תגית: הפרדת רשויות

הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך על עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת מעלה תהיות על רקע הטענות להתערבות פוליטית בהליך הפלילי וחדירה לסמכותם של בתי המשפט בישראל. לצד זאת, בחינה של מערך החקיקה הקיים מצביעה על תקדימים קיימים באשר לסמכותם של גורמים פוליטיים להגביל הליכים המתנהלים כנגד חברי כנסת, ומציבה שאלה בדבר האיזון הראוי בין ייצוג ציבור הבוחרים לבין הפרדת רשויות.

הרשות השופטת במדינת ישראל ובית המשפט העליון אשר עומד בראשה הינם אחת משלושת זרועות השלטון בדמוקרטיה הישראלית. המאמר דן בסמכויותיה של הרשות השופטת, תורת המשפט אשר באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בג"ץ וההתפתחויות אשר חלו במערכת המשפטית במשך השנים.

מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין

המאמר מתחקה אחר מאפיינים, עקרונות ומגזרים בולטים בקרב הימין הפוליטי במדינת ישראל, כמו גם התפתחויות ואירועים בולטים שעברו על גוש הימין לאחר שנות האלפיים

מהי דמוקרטיה ומה מאפיין את השיטה המשטרית הדמוקרטית? המאמר מציג מבנים שונים של ממשל דמוקרטי, הבדלים אידאולוגיים הקיימים ביניהם וההשלכות הנלוות לכך מנקודת מבט של ריבונות, זכויות אדם ואיזונים ובלמים על פעילותן של הרשויות

מינוי ראש השב"כ הבא והכרזתו של רה"מ על דוד זיני כמי שעתיד לאייש את התפקיד הבכיר היוו בגדר יריית הפתיחה למסכת חדשה של חילוקי דעות בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי. אולם, לצד היבטים נקודתיים הנובעים מהסוגיה שבמוקד אשר עניינם בין היתר בתקינותו של ההליך ובעמידה בכללי המשפט המנהלי, המינוי עשוי לטמון במסגרתו משמעויות משטריות רחבות יותר הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטי לעתיד לבוא.