין העמוק
האירועים האחרונים אשר מובלים על ידי רשויות ומוסדות ציבור במדינות דמוקרטיות ליברליות באיחוד האירופי מכוונים בעיקרם כלפי ישויות ואינדיבידואלים בכירים במערכת הפוליטית המשתייכים לימיק העמוק.
גורמים כאמור מזוהים ככלל עם ערכים לאומיים, מצדדים בחוק וסדר, מביעים התנגדות להגירה, וחולקים מאפיינים משותפים נוספים.
הפעולות שננקטות כנגדם על ידי רשויות השלטון בכל מדינה נעשות בזמנים שבהם אותם הגורמים מצויים בשיאה של תמיכה ציבורית וגורפים הון פוליטי משמעותי, אשר בחלק מהמקרים נבנו וטופחו במשך שנים.
יחד עם זאת, בנקודת הזמן הזו הם עוד לא מימשו את יעדיהם הפוליטיים, אשר מתמקדים בעיקרם בהנהגה של הממשל המקומי במדינות הלאום.
נסיבות כאמור ממחישות את ההשלכות אשר עשויות לנבוע כתוצאה מההליכים המתנהלים, אשר נפתחו ביוזמה של מוסדות ציבור ומדינה ואולם תוצאותיהם נראות בשדה הפוליטי ובקרב הרשויות הנבחרות.
בגרמניה, AfD מהווה בגדר הכוח הפוליטי העולה והמוביל של מחנה הימין העמוק, כאשר גורמים במסגרתה נוטים להביע ביקורת כלפי מדיניות ההגירה המוסלמית ליבשת.
סיווגה של אלטרנטיבה לגרמניה כארגון ימני קיצוני מגיע בהמשך להישגים של המפלגה בבחירות הפדרליות האחרונות אשר נערכו בחודש פברואר, במסגרתן המפלגה גרפה למעלה מעשרים אחוזים מקולות המצביעים.
בכך, אלטרנטיבה לגרמניה הפכה למפלגה השנייה בגודלה בפרלמנט הגרמני וממוקמת אחרי האיחוד הדמוקרטי נוצרי של גרמניה בראשותו של פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה החדש.
ברומניה, המתמודד בבחירות אשר תוכננו להיערך בשנה שעברה לנשיאות המדינה, קלין ג'אורג'סקו, מזוהה עם הימין העמוק ברומניה ונחשב היה למתמודד מוביל במרוץ אשר בוטל כאמור בהחלטה של בית המשפט.
בהמשך לכך, בחודש מרץ האחרון לשכת הבחירות של רומניה דחתה את מועמדותו של ג'אורג'סקו עבור הבחירות החוזרות לנשיאות, אשר הסיבוב הראשון במסגרתן התקיים לפני מס' ימים והסיבוב השני צפוי להיערך שבוע הבא. (7)
בצרפת, מארין לה פן מוכרת בתור אחת הדמויות הדומיננטיות בפוליטיקה הצרפתית ועמדה במשך שנים בראש מפלגת החזית הלאומית (כיום – האיחוד הלאומי), הכוח הבולט של הימין העמוק בצרפת.
הרשעתה של לה פן במעילה בחודש מרץ האחרון מגיעה בהמשך לריצתה של הפוליטיקאית הוותיקה במערכת הבחירות לנשיאות בשנת 2022, במסגרתן היא התמודדה מול הנשיא המכהן עמנואל מקרון בסיבוב השני, והפסידה.
בנוסף, בבחירות האחרונות לאסיפה הלאומית של צרפת שנערכו בשנת 2024, מפלגת האיחוד הלאומי גרפה מס' קולות חסר תקדים בסיבוב הראשון אשר הציבו אותה כמפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.
הישגיה של המפלגה צומצמו בסיבוב השני אשר לאחריו האיחוד הלאומי סיים במקום השלישי בלבד, על רקע המאמצים המשותפים של מפלגות במרכז-שמאל בצרפת לבלום את כוחה, באמצעות צמצום מס' המועמדים מטעמן בבחירות לאסיפה הלאומית.
כעת, פסק הדין של בית המשפט בפריז מונע בפועל ממארין לה פן להתמודד בבחירות הקרובות לנשיאות צרפת אשר צפויות להיערך בשנת 2027, בעקבות ההכרעה השיפוטית על פיה האיסור על לה פן יחול באופן מיידי.
