ההצעה לתיקון חוק נציב תלונות השופטים מיועדת לתת מענה לטענות על ניגוד עניינים במנגנון הקיים למינוי הנציב באמצעות צמצום מעורבותם של השופטים, ומנגד מייצרת ביקורת שעניינה פוליטיזציה במוסד הנציבות והפיכתו למכשיר בידי הממשלה נגד הרשות השופטת.
לאור הנסיבות הקיימות, האם זהו הפתרון האפשרי הטוב ביותר?
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים שאושרה השבוע לקריאה שניה ושלישית בכנסת מציגה וועדה ייעודית למינוי הנציב, מבטלת את זכות הווטו של הממשלה והרשות השופטת ומחלישה את נציגותם של השופטים בהליך שעניינו מינוי הגורם שיהיה אחראי על בירור התלונות שמוגשות כנגדם
המאמר סוקר בתמצית את משמעויותיו של המשבר החוקתי בישראל ודן בהשלכות ישירות ועקיפות של חילוקי הדעות בקרב הממשלה והרשות השופטת
המשבר החוקתי בישראל טומן במסגרתו השלכות פוטנציאליות בעלות משמעויות מעשיות על פעילותה של המערכת המשפטית בטווח הזמן הקצר, ובהן העלאת העומס על בתי המשפט בעקבות עיכובים במינוים של שופטים לערכאות משפטיות
המשבר החוקתי בישראל מתאפיין בחילוקי דעות אשר יורדים לשורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ועקרונות הליבה המשטריים של המדינה, וככזה טומן במסגרתו השלכות רוחב שעשויות לחרוג מגדרי עבודתן השוטפת של שלושת הרשויות
מתווה לוין סער מתמודד עם הדומיננטיות של השופטים בוועדה האמונה על בחירתם, ויחד עם זאת עשוי להתגלות בלתי מספק במניעת סמכותנות מהצד השני והפוליטי של משוואת המתיחות החוקתית הקיימת במדינה בשנים האחרונות
מתווה לוין סער מתייחס בתמצית לעקרונות הצעת חוק יסוד החקיקה אשר עניינם במגבלות שיחולו על הביקורת השיפוטית של חקיקה וחוקי יסוד בישראל.
המאמר מציג את עיקרי מתווה ההסכמה ומשמעותם, כמו גם את השלכותיו האפשריות על השינויים המוצעים על ידי שר המשפטים ושר החוץ להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מתווה לוין-סער (מתווה הפשרה) שהוצג בימים האחרונים על ידי שרי המשפטים החוץ מציע שינוי במנגנון הבחירה של עורכי הדין החברים בוועדה, כמו גם בכוח הווטו של נבחרי הציבור והשופטים במסגרת ההצבעה על מינוים של שופטים לערכאות משפטיות בישראל.
האם מדובר במתווה פרגמטי ובגדר פשרה עבור הצדדים המעורבים שתשים סוף למחלוקת בין הממשלה לרשות השופטת או באמצעי שעתיד להטות לאורך הזמן את השליטה בהרכב ביהמ"ש העליון לטובתן של ממשלות ישראל? כל הפרטים במאמר
פנייתה של היועמ"שית לרה"מ בדרישה לבחון מחדש את העמדה שהוצגה בפני בג"ץ בקשר למינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי מתמקדת אמנם בהתנהלותו של השר ואולם אגב כך מעלה שאלות בעלות היבטים משטריים בנוגע להסדרה של הליכי המינוי ובחינת כשירות כהונתם של השרים בישראל
התיקון לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים עומד במוקד דיוניה האחרונים של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. במוקד, העיכובים במינויו של מחליף לנציב הקודם אשר סיים את תפקידו בחודש מאי האחרון בעקבות חילוקי דעות בין שר המשפטים למ"מ נשיא בית המשפט העליון באשר למועמד המוסכם.
התיקון החדש לחוק נועד לתת מענה למשבר הקיים באמצעות שינוי סדרי הבחירה של הנציב, ואגב כך גם לטפל בקשיים נוספים ובייחוד במעורבותה של הרשות השופטת בתהליך הבחירה של הנציב אשר אמון על הביקורת אחר התנהגות חבריה.
מנגד, המתווה החדש אשר מעביר את הסמכות לנבחרי הציבור מעורר קשיים על רקע החשש מפני פוליטיזציה בהליך הבחירה, היעדר מענה ראוי למבוי הסתום הקיים היום ועוד.
המאמר מציג סקירה של החוק הקיים ועיקריו של התיקון המוצע, לצד תיאור ההזדמנויות והחששות אשר עשויות לנבוע מהמתווה החדש.