מתווה לוין סער מתייחס בתמצית לעקרונות הצעת חוק יסוד החקיקה אשר עניינם במגבלות שיחולו על הביקורת השיפוטית של חקיקה וחוקי יסוד בישראל.
המאמר מציג את עיקרי מתווה ההסכמה ומשמעותם, כמו גם את השלכותיו האפשריות על השינויים המוצעים על ידי שר המשפטים ושר החוץ להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מתווה לוין-סער (מתווה הפשרה) שהוצג בימים האחרונים על ידי שרי המשפטים החוץ מציע שינוי במנגנון הבחירה של עורכי הדין החברים בוועדה, כמו גם בכוח הווטו של נבחרי הציבור והשופטים במסגרת ההצבעה על מינוים של שופטים לערכאות משפטיות בישראל.
האם מדובר במתווה פרגמטי ובגדר פשרה עבור הצדדים המעורבים שתשים סוף למחלוקת בין הממשלה לרשות השופטת או באמצעי שעתיד להטות לאורך הזמן את השליטה בהרכב ביהמ"ש העליון לטובתן של ממשלות ישראל? כל הפרטים במאמר
בג"ץ עילת הסבירות מעגן את משנתם המשפטית של שופטי בית המשפט העליון באשר לסמכויותיה של הרשות המכוננת בישראל ומקומו של בג"ץ בהפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד וכן בבחינת פעילותם של נבחרי הציבור בעת גיבוש המפעל החוקתי של המדינה
הדיון שנערך במסגרת בג"ץ עילת הסבירות על חוקתיות התיקון לחוק יסוד: השפיטה העלה מספר סוגיות המתמקדות במהות שיטת המשטר ועקרונות היסוד של המדינה, ובהן מעמדה של מגילת העצמאות, ריבונות העם, סמכויותיהן של שלושת הרשויות ומעל הכל מעמדם של חוקי היסוד
ביהמ"ש העליון בישראל מתאפיין בשנים האחרונות בפעילות בעלת מאפיינים חקיקתיים וביצועיים, אשר בהתאם לעקרון הפרדת הרשויות שמורה לרוב לרשות המחוקקת ולרשות המבצעת. בהקשר זה עולה שאלה אם אימוץ סמכויות חקיקה וביצוע שבהן השופטים מקבלים החלטות גם על בסיס ערכי ואידאולוגי מצריך שינוי מקביל בתהליך הבחירה של השופטים ובמעורבות של הציבור בדומה לנעשה בזירה הפוליטית
הצגה וניתוח של ההצדקות לרפורמה המשפטית בעקבות הפגמים העולים מהמצב הקיים אל מול הסכנות אשר הרפורמה מביאה עמה בדמות הפגיעה בזכויות אדם והיעדר מגבלות על פעילותם של נבחרי הציבור
הצגת עקרונות היסוד העומדים בבסיס המערכת המשפטית בישראל, התמקדות בהפרדת הרשויות ובזכויות האדם וניתוח האופן שבו הרפורמה המשפטית צפויה להשפיע עליהם