הזכות לבחור ולהיבחר אל מול שמירה על הסדר החוקתי
ההליכים המשפטיים וההחלטות בעניינם של גורמים בימין העמוק מתקשרים לפחות בחלקם וברמה ההצהרתית למאפיינים משטריים המזוהים עם עקרונות דמוקרטיים, כדוגמת החוקה של המדינה, זכויות אדם, מערכת הבחירות, מוסדות הממשל, ועוד.
היבטים אלו עולים לעיתים במסגרת הנימוקים להכרעות או לפתיחתם של ההליכים אשר ננקטים כנגד אותם פוליטיקאים ומפלגות.
בגרמניה, הארגון אשר קיבל את ההחלטה על סיווגה של אלטרנטיבה לגרמניה כארגון ימני קיצוני הינו כאמור המשרד הפדרלי להגנה על החוקה.
בהקשר זה, המפלגה תוארה על ידי BfV כמי שמפלה גרמנים לא אתניים (non-ethnic Germans) ואף הוגדרה בתור איום על הדמוקרטיה והסדר החוקתי. (1)
ברומניה, מספר חודשים לאחר ביטול מערכת הבחירות לנשיאות, קלין ג'אורג'סקו הוצב תחת פיקוח של תובעים ממשרד התובע הכללי, והוטלו עליו איסורים שונים ובכללם האיסור לעזוב את המדינה. (8)
המועמד לשעבר לנשיאות רומניה הואשם במס' עבירות, ובהן הסתה לפעולות נגד הסדר החוקתי, ייזום או הקמה של ארגון אנטישמי, קידום דוקטרינות פשיסטיות וגזעניות, ועוד.
בארה"ב, שניים מבין ארבעת ההליכים אשר התנהלו כנגד דונלד טראמפ סובבים כאמור סביב מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב שנערכה בשנת 2020.
פרשה אחת מתמקדת באישומים אשר עניינם בהפרעה למערכת הבחירות. במסגרת כתב האישום, טראמפ ואחרים הואשמו בהפצה של שקרים לפיהם נעשתה הונאה במערכת הבחירות וטראמפ למעשה ניצח בהן, כאשר על פי הנטען אותן אמרות הובילו בסופו של דבר למתקפה על הקפיטול ב-6 בינואר 2021. (9)
פרשה שניה מתמקדת בהתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב 2020 אשר נערכו במדינת ג'ורג'יה. על פי הנטען, טראמפ ובעלי בריתו הפיצו שקרים בקשר להונאה בהצבעה שנערכה במדינה, קראו לפקידים ולמחוקקים בג'ורג'יה לבטל את ניצחונו של ג'ו ביידן, ואף תכננו לשלוח אלקטורים מזויפים לוושינגטון. (10)
במקרים אחרים ההליכים שהתנהלו וחלקם עודם מתנהלים כנגד גורמים בימין הפוליטי מתבססים על היבטים כלכליים, אשר לעיתים עומדים במרכז ולעיתים נלווים לפרשיות ואישומים אחרים ובעלי פרופיל ציבורי גבוה יותר.
המקרה הבולט ביותר מתמקד במעילה בכספי האיחוד האירופי במסגרת פרשה אשר במרכזה גורמים במפלגת האיחוד הלאומי הצרפתית וכן מנהיגת המפלגה בעברה ומי שהיתה המועמדת לנשיאות צרפת מס' פעמים, מארין לה פן.
עבירות לכאורה בעלות אוריינטציה כלכלית מאפיינות גם את המקרה הרומני, כאשר המועמד לשעבר לנשיאות רומניה, קלין ג'אורג'סקו, מואשם בין היתר במתן הצהרות כוזבות בנוגע למימון הקמפיין. (7)
מעבר לים במעצמה האמריקאית, דונלד טראמפ נמצא אשם על ידי חבר מושבעים במדינת ניו יורק בפרשה אשר במרכזה הטענה על פיה עורך דינו ביצע תשלומים לכוכבת הסרטים המבוגרים סטורמי דניאלס, בתמורה לשתיקתה בנוגע לרומן שהתקיים לכאורה בינה לטרמאפ.
טראמפ בתורו הואשם בהצגה של החזר כספים (reimbursement) אשר שולמו לעורך דינו בתור שכר טרחה משפטי.
הדמוקרטיה הליברלית לאן?
התחקות אחר האירועים האחרונים מלמדת על הצטברות של מקרים אשר חולקים מאפיינים משותפים ובמסגרתם גורמים פוליטיים נחקרים ומועמדים לדין במדינותיהם:
ההליכים מתרחשים במדינות דמוקרטיות ליברליות, הן בארה"ב והן ביבשת אירופה.
במרכזם של ההליכים עומדים אינדיבידואלים או מפלגות המזוהים עם הימין העמוק.
