הכנסת

הכנסת ניצבת במרכז החיים הפוליטיים והציבוריים בישראל ומהווה את הזירה המרכזית שבה מתקבלים חוקים, מתקיימים דיונים ציבוריים ומופעל פיקוח על עבודת הממשלה. פעילותה משפיעה על עיצוב המדיניות, על מבנה המשטר ועל מערכת היחסים בין רשויות השלטון. באמצעות עבודת המליאה, הוועדות והכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותה, ממלאת הכנסת תפקיד מרכזי בקביעת סדר היום הציבורי ובהתמודדות עם סוגיות מדיניות, חברתיות וכלכליות בעלות חשיבות לאומית. בשל מעמדה במערכת הדמוקרטית, החלטותיה משפיעות על מגוון רחב של תחומי חיים ועל האופן שבו מתעצבת המדיניות הציבורית בישראל.

 

בעמוד זה תמצאו מאמרים וניתוחים העוסקים בפעילות הכנסת, בהליכי חקיקה, בבחירות, בפיקוח פרלמנטרי ובסוגיות מרכזיות הנוגעות למערכת הפוליטית בישראל. לצד היבטים מוסדיים ומשפטיים, התכנים בעמוד בוחנים גם את תפקידה של הכנסת בייצוג הציבור, בעיצוב מדיניות וביחסי הגומלין שבין הרשויות במסגרת המשטר הפרלמנטרי הישראלי.

הכנסת
צילום: Roman Yanushevsky / Shutterstock.com

המאמר המרכזי

בנימין נתניהו

הרשות המבצעת בישראל: הממשלה, חוק יסוד הממשלה וסמכויותיה הביצועיות | מידע למחשבה

המאמר דן בפעילותה של הממשלה בתור הרשות המבצעת במדינה ישראל, בסמכויות מרכזיות בהן מחזיקה הממשלה ובמגבלות הקיימות עליה, כמו גם פיקוח ובקרה, מצד גורמים חיצוניים ובהם חוות דעת מטעם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביקורת שיפוטית של בג"ץ

קראו עוד »
בנימין נתניהו

הרשות המבצעת בישראל: הממשלה, חוק יסוד הממשלה וסמכויותיה הביצועיות | מידע למחשבה

המאמר דן בפעילותה של הממשלה בתור הרשות המבצעת במדינה ישראל, בסמכויות מרכזיות בהן מחזיקה הממשלה ובמגבלות הקיימות עליה, כמו גם פיקוח ובקרה, מצד גורמים חיצוניים ובהם חוות דעת מטעם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביקורת שיפוטית של בג"ץ

קראו עוד »

מאמרים נבחרים בנושא הכנסת

הכנסת
חקיקה

הכנסת: בית המחוקקים של מדינת ישראל | מידע למחשבה

הכנסת הינה בית המחוקקים של המדינה אשר פועלת מכוח מערך מגוון של חוקים, ובהם חוק יסוד הכנסת ותקנון הכנסת. המאמר דן בתפקידים ובסמכויות מרכזיים של הכנסת, ובכלל זאת מפעל החקיקה הנתון לסמכותה, פיקוח על עבודת הממשלה והסדרים אשר חלים על פעילותם של חברי הכנסת.

קראו עוד »
ממשל
מידע למחשבה

הרשות המבצעת | מידע למחשבה

הרשות המבצעת אמונה לרוב על הוצאתה אל הפועל של מדיניות הממשלה, אכיפתם של חוקים אשר נחקקים על ידי הרשות המחוקקת במדינה וניהול של רשויות המנהל והאדמיניסטרציה הציבורית. המאמר סוקר מאפיינים מרכזיים של רשות מבצעת בדמוקרטיות ליברליות שונות ועומד על ההבדלים אשר עשויים להיות בין רשויות מקבילות אלו באזורים שונים.

