המאמר דן בפעילותה של הממשלה בתור הרשות המבצעת במדינה ישראל, בסמכויות מרכזיות בהן מחזיקה הממשלה ובמגבלות הקיימות עליה, כמו גם פיקוח ובקרה, מצד גורמים חיצוניים ובהם חוות דעת מטעם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביקורת שיפוטית של בג"ץ
הכנסת הינה בית המחוקקים של המדינה אשר פועלת מכוח מערך מגוון של חוקים, ובהם חוק יסוד הכנסת ותקנון הכנסת. המאמר דן בתפקידים ובסמכויות מרכזיים של הכנסת, ובכלל זאת מפעל החקיקה הנתון לסמכותה, פיקוח על עבודת הממשלה והסדרים אשר חלים על פעילותם של חברי הכנסת.
מערך החקיקה של מדינת ישראל מתבסס על מדרג היררכי אשר בראשו ניצבים חוקי היסוד המכוננים על ידי הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. חוקי היסוד עומדים במוקד של המהפכה החוקתית, משולבים במישרין ובעקיפין בדוקטרינות משפטיות שונות ולהם השלכות משמעותיות בכל הנוגע למשטר, ממשל ומשפט במדינה.
חוקה מהווה מסמך רב חשיבות בחייה של מדינה אשר לרוב זוכה למעמד על-חוקי במערכת הנורמות המחייבות הקיימות במסגרתה. לצד השוני הקיים ביניהן, חוקותיהן של מדינות דמוקרטיות חולקות לעיתים מאפיינים משותפים אשר עניינם במבנה החוקה, נורמות שנהוג לכלול במסגרתן והתכליות העומדות בבסיסן, היבטים אשר יידונו בהחרבה במאמר.
מתווה לוין סער מתייחס בתמצית לעקרונות הצעת חוק יסוד החקיקה אשר עניינם במגבלות שיחולו על הביקורת השיפוטית של חקיקה וחוקי יסוד בישראל.
המאמר מציג את עיקרי מתווה ההסכמה ומשמעותם, כמו גם את השלכותיו האפשריות על השינויים המוצעים על ידי שר המשפטים ושר החוץ להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מדוע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד מעוררת תרעומת כה גדולה בקרב חברי הממשלה, מה הם התרחישים האפשריים לפסיקת בג"ץ בעתירות על חוק הנבצרות וצמצום עילת הסבירות ואילו השלכות עלולות לנבוע באשר להפרדת הרשויות בישראל במקרה של פסילת התיקונים לחוקי היסוד האמורים על ידי ביהמ"ש העליון? כל הפרטים בכתבה
הצעת חוק יסוד: לימוד תורה מהווה שלב חדש בדינמיקה שבין חובת גיוס לצבא, תלמוד תורה והשאיפה להחיל שוויון בחובות האזרחיות בקרב הציבור היהודי בישראל, ומבטאת ניסיון של המפלגות החרדיות לדבר במונחים של זכויות אדם על מנת להסדיר את מעמדם של בחורי הישיבות, על רקע ההבנה שכל הסדרה כאמור נדרשת לעבור דרך בג"ץ
עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מהווים אמנם חלק ממערך החקיקה המקודם כמקשה אחת במסגרת הרפורמה המשפטית אולם בפועל הינם נוגעים לעקרונות מרכזיים ועם זאת שונים המאפיינים משטרים דמוקרטיים הנפרדים בתכליתם – עקרון הפרדת הרשויות ועקרון ריבונות העם
עילת הסבירות – כלי משפטי ראוי או חריגה מסמכותם של השופטים? ניתוח עומק של עילת הסבירות העומדת במוקד הרפורמה המשפטית, הצגת העקרונות של עילת הסבירות כפי שהינה מיושמת כיום על ידי ביהמ"ש, היתרונות והחסרונות הנלווים לה והשינויים המוצעים במסגרת הרפורמה
ניתוח הרפורמה המשפטית בהשוואה למהפכה החוקתית שהתרחשה בשנות התשעים אשר כל אחת מייצגת אסכולה שונה באשר לתפקידו של ביהמ"ש העליון במדינה דמוקרטית