במסגרת הדיון שהתקיים בבג"ץ עילת הסבירות הועלו מס' סוגיות קונקרטיות באשר למה שצפוי ביום שלאחר כניסת התיקון לתוקף, ובהן שאלות הנוגעות לפרשנות החקיקה והמקרים שבהן היא תחול, העילות הנוספות העומדות לרשות בג"ץ לצרכי ביקורת שיפוטית וכן מעמדם של מי שמכונים 'שומרי הסף' בשיטה המשטרית בישראל
מדוע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד מעוררת תרעומת כה גדולה בקרב חברי הממשלה, מה הם התרחישים האפשריים לפסיקת בג"ץ בעתירות על חוק הנבצרות וצמצום עילת הסבירות ואילו השלכות עלולות לנבוע באשר להפרדת הרשויות בישראל במקרה של פסילת התיקונים לחוקי היסוד האמורים על ידי ביהמ"ש העליון? כל הפרטים בכתבה
ביהמ"ש העליון בישראל מתאפיין בשנים האחרונות בפעילות בעלת מאפיינים חקיקתיים וביצועיים, אשר בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שמורה לרוב לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. בהקשר זה עולה שאלה אם אימוץ סמכויות חקיקה וביצוע שבהן השופטים מקבלים החלטות גם על בסיס ערכי ואידאולוגי מצריך שינוי מקביל בתהליך הבחירה של השופטים ובמעורבות של הציבור בדומה לנעשה בזירה הפוליטית
עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מהווים אמנם חלק ממערך החקיקה המקודם כמקשה אחת במסגרת הרפורמה המשפטית אולם בפועל הינם נוגעים לעקרונות מרכזיים ועם זאת שונים המאפיינים משטרים דמוקרטיים הנפרדים בתכליתם – עקרון הפרדת הרשויות ועקרון ריבונות העם
ניתוח הרפורמה המשפטית בהשוואה למהפכה החוקתית שהתרחשה בשנות התשעים אשר כל אחת מייצגת אסכולה שונה באשר לתפקידו של ביהמ"ש העליון במדינה דמוקרטית
ניתוח הקושיות העולות בעקבות מצבה והתנהלותה של הרשות השופטת בישראל והבעיות הדורשות טיפול אל מול הפתרונות המוצעים במסגרת הרפורמה המשפטית
הצגת עקרונות היסוד העומדים בבסיס המערכת המשפטית בישראל, התמקדות בהפרדת הרשויות ובזכויות האדם וניתוח האופן שבו הרפורמה המשפטית צפויה להשפיע עליהם
מדוע הרפורמה המשפטית יצרה תהודה ציבורית במימדים שלא נראו במדינה מאז הקמתה?