מתווה לוין סער מהווה הצעה לתיקון מס' 3 לחוק יסוד השפיטה ביוזמתם של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער. המתווה מסדיר מס' שינויים מהותיים בפרוצדורה לבחירתם של שופטים לערכאות משפטיות במדינת ישראל. במוקד – שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, תיקון הרוב הדרוש למינוים של שופטים לבית המשפט העליון, זכויות ווטו לנציגי הציבור והשופטים בוועדה ופתרון סיטואציה של דד לוק המאפיינת את מצב הדברים כיום, במהלכה לא נבחרים שופטים על רקע היעדר הסכמות בין הנציגים בוועדה.
מתווה לוין סער מתמודד עם הדומיננטיות של השופטים בוועדה האמונה על בחירתם, ויחד עם זאת עשוי להתגלות בלתי מספק במניעת סמכותנות מהצד השני והפוליטי של משוואת המתיחות החוקתית הקיימת במדינה בשנים האחרונות
מתווה לוין סער מתייחס בתמצית לעקרונות הצעת חוק יסוד החקיקה אשר עניינם במגבלות שיחולו על הביקורת השיפוטית של חקיקה וחוקי יסוד בישראל.
המאמר מציג את עיקרי מתווה ההסכמה ומשמעותם, כמו גם את השלכותיו האפשריות על השינויים המוצעים על ידי שר המשפטים ושר החוץ להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מתווה לוין-סער (מתווה הפשרה) שהוצג בימים האחרונים על ידי שרי המשפטים החוץ מציע שינוי במנגנון הבחירה של עורכי הדין החברים בוועדה, כמו גם בכוח הווטו של נבחרי הציבור והשופטים במסגרת ההצבעה על מינוים של שופטים לערכאות משפטיות בישראל.
האם מדובר במתווה פרגמטי ובגדר פשרה עבור הצדדים המעורבים שתשים סוף למחלוקת בין הממשלה לרשות השופטת או באמצעי שעתיד להטות לאורך הזמן את השליטה בהרכב ביהמ"ש העליון לטובתן של ממשלות ישראל? כל הפרטים במאמר
מתווה לוין סער נולד לעולם בשיאו של המשבר בין הממשלה לבית המשפט העליון בנושא המינויים לערכאה המשפטית הגבוהה בישראל.
חילוקי הדעות מתבטאים בהיעדר הסכמות בין הצדדים בין היתר בנושא הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כמו גם בניסיון של הממשלה לאזן את מאזן הכוחות בין מי שמזוהים עם המחנה הליברלי בבית המשפט העליון לבין אלו המחזיקים עמדות שמרניות יותר בערכאה המשפטית הגבוהה בישראל.
המתווה מהווה ניסיון נוסף של הממשלה לערוך שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, בהמשך לעצירתה של הרפורמה המשפטית מאז בג"ץ עילת הסבירות ואירועי השביעי באוקטובר 2023.
המתווה מוגדר על ידי תומכיו כפשרה המציעה פתרון אלטרנטיבי ומתון למשבר, בעוד המתנגדים להצעה מעלים את החשש מפני פוליטיזציה בהליך בחירתם של השופטים.
הצעתם של השרים יריב לוין וגדעון סער מונחת על השולחן לאחר חודשים רבים שבהם בית המשפט העליון מתנהל בהרכב חסר.
בהקשר זה, מאז חודש ינואר 2025 מכהנים בבית המשפט העליון 12 שופטים בלבד מתוך 15 התקנים בסך הכל. בנוסף, בחודשים הקרובים מס' הכיסאות הפנויים בבג"ץ צפוי לגדול, לקראת פרישתם הצפויה של שופטים נוספים בעת הגעתם לגיל 70.
ההצעה של תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה אשר הועלתה ביוזמתם של שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער מסדירה שינויים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים, כמו גם בדרכי בחירתם של שופטים לערכאות משפטיות בישראל. במוקד, הרוב הדרוש למינוי של שופטים וזכויות ווטו המוענקות לנציגים השונים בוועדה.
ראשית, מתווה סער לוין מסדיר שינויים בדרכי מינויים של עורכי דין לוועדה לבחירת שופטים. בהתאם להצעה אשר הוצגה על ידי השרים יריב לוין וגדעון סער, שני התקנים אשר שמורים לעורכי הדין בוועדה יאוישו באמצעות מינויים של נבחרי הציבור בכנסת, כאשר מינוי אחד יעשה על ידי הקואליציה ומינוי שני על ידי האופוזיציה.
שנית, על פי מתווה ההסכמה מינויים של שופטים לבית המשפט העליון יעשו באמצעות רוב רגיל של חמישה חברים בוועדה לבחירת שופטים מבין תשעת החברים המכהנים בה.
