הפשיטה של ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי ישראל ביום 7 באוקטובר 2023 והטבח שבוצע ביישובי הדרום מהווים אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של המדינה. ההחלטה של חמאס ליזום ולהוציא לפועל פעולת טרור רחבת היקף כנגד אזרחי ישראל אשר במסגרתה הוצאו להורג ועונו מאות אזרחים וחיילים ישראלים, אגב חטיפתם של מאות נוספים לשטחי רצועת עזה, לא נראתה כדוגמתה […]
מאבק לאומי, תפיסה ציבורית והיום שאחרי חרבות ברזל Read More »
פרשת מרינצ'בה אשר דנה בזהות האנשים אשר רשאים להיכלל במסגרת מעגל זכאי השבות, לצד התמיכה והביקורות אשר עולות בעקבות פסק הדין, מהוות ביטוי לסוגיה אקטואלית רחבה יותר העומדת במוקד השיח המתקיים בתקופה האחרונה בחברה הישראלית. ההיבט המרכזי אשר עומד בבסיסם של הדברים מתמקד בשיח זהותי וערכי המתבטא בחשיבותן ומרכזיותן של תפיסות ייחודיות ומקומיות מחד ותפיסות
מגילת העצמאות כשמה כן היא מהווה מסמך כתוב בעל מעמד מכונן קבל עם ועדה המתקשר להכרזה על הקמתה של מדינת ישראל. המגילה מבטאת את הזיקה בין היישוב היהודי ומאפייניו לבין מדינת ישראל כקהילה פוליטית ומשקפת את הלכי הרוח, הערכים והשקפות העולם אשר שררו בקרב הציבור היהודי עובר להקמתה של המדינה, ובשנים הראשונות לקיומה. בהקשר זה,
רשויות שלטוניות במדינה דמוקרטית, ובכללן הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת אוחזות במערך של סמכויות ייחודיות לצד עשיית שימוש בכלים ואמצעים שונים כחלק מפעילותן השוטפת במדינה. התנהלותן של הרשויות וסמכויותיהן כאמור נגזרות מעקרונות המזוהים עם שיטת המשטר, ובהם הפרדת הרשויות והאיזונים והבלמים, אשר מפקידים בידיהן חובות ותפקידים נבדלים לצורך ווידוא ניהולה התקין של הקהילה הפוליטית
הרפורמה המשפטית או לחלופין המהפכה המשפטית מהווה את הסוגיה האקטואלית הבולטת של השנים האחרונות בזירה הציבורית במדינת ישראל, עליה יש להניח כי עוד ידובר רבות בעתיד. מערך החקיקה המזוהה עם הרפורמה אשר מקודם על ידי ממשלת ישראל השלושים ושבע ומזוהה עם שר המשפטים הנוכחי יריב לוין, מתמקד ביסודו בדינמיקה המתקיימת בין הרשויות במדינה. ירידה לפרטים