שם המחבר: admin

יסודות המשפט המנהלי במדינת ישראל מהווים חלק מהותי במערכת הנורמות המחייבות אשר חלות ככלל על רשויות המנהל וביניהן על הממשלה בתור הרשות המבצעת. על אף היעדר קודקס חקיקה רשמי ומאוחד, במשך השנים בית המשפט העליון פיתח מערכת של עקרונות מנהליים אשר מטילים חובות, מגבלות ותכתיבים אשר משליכים במישרין על הפעילות הביצועית במדינה.

חוקה מהווה מסמך רב חשיבות בחייה של מדינה אשר לרוב זוכה למעמד על-חוקי במערכת הנורמות המחייבות הקיימות במסגרתה. לצד השוני הקיים ביניהן, חוקותיהן של מדינות דמוקרטיות חולקות לעיתים מאפיינים משותפים אשר עניינם במבנה החוקה, נורמות שנהוג לכלול במסגרתן והתכליות העומדות בבסיסן, היבטים אשר יידונו בהחרבה במאמר.

המאמר דן בזרמים מרכזיים בפילוסופיה של המשפט אשר מתחקים אחר טבעו של המשפט ותכליותיו, כמו גם בכללי הזיהוי של חוקים מחייבים והמניעים העומדים בבסיסה של הפרשנות המשפטית

מינוי ראש השב"כ הבא והכרזתו של רה"מ על דוד זיני כמי שעתיד לאייש את התפקיד הבכיר היוו בגדר יריית הפתיחה למסכת חדשה של חילוקי דעות בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי. אולם, לצד היבטים נקודתיים הנובעים מהסוגיה שבמוקד אשר עניינם בין היתר בתקינותו של ההליך ובעמידה בכללי המשפט המנהלי, המינוי עשוי לטמון במסגרתו משמעויות משטריות רחבות יותר הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטי לעתיד לבוא.

פסיקת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ ראש השב"כ פסלה את החלטת הממשלה בדבר סיום כהונתו של רונן בר כראש שירות הביטחון הכללי. המאמר מנתח היבטים שונים אשר עולים מפסק הדין ועומד על קשיים אשר עשויים לנבוע מהחלטתה של הערכאה המשפטית הגבוהה בישראל לצד אתגרים להמשך.

בחודשים האחרונים מצטברים המקרים בהם רשויות או מוסדות רשמיים במדינות האיחוד האירופי נוקטים בפעולות כנגד גורמים בכירים המזוהים עם הימין העמוק. אירועים כאמור התרחשו בתוך פרק זמן קצר באזורים שונים ביבשת, ובמרכזם טענות או אישומים אשר הופנו כנגד דמויות מוכרות בפוליטיקה המקומית שהסתיימו לבסוף במגבלות קונקרטיות או השלכות אחרות על פעילותם הפוליטית. באותם המקרים מדובר

בעת האחרונה פוליטיקאים ומפלגות המזוהים עם הימין העמוק (Far Right) במדינות דמוקרטיות עומדים בפני הליכים משפטיים וחקירות של רשויות אכיפת החוק בגין עבירות אשר מתקשרות בחלקן להיבטים של משטר וחוקה. אירועים כאמור מתרחשים בהמשך לשדרוג ההון הפוליטי והציבורי של אותם גורמים, אשר מערערים על עקרונות ליברליים הנתמכים על ידי נושאי תפקידים במוסדות ציבור אשר במדינות מוצאם. על רקע האמור, עולה שאלה אם הננו מצויים בפתחה של אבולוציה אשר במסגרתה מדינות העולם החופשי הולכות ומאמצות מודל של דמוקרטיה מתגוננת, ומוכנות לעשות שימוש בסמכויות ומשאבים ציבוריים בכדי לשמר את עצמן מפאת החשש מפני העלייה של אלטרנטיבות שלטוניות.

המאמר שם זרקור על העמדות השונות של התומכים והמתנגדים כלפי הפיטורים של ראש השב״כ רונן בר והאדנים השונים עליהם כל צד מצדיק את טיעוניו הנוגעים ליחסים בין הרשויות במדינה והתכליות אשר על פיהן עליהן לבסס את החלטותיהן

הדחת היועמ"שית עשויה להשפיע על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אולם טומנת במסגרתה השלכות הן על מעמדה של הממשלה ויכולתה לממש את מדיניותה והן על הערכים הדמוקרטיים המצויים במחלוקת בין נבחרי הציבור למערכת המשפטית

הליך הדחת היועמ"שית עשוי להתחיל בקרוב ולעבור מס' תחנות בדרך, כאשר הסופית שבהן צפויה לעגון בבג"ץ. מה הם השלבים הפרוצדורליים אשר נכללים בהליך הפסקת הכהונה של היועמ"שית, אילו סוגיות עשויות לקבל חשיבות מבחינה משפטית לשאלת כשרות ההחלטה של הממשלה ומה הוא המקור הנורמטיבי אשר מתווה את הכללים למהלך – הכל במאמר