הגורמים אשר מצויים במרכז ההליכים אינם מהווים בגדר דמויות שוליים בפוליטיקה המקומית או האזורית, כי אם מי שמובילים מחנה פוליטי דומיננטי אשר נמצא ככלל במגמת התחזקות.
ההכרעות בעניינם של מפלגות ופוליטיקאים מהספקטרום הימני העמוק טומנות במסגרתן השפעות פוליטיות מהותיות על איוש עתידי של התפקידים הנבחרים במוסדות הממשל, על כל ההשלכות שעשויות לנבוע כתוצאה מכך.
ההליכים כאמור נערכים ככלל ביוזמה של מערכות ממשל ומוסדות ציבור במדינות דמוקרטיות-ליברליות חזקות ומבוססות, אשר שמות דגש על זכויות אדם, מנהל תקין ושלטון החוק.
מדינות כדוגמת צרפת, גרמניה וארה"ב מובילות את העולם החופשי, נושאות את דגל ההומניזם ומקיימות מערכת משפטית עצמאית ובעלת רקורד של אמינות ומקצועיות אשר הולך עשרות שנים אחורה בזמן (ולעיתים אף יותר).
מנגד, הריכוז הגבוה ובתוך פרק זמן קצר של הליכים מתוקשרים אשר חולקים מאפיינים דומים כנגד גורמים ממחנה פוליטי מוגדר מעלה תהיות אם הננו נמצאים על סיפא של אבולוציה המסמלת מטמורפוזה של מדינות העולם החופשי לתצורה של דמוקרטיה מתגוננת.
מדינות אלו מאמצות זהות אידאולוגית, מאפיינים מוסדיים וחלוקה מסורתית של הון ומשאבים ציבוריים בקרב קבוצות פוליטיות בחברה אשר זכו לאורך השנים לגיבוי באוכלוסייה.
עקרונות כאמור נוצרו והתפתחו בחלקם על הריסותיה של מלחמת העולם השניה והניצחון מול המשטרים הלאומניים של מדינות הציר, והתקבעו ביתר שאת לאחר נפילתו של מסך הברזל ואבדן כוחו וקסמו של הקומוניזם.
בזמנים שכאלו משטרים דמוקרטיים-ליברליים עשויים להתנהל באופן ממלכתי, מקצועי ונייטרלי כלפי אוכלוסיית האזרחים המקומית בהינתן ההסכמות אשר שררו בחברה על מסגרת רחבה של זהות, אידאולוגיה, מטרות, אורחות חיים, ועוד.
נסיבות אלו, אשר גם אם התאפיינו בפערים וחילוקי דעות בסוגיות שונות בקרב קבוצות בחברה, הצליחו לשמר עקרונות יסוד משטריים משותפים שזכו ככלל להסכמה בקרב מרבית הציבור ועלו בקנה אחד עם דרכי פעילותו של הממשל.
אולם כיום, מדינות אירופה חוזות בעלייה של כוחות פוליטיים החולקים זהות, מאפיינים ומטרות אשר בחלקם חורגים ככלל מהקונצנזוס הליברלי המשותף למוסדות המדינה ולחלקים מהאוכלוסייה.
ישויות אלו מטילות ספקות באשר להיבטים אידאולוגיים, מוסדיים ומעשיים אשר התקבעו במשך הזמן והפכו למזוהים עם משטרים דמוקרטים-ליברליים, בהתאם לתצורתם כיום.
השינויים בנסיבות והאתגר שאותם גורמים מציבים כיום לרשויות הממשל ומוסדות הציבור מפנים את הזרקור על אותן מערכות ותגובתן להתפתחויות.
בהקשר זה, המבט מופנה להתנהלות הננקטת כנגד אזרחים שווי זכויות וחובות במדינה, המציגים מצע רעיוני אשר בחלקו עשוי להתחרות עם סממנים בולטים של המשטר הקיים ולהוות אף בגדר אלטרנטיבה להם.
בייחוד, עולות תהיות באשר לכשרות השימוש במשאבים ציבוריים העומדים לרשותם של משטרים המציגים חזות פרוגרסיבית, במטרה להגן ולשמר את דמותם הנוכחית, ועד היכן יהיו מוכנים להרחיק לשם כך.
פעילות בולטת כנגד ישויות הממוקמות במדינות לאום נפרדות ויחד עם זאת חולקות מטענים אידאולוגיים וסטטוס פוליטי דומים, עשויה לשרטט גבולות גזרה מוחשיים עבור האזרחים גם אם הינה מוצדקת לאור תשתית משפטית-עובדתית.
