המשבר החוקתי בישראל מתאפיין בחילוקי דעות אשר יורדים לשורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ועקרונות הליבה המשטריים של המדינה, וככזה טומן במסגרתו השלכות רוחב שעשויות לחרוג מגדרי עבודתן השוטפת של שלושת הרשויות
מתווה לוין סער מתמודד עם הדומיננטיות של השופטים בוועדה האמונה על בחירתם, ויחד עם זאת עשוי להתגלות בלתי מספק במניעת סמכותנות מהצד השני והפוליטי של משוואת המתיחות החוקתית הקיימת במדינה בשנים האחרונות
מתווה לוין סער מתייחס בתמצית לעקרונות הצעת חוק יסוד החקיקה אשר עניינם במגבלות שיחולו על הביקורת השיפוטית של חקיקה וחוקי יסוד בישראל.
המאמר מציג את עיקרי מתווה ההסכמה ומשמעותם, כמו גם את השלכותיו האפשריות על השינויים המוצעים על ידי שר המשפטים ושר החוץ להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
פנייתה של היועמ"שית לרה"מ בדרישה לבחון מחדש את העמדה שהוצגה בפני בג"ץ בקשר למינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי מתמקדת אמנם בהתנהלותו של השר ואולם אגב כך מעלה שאלות בעלות היבטים משטריים בנוגע להסדרה של הליכי המינוי ובחינת כשירות כהונתם של השרים בישראל
התיקון לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים עומד במוקד דיוניה האחרונים של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. במוקד, העיכובים במינויו של מחליף לנציב הקודם אשר סיים את תפקידו בחודש מאי האחרון בעקבות חילוקי דעות בין שר המשפטים למ"מ נשיא בית המשפט העליון באשר למועמד המוסכם.
התיקון החדש לחוק נועד לתת מענה למשבר הקיים באמצעות שינוי סדרי הבחירה של הנציב, ואגב כך גם לטפל בקשיים נוספים ובייחוד במעורבותה של הרשות השופטת בתהליך הבחירה של הנציב אשר אמון על הביקורת אחר התנהגות חבריה.
מנגד, המתווה החדש אשר מעביר את הסמכות לנבחרי הציבור מעורר קשיים על רקע החשש מפני פוליטיזציה בהליך הבחירה, היעדר מענה ראוי למבוי הסתום הקיים היום ועוד.
המאמר מציג סקירה של החוק הקיים ועיקריו של התיקון המוצע, לצד תיאור ההזדמנויות והחששות אשר עשויות לנבוע מהמתווה החדש.
אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של המחלוקת בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי בעניין ייצוג משרדי הממשלה בבג"ץ. מה שנדמה במבט ראשון כסוגיה טכנית בעיקרה טומן במסגרתו השלכות באשר לפעילותה המקצועית של הרשות המבצעת והמרות האחרונה על משרדי הממשלה
לאחרונה אנו עדים לחילוקי דעות בין הממשלה ליועמ"שית בעקבות החלטת הממשלה הקובעת מתן ייצוג משפטי פרטי וזהה לה ולמשרדיה בדיון שיערך בבג"ץ על גיוס בחורי הישיבות. כפי שמובהר במאמר, השלכותיה של שאלת הייצוג מבטאות מחלוקת עמוקה יותר בין הממסד הפוליטי למשפטי הנוגעת במישרין לפעילותה ועצמאותה של הרשות המבצעת.
בג"ץ עילת הסבירות מעגן את משנתם המשפטית של שופטי בית המשפט העליון באשר לסמכויותיה של הרשות המכוננת בישראל ומקומו של בג"ץ בהפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד וכן בבחינת פעילותם של נבחרי הציבור בעת גיבוש המפעל החוקתי של המדינה
פסיקתו של ביהמ"ש העליון אשר פורסמה אתמול במסגרת הדיון הנוסף בפרשת מרינצ'בה מאמצת את הפרשנות הרחבה של סעיף הנכד בחוק השבות, מהווה הרחבה נוספת של מעגל הזכאים לזכות השיבה ומכניסה בגדרי חוק השבות אלמנות של זכאי שבות אשר לא הוכרו כיהודים במהלך חייהם בהתאם לכללי ההלכה היהודית
הדיון שנערך במסגרת בג"ץ עילת הסבירות על חוקתיות התיקון לחוק יסוד: השפיטה העלה מספר סוגיות המתמקדות במהות שיטת המשטר ועקרונות היסוד של המדינה, ובהן מעמדה של מגילת העצמאות, ריבונות העם, סמכויותיהן של שלושת הרשויות ומעל הכל מעמדם של חוקי היסוד