קראו עוד »
דמוקרטיה
מידע למחשבה

דמוקרטיה | מידע למחשבה

מהי דמוקרטיה ומה מאפיין את השיטה המשטרית הדמוקרטית? המאמר מציג מבנים שונים של ממשל דמוקרטי, הבדלים אידאולוגיים הקיימים ביניהם וההשלכות הנלוות לכך מנקודת מבט של ריבונות, זכויות אדם ואיזונים ובלמים על פעילותן של הרשויות

קראו עוד »
המשבר החוקתי בישראל
ממשל

המשבר החוקתי בישראל והשלכותיו – מבט נורמטיבי

המשבר החוקתי בישראל טומן במסגרתו השלכות פוטנציאליות בעלות משמעויות מעשיות על פעילותה של המערכת המשפטית בטווח הזמן הקצר, ובהן העלאת העומס על בתי המשפט בעקבות עיכובים במינוים של שופטים לערכאות משפטיות

קראו עוד »

על הכנסת

הכנסת ממלאת תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות הציבורית ובפיקוח על עבודת הממשלה. לצד פעילותה החקיקתית, היא משמשת זירה מרכזית לדיון פוליטי, לייצוג ציבורי ולבחינת סוגיות המשפיעות על החברה והמדינה.

המדריך המלא על הכנסת

הכנסת
צילום: Igal Vaisman / Shutterstock.com

הכנסת: הרשות המחוקקת של מדינת ישראל

הכנסת היא בית המחוקקים של מדינת ישראל והרשות המחוקקת במסגרת המשטר הפרלמנטרי הישראלי. הכנסת מורכבת ממאה ועשרים חברי כנסת הנבחרים בבחירות כלליות, ארציות ויחסיות. פעילותה מוסדרת בעיקר באמצעות חוק יסוד: הכנסת ותקנון הכנסת, הקובעים את סדרי עבודתה, סמכויותיה והליכי החקיקה המתנהלים במסגרתה.

לצד תפקידה כרשות מחוקקת, הכנסת פועלת גם כרשות מכוננת האחראית על חקיקתם ותיקונם של חוקי היסוד בישראל. במסגרת זו הכנסת אינה עוסקת רק בחקיקה רגילה, אלא גם בקביעת נורמות בעלות מעמד חוקתי במערכת המשפט הישראלית.

במוקד פעילותה של הכנסת ניצב הליך החקיקה. הליכי החקיקה בישראל מוסדרים בתקנון הכנסת וכוללים מסלולים שונים בהתאם לסוג הצעת החוק. קיימים שלושה סוגים מרכזיים של הצעות חוק: הצעת חוק ממשלתית, הצעת חוק פרטית והצעת חוק מטעם ועדה של הכנסת.

הצעת חוק ממשלתית מוגשת לכנסת על ידי הממשלה לאחר אישור השרים, ולאחר מכן עוברת דיונים בוועדות הכנסת ושלוש קריאות במליאת הכנסת. הצעות חוק ממשלתיות משקפות בדרך כלל את מדיניות הממשלה ולכן במקרים רבים נהנות מתמיכת הקואליציה.

הצעת חוק פרטית מוגשת ביוזמת חבר כנסת אחד או מספר חברי כנסת, וכוללת שלב של קריאה טרומית לפני המשך הליך החקיקה. בנוסף לכך, גם ועדות הכנסת רשאיות ליזום הצעות חוק מטעמן בהתאם להסדרים שנקבעו בתקנון הכנסת.

הליכי החקיקה משלבים בין עבודת המליאה לבין עבודת ועדות הכנסת, אשר בוחנות את נוסח הצעות החוק, דנות בהסתייגויות ומגבשות את הנוסח שיובא להצבעה.

מקור לקריאה נוספת:

חלק ז': הליך החקיקה בתקנון הכנסת

הבחירות לכנסת מוסדרות במסגרת חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], תשכ״ט-1969. שיטת הבחירות בישראל היא שיטה יחסית, שבמסגרתה המדינה כולה מהווה אזור בחירה אחד. חלוקת המושבים בכנסת נקבעת בהתאם לשיעור הקולות שקיבלה כל רשימה אשר עברה את אחוז החסימה.

חברי הכנסת נבחרים במסגרת רשימות מועמדים המוגשות לוועדת הבחירות המרכזית. לאחר הבחירות מוטל על אחד מחברי הכנסת להרכיב ממשלה בהתאם להוראות חוק יסוד: הממשלה.

שיטת הבחירות בישראל משפיעה גם על מבנה המערכת הפוליטית ועל אופן פעילותה של הכנסת, משום שבפועל מרבית הממשלות בישראל מבוססות על קואליציות פרלמנטריות המורכבות ממספר מפלגות.

