אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של המחלוקת בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי בעניין ייצוג משרדי הממשלה בבג"ץ. מה שנדמה במבט ראשון כסוגיה טכנית בעיקרה טומן במסגרתו השלכות באשר לפעילותה המקצועית של הרשות המבצעת והמרות האחרונה על משרדי הממשלה

לאחרונה אנו עדים לחילוקי דעות בין הממשלה ליועמ"שית בעקבות החלטת הממשלה הקובעת מתן ייצוג משפטי פרטי וזהה לה ולמשרדיה בדיון שיערך בבג"ץ על גיוס בחורי הישיבות. כפי שמובהר במאמר, השלכותיה של שאלת הייצוג מבטאות מחלוקת עמוקה יותר בין הממסד הפוליטי למשפטי הנוגעת במישרין לפעילותה ועצמאותה של הרשות המבצעת.

בג"ץ עילת הסבירות מעגן את משנתם המשפטית של שופטי בית המשפט העליון באשר לסמכויותיה של הרשות המכוננת בישראל ומקומו של בג"ץ בהפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד וכן בבחינת פעילותם של נבחרי הציבור בעת גיבוש המפעל החוקתי של המדינה

פסיקתו של ביהמ"ש העליון אשר פורסמה אתמול במסגרת הדיון הנוסף בפרשת מרינצ'בה מאמצת את הפרשנות הרחבה של סעיף הנכד בחוק השבות, מהווה הרחבה נוספת של מעגל הזכאים לזכות השיבה ומכניסה בגדרי חוק השבות אלמנות של זכאי שבות אשר לא הוכרו כיהודים במהלך חייהם בהתאם לכללי ההלכה היהודית

הדיון שנערך במסגרת בג"ץ עילת הסבירות על חוקתיות התיקון לחוק יסוד: השפיטה העלה מספר סוגיות המתמקדות במהות שיטת המשטר ועקרונות היסוד של המדינה, ובהן מעמדה של מגילת העצמאות, ריבונות העם, סמכויותיהן של שלושת הרשויות ומעל הכל מעמדם של חוקי היסוד

במסגרת הדיון שהתקיים בבג"ץ עילת הסבירות הועלו מס' סוגיות קונקרטיות באשר למה שצפוי ביום שלאחר כניסת התיקון לתוקף, ובהן שאלות הנוגעות לפרשנות החקיקה והמקרים שבהן היא תחול, העילות הנוספות העומדות לרשות בג"ץ לצרכי ביקורת שיפוטית וכן מעמדם של מי שמכונים 'שומרי הסף' בשיטה המשטרית בישראל

מדוע ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד מעוררת תרעומת כה גדולה בקרב חברי הממשלה, מה הם התרחישים האפשריים לפסיקת בג"ץ בעתירות על חוק הנבצרות וצמצום עילת הסבירות ואילו השלכות עלולות לנבוע באשר להפרדת הרשויות בישראל במקרה של פסילת התיקונים לחוקי היסוד האמורים על ידי ביהמ"ש העליון? כל הפרטים בכתבה

ביהמ"ש העליון בישראל מתאפיין בשנים האחרונות בפעילות בעלת מאפיינים חקיקתיים וביצועיים, אשר בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שמורה לרוב לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. בהקשר זה עולה שאלה אם אימוץ סמכויות חקיקה וביצוע שבהן השופטים מקבלים החלטות גם על בסיס ערכי ואידאולוגי מצריך שינוי מקביל בתהליך הבחירה של השופטים ובמעורבות של הציבור בדומה לנעשה בזירה הפוליטית

עילת הסבירות ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים מהווים אמנם חלק ממערך החקיקה המקודם כמקשה אחת במסגרת הרפורמה המשפטית אולם בפועל הינם נוגעים לעקרונות מרכזיים ועם זאת שונים המאפיינים משטרים דמוקרטיים הנפרדים בתכליתם – עקרון הפרדת הרשויות ועקרון ריבונות העם

ניתוח הרפורמה המשפטית בהשוואה למהפכה החוקתית שהתרחשה בשנות התשעים אשר כל אחת מייצגת אסכולה שונה באשר לתפקידו של ביהמ"ש העליון במדינה דמוקרטית