חוקי יסוד

הצעת חוק־יסוד: לימוד תורה מבקשת להכיר בלימוד התורה כערך יסוד במדינת ישראל ולבסס לו מעמד חוקתי. אולם משמעותה הרחבה אינה מתמצה בעצם ההכרה בלימוד התורה או במקומה של ההצעה בסוגיית גיוס החרדים. לצד הדיון במעמדו של לימוד התורה, היא עשויה להציב במוקד שאלות רחבות יותר הנוגעות לתוכנם ולהתפתחותם של עקרונות היסוד של המדינה, למשמעותה של ישראל כמדינה יהודית, ולאופן שבו זהות זו באה לידי ביטוי במשפט, במרחב הציבורי וביחסים שבין המדינה, אזרחיה והעם היהודי.

המאמר דן בפעילותה של הממשלה בתור הרשות המבצעת במדינה ישראל, בסמכויות מרכזיות בהן מחזיקה הממשלה ובמגבלות הקיימות עליה, כמו גם פיקוח ובקרה, מצד גורמים חיצוניים ובהם חוות דעת מטעם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביקורת שיפוטית של בג"ץ

הכנסת הינה בית המחוקקים של המדינה אשר פועלת מכוח מערך מגוון של חוקים, ובהם חוק יסוד הכנסת ותקנון הכנסת. המאמר דן בתפקידים ובסמכויות מרכזיים של הכנסת, ובכלל זאת מפעל החקיקה הנתון לסמכותה, פיקוח על עבודת הממשלה והסדרים אשר חלים על פעילותם של חברי הכנסת.

הרשות השופטת במדינת ישראל ובית המשפט העליון אשר עומד בראשה הינם אחת משלושת זרועות השלטון בדמוקרטיה הישראלית. המאמר דן בסמכויותיה של הרשות השופטת, תורת המשפט אשר באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בג"ץ וההתפתחויות אשר חלו במערכת המשפטית במשך השנים.