חוק יסוד: הכנסת מסדיר מקרים שבהם רשימות מועמדים או מועמדים יחידים יהיו מנועים מלהתמודד בבחירות לכנסת. סעיף 7א לחוק היסוד עוסק בין היתר בשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בהסתה לגזענות ובתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל.

הבקשות לפסילת מועמדויות מוגשות לוועדת הבחירות המרכזית, ובמקרים מסוימים נדונות גם בבית המשפט העליון. לאורך השנים נדונו בישראל מקרים שונים הנוגעים לפרשנות סעיף 7א ולגבולות הזכות להשתתפות פוליטית במסגרת הבחירות לכנסת.

מקור לקריאה נוספת:

סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת

יושב ראש הכנסת נבחר על ידי חברי הכנסת ואחראי על ניהול ישיבות המליאה ועל סדרי עבודת הכנסת. בנוסף, יושב ראש הכנסת אחראי על היבטים מנהליים שונים הקשורים לפעילות הכנסת ולניהול מוסדותיה.

במסגרת תפקידו אחראי יושב ראש הכנסת על שמירת סדרי הדיון במליאה, ניהול סדר היום של הישיבות וייצוג הכנסת בטקסים ובאירועים רשמיים. במקרים מסוימים מוסמך יושב ראש הכנסת למלא את מקומו של נשיא המדינה בהתאם להוראות החוק.

תפקיד יושב ראש הכנסת נחשב לאחד התפקידים המרכזיים במערכת הפוליטית בישראל, בשל אחריותו על ניהול הפעילות הפרלמנטרית השוטפת.

מקורות לקריאה נוספת:

סעיף 20 לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 23 לחוק יסוד: נשיא המדינה

סעיף 6 לתקנון הכנסת

חוק יסוד: הכנסת מסדיר את תקופת כהונתה של הכנסת ואת התנאים להפסקת כהונתם של חברי הכנסת. לפי סעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת, תקופת כהונתה של הכנסת היא ארבע שנים, לצד מנגנונים המאפשרים הארכה או קיצור של תקופת הכהונה במקרים מסוימים.

החוק מסדיר גם מקרים שבהם חבר כנסת יחדל לכהן לפני תום תקופת הכהונה, ובהם התפטרות, מינוי לתפקידים שאינם מאפשרים כהונה מקבילה בכנסת ומקרים נוספים הקבועים בחוק.

בנוסף, חוק יסוד: הכנסת קובע מנגנונים מיוחדים להפסקת כהונתו של חבר כנסת בנסיבות חריגות ובהתאם להליכים שנקבעו בחוק.

מקורות לקריאה נוספת:

סעיף 8 לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 40 לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 42א לחוק יסוד: הכנסת

חסינות חברי הכנסת מוסדרת בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי״א–1951, מכוח סעיף 17 לחוק יסוד: הכנסת. החוק מבחין בין חסינות מהותית לבין חסינות דיונית.

החסינות המהותית נוגעת לפעולות, הבעת דעה או הצבעה שבוצעו במסגרת מילוי תפקידו של חבר הכנסת או למען מילוי תפקידו. לצד זאת, החסינות הדיונית עוסקת במגבלות על הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת ובהליכי האישור הנדרשים במקרים מסוימים.

הדיון בחסינות חברי הכנסת קשור לאיזון שבין עצמאות פעולתם של נבחרי הציבור לבין עקרון השוויון בפני החוק.

מקורות לקריאה נוספת:

סעיף 17 לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 1 לחוק חסינות חברי הכנסת

סעיף 4 לחוק חסינות חברי הכנסת

לצד פעילות המליאה, הכנסת מפעילה ועדות שונות האחראיות על דיונים בנושאים מוגדרים ועל פיקוח על עבודת הממשלה. ועדות הכנסת משתתפות בהליכי חקיקה, מקיימות דיונים עם נציגי הממשלה ומפקחות על תחומי פעילות שונים של הרשות המבצעת.

בנוסף, בידי הכנסת כלים פרלמנטריים נוספים ובהם שאילתות, הצעות לסדר היום והצבעות אי אמון בממשלה. כלים אלו מאפשרים לכנסת לפקח על עבודת הממשלה במסגרת המשטר הפרלמנטרי בישראל.

מקורות לקריאה נוספת:

סעיף 21 לחוק יסוד: הכנסת

סעיף 42(ב) לחוק יסוד: הממשלה

סעיף 28 לחוק יסוד: הממשלה

תפריט נגישות