שלישית, המתווה מסדיר מעין זכויות ווטו לנציגי הציבור מהקואליציה והאופוזיציה ונציגי הרשות השופטת בוועדה, בנוסף לדרישת הרוב הקבועה במתווה. מינויים של שופטים לערכאות משפטיות מלבד בית המשפט העליון כפופים להסכמה של נציג אחד מטעם השופטים, נציג אחד של הקואליציה ונציג אחד של האופוזיציה.
בניגוד לכך, מינויים של שופטים לבית המשפט העליון יהיו כפופים להסכמה של נציג אחד מטעם הקואליציה ונציג אחד מטעם האופוזיציה, ללא הסכמה הנדרשת מנציגי השופטים.
רביעית, המתווה מסדיר פתרון למבוי סתום שבמהלכו הוועדה אינה ממנה שופטים לבית המשפט העליון למשך תקופה של שנה לפחות וזאת ככל וישנם לפחות שני מושבים פנויים בערכאה המשפטית הגבוהה בישראל.
שני התקנים יאוישו על ידי הפוליטיקאים בכנסת, כאשר הקואליציה זכאית להציע שלושה מועמדים אשר מבניהם האופוזיציה תבחר אחד, והאופוזיציה זכאית להציע שלושה מועמדים אשר מבניהם הקואליציה תבחר אחד.
המצב הקיים – עורכי הדין נבחרים על ידי לשכת עורכי הדין בישראל.
התיקון – הסמכות לבחור את עורכי הדין תעבור לידי הכנסת, כאשר חבר אחד בוועדה ייבחר על ידי הקואליציה וחבר שני בוועדה ייבחר על ידי האופוזיציה.
המצב הקיים – המינוי של כל שופט לבית המשפט העליון כפוף לרוב של שבעה חברי וועדה.
התיקון – שופטים לבית המשפט העליון ייבחרו ברוב של חמישה נציגים בוועדה לבחירת שופטים, אשר מייצגים רוב רגיל בהינתן מניין מלא של כל תשעת חברי הוועדה.
המצב הקיים. כיום חברי הוועדה לבחירת שופטים אינם זכאים לפסול החלטות של הוועדה, והמינוי של שופטים אינו כפוף לאישורם של נציגים ספציפיים בוועדה.
התיקון – מינוי של שופטים לערכאות משפטיות מלבד בית המשפט העליון כפוף להסכמה של נציג אחד לפחות מטעם השופטים, מטעם הקואליציה ומטעם האופוזיציה. מינוי של שופטים לבית המשפט העליון כפוף להסכמה של נציג אחד לפחות מטעם הקואליציה ומטעם האופוזיציה.
מתווה לוין סער מתמודד עם מס' קשיים עיקריים אשר מאפיינים היום את המערכת המשפטית בישראל. הסוגיה הראשונה היא ייצוגיות חסרה של גישות נוספות למשפט מלבד הגישה הליברלית אשר הדומיננטיות שלה גברה בכותלי בג"ץ בשנים האחרונות. מעבר לכך, ייצוגיות לא מאוזנת מתבטאת בהרכב של בית המשפט העליון אשר אינו משקף את הדמוגרפיה הישראלית.
סוגיה זו מתקשרת בתורה למשבר הקיים בין הרשויות והיעדר הסכמות באשר לזהותם של המועמדים אשר יאיישו את הכיסאות הפנויים בבית המשפט העליון. המתווה מציע פתרון לסיטואציה אשר תקל על הליך המינוי של שופטים ותסייע במיתון העומס על המערכת המשפטית.
מנגד מתווה לוין סער מייצר מס' חששות בולטים, ובראשם פוליטיזציה אפשרית של המערכת המשפטית בכלל ובבית המשפט העליון בפרט. המתווה מחזק את כוחה של הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ומאפשר לקואליציה למנות ארבעה נציגים ומאידך מצריך רוב של חמישה בלבד לצרכי מינוי שופטים לבית המשפט העליון.
החשש מתמתן בהינתן שמינוי שופטים לערכאות משפטיות למעט בית המשפט העליון כפוף להסכמה של נציג אחד לפחות מטעם הרשות השופטת, בעוד מינוי שופטים לבית המשפט העליון כפוף להסכמה של נציג מטעם האופוזיציה. בהינתן הקול הנוסף הנדרש למינויים לערכאה השיפוטית הגבוהה בישראל וההסכמה של האופוזיציה, השליטה של הממשלה בהליך אינה מוחלטת.
מנגד, הסיכון הינו גבוה מלכתחילה. מלבד הביקורת השיפוטית של בג"ץ אין בלמים מהותיים נוספים על פעילותה של הממשלה, וזאת בשונה מדמוקרטיות אחרות כדוגמת ארה"ב. בשל הרוב בכנסת הממשלה יכולה לחוקק חוקים באין מפריע ואף לתקן חוקי יסוד, ככל ואינם כוללים סעיפי נוקשות המכפיפים כל שינוי לרוב מיוחד.