כל זאת, בייחוד אם השימוש אשר נעשה במשאבים ציבוריים וסמכויות מדינתיות מוצדק על בסיס נימוקים משטריים או כאלו השואבים מחוקה בעלת מאפיינים דמוקרטים-ליברליים.
בהקשר זה, נזכיר כי תכליתה של החוקה לרוב הינה להסדיר את כללי המשחק הדמוקרטי ולהגן על זכויות אדם, ומנגד החוקה אינה מקובעת ונתונה לשינויים בהתאם לרצון האזרחים.
צעדים אלו עלולים בתורם לערער על הזהות של דמוקרטיות-ליברליות ולמקם אותן מחדש תחת מערך מוגדר של ערכים, אידאולוגיה ופרקטיקה הנבחרים על ידן בבחירה מודעת אשר מטבעה יכולה לחתור תחת מהותן החופשית.
דברים כאמור מקבלים דגש בהינתן התמיכה הציבורית לה זוכים מפלגות ופוליטיקאים מהימין העמוק אשר משקפים בפעילותם רצון אותנטי ואקטואלי של הבוחרים שמספק לגיטימציה אשר קשה יותר לערער עליה או להתעלם ממנה.
הניסיון להגביל ביטויים קונקרטיים של עמדות רווחות בחברה ולהעדיף על חשבונם עקרונות יסוד אשר נקבעו לפני עשרות שנים עשוי לייצר סתירה מול 'האני מאמין' של המשטר ואף לטמון יסודות אוטוריטריים במדינה דווקא על רקע השאיפה להגן על הדמוקרטיה הליברלית.
כך למשל, פעילות חוזרת ונשנית כנגד גורמים המייצגים חלקים נרחבים מהציבור אמנם מתיימרת להישען על עקרון שלטון החוק ולהתבסס על נימוקים משפטיים, ויחד עם זאת הינה מגבילה בפועל את הזכות לבחור ואת הזכות להיבחר, אשר הינן אלמנטריות במשטר דמוקרטי-ליברלי.
דברים כאמור מקבלים דגש בהינתן הצמצום של היצע המתמודדים לרשויות הממשל הנבחרות בייחוד מקרב מחנה פוליטי מסוים, אשר ההון הציבורי והפוליטי שלו נמצא בעלייה מתמדת וכזה אשר מעלה קושיות אקטואליות ולגיטימיות בפני המדינה.
האם זה לגיטימי תחת כלליה של הדמוקרטיה הליברלית ליישם הגבלות על זכויות יסוד כאמור אשר משמעותן הפרקטית באה לידי ביטוי באופן נישתי בראייה רחבה וחוצת מדינות ויבשות?
האם פגיעה בזכויות יסוד של אזרחים תחת הנסיבות אשר תוארו לעיל במטרה להגן על החוקה ושיטת המשטר אשר מקדשות מלכתחילה בדיוק את אותן זכויות יסוד, הינה כשרה ומותירה את הגנום הדמוקרטי-ליברלי ללא פגע?
אין חולק כי עלייתם והתחזקותם של שחקנים המזוהים עם הימין העמוק מעלים אתגרים לא פשוטים בפני המשטרים הדמוקרטים במסגרתם הם פועלים.
לצד זאת, אתגר לא פחות בחשיבותו עלול להיווצר בעקבות האמצעים אשר בעזרתם משטרים דמוקרטים יבחרו להתמודד עם הנסיבות החדשות.
השימוש בפתרונות הרחוקים מעקרונות היסוד הדמוקרטיים-ליברליים עשוי בתורו לייצר פרסונליזציה בשיטת המשטר אשר עלולה להתאפיין בגוונים אוטוריטריים.
במסגרת זאת ותחת אותן נסיבות, ישנה הסכנה כי מוסדות המדינה יהפכו להיות מזוהים במשך הזמן עם קבוצות, אידאולוגיות, פרקטיקות וערכים אקסקלוסיביים במדינה.
במצב שכזה גורמים כאמור עשויים לזכות בלגיטימציה שלטונית, אגב היווצרותם של פערים מול מגזרים אחרים בחברה אשר יביטו מהצד על המתרחש וייאלצו להידרש לקושי באמצעות התבדלות או התיישרות וקבלה בעל כורחם של המשטר 'עתיר הזכויות' שמסביבם.
רשימת מקורות
- (1) Euro News
- (2) The Guardian
- (3) BBC
- (4) Le Monde
- (5) Le Monde
- (6) Reuters
- (7) FRANCE 24
- (8) AGERPRES
- (9) CBS NEWS
- (10) POLITICO