תגית: הפרדת רשויות

הפרדת רשויות מהווה אלמנט בולט במשטר דמוקרטי ליברלי ועניינה בחלוקה של סמכויות ממשל ושלטון בין רשויות שונות במדינה.

העקרון מזוהה עם ההוגה הצרפתי מונטסקייה ותכליתו למנוע את התעצמותה של רשות אחת בממשל על חשבון הרשויות האחרות וצבירה של סמכויות רבות בידי גוף יחיד אשר יאיינו את המהות של הדמוקרטית-ליברלית של המשטר.

הפרדת הרשויות מתקשרת בתורה לעקרון אחר הידוע בשם 'איזונים ובלמים', אשר עניינו בהגבלה מוסדית על פעילותה של כל רשות בעקבות פעילותן של הרשויות האחרות.

עקרון זה מחייב את הרשויות השונות לפעול בהלימה אחת עם השניה ועם אבני היסוד המוסכמים של המשטר, ואף לעיתים מחייב שיתוף פעולה בין הרשויות לצורך קידום פעילותן.

הפרדת רשויות בישראל - כל מה שנדרש לדעת

הכנסת

עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה – כאשר ייצוג ציבור הבוחרים מתנגש עם הפרדת רשויות

הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך על עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת מעלה תהיות על רקע הטענות להתערבות פוליטית בהליך הפלילי וחדירה לסמכותם של בתי המשפט בישראל. לצד זאת, בחינה של מערך החקיקה הקיים מצביעה על תקדימים קיימים באשר לסמכותם של גורמים פוליטיים להגביל הליכים המתנהלים כנגד חברי כנסת, ומציבה שאלה בדבר האיזון הראוי בין ייצוג ציבור הבוחרים לבין הפרדת רשויות.

קראו עוד »
הפרדת רשויות

הרשות השופטת בישראל: חוק יסוד השפיטה, בית המשפט העליון והביקורת כלפי המערכת המשפטית

הרשות השופטת במדינת ישראל ובית המשפט העליון אשר עומד בראשה הינם אחת משלושת זרועות השלטון בדמוקרטיה הישראלית. המאמר דן בסמכויותיה של הרשות השופטת, תורת המשפט אשר באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בג"ץ וההתפתחויות אשר חלו במערכת המשפטית במשך השנים.

קראו עוד »
המערכת המשפטית

הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית | מידע למחשבה

מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין

קראו עוד »
דמוקרטיה

דמוקרטיה | מידע למחשבה

מהי דמוקרטיה ומה מאפיין את השיטה המשטרית הדמוקרטית? המאמר מציג מבנים שונים של ממשל דמוקרטי, הבדלים אידאולוגיים הקיימים ביניהם וההשלכות הנלוות לכך מנקודת מבט של ריבונות, זכויות אדם ואיזונים ובלמים על פעילותן של הרשויות

קראו עוד »
פיטורי ראש השב"כ

מינוי דוד זיני לראש השב"כ | דעה

מינוי ראש השב"כ הבא והכרזתו של רה"מ על דוד זיני כמי שעתיד לאייש את התפקיד הבכיר היוו בגדר יריית הפתיחה למסכת חדשה של חילוקי דעות בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי. אולם, לצד היבטים נקודתיים הנובעים מהסוגיה שבמוקד אשר עניינם בין היתר בתקינותו של ההליך ובעמידה בכללי המשפט המנהלי, המינוי עשוי לטמון במסגרתו משמעויות משטריות רחבות יותר הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטי לעתיד לבוא.

קראו עוד »

סוגים שונים של הפרדת רשויות

בית המשפט העליון
צילום: Seth Aronstam / Shutterstock.com
המשבר החוקתי
צילום: Roman Yanushevsky / Shutterstock.com
הכנסת
צילום: Spiroview Inc / Shutterstock.com

הפרדת רשויות עשויה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, כאשר לרוב פיצול סמכויות הממשל יעשה בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.

סוגים נוספים של הפרדת רשויות בהם נעשה שימוש בדמוקרטיות ליברליות מוצאים את מימושם בפיצול של סמכויות השמורות בדרך כלל לאחת מבין שלושת הרשויות אשר מצוינות לעיל.

לשם ההמחשה, ישנן דמוקרטיות ליברליות שמפצלות את הרשות המחוקקת לשני בתי פרלמנט, הבית העליון והבית התחתון, אשר חולקים את סמכויות החקיקה ביניהם.

במקרים שכאלה איזונים ובלמים על הליכי החקיקה עשויים לבוא לידי ביטוי בדרישה לאישור של חוק שקיבל את הרוב הדרוש בבית אחד גם על ידי הבית האחר.

דוגמא נוספת באה לידי ביטוי בפיצול הסמכויות הביצועיות בין נשיא לראש ממשלה, בין ממשל פדרלי למדינות או בין ראש ממשלה לרשויות מקומיות.

החוקה ופיצול הסמכויות בין הרשויות

הפרדת רשויות וחלוקת הסמכויות בין רשויות הממשל מוסדרת בחלק מהמקרים בחוקים בעלי מדרג נורמטיבי גבוה בהשוואה לחקיקה רגילה.

כך למשל, ישנן מדינות דמוקרטיות-ליברליות אשר מעגנות את הפעילות של מערכת הממשל על רשויותיה השונות בחוקה שמסדירה את תפקידיה של כל רשות ומערך הסמכויות הנתונות לה.

חלק זה בחוקה נפרד לעיתים ממגילת הזכויות אשר נותנת תוקף חוקתי לזכויות האדם במשטר הדמוקרטי.

מדינות אחרות מסדירות את הפרדת הרשויות באמצעות מערכת אחרת של חוקים, כדוגמת חוקי יסוד אשר מצויים במדרג אנכי עליון על חקיקה רגילה.

המהפכה החוקתית
צילום: Mike Flippo / Shutterstock.com

הרשות אשר אחראית על גיבוש החוקה או אותם כללים בעלי מדרג נורמטיבי עליון במערכת המשפטית ובמשטר הדמוקרטי נפרדת לעיתים מהרשות המחוקקת, ועשויה להיות מזוהה עם דור המייסדים של המדינה בתצורתה הנוכחית.

קשה להפריז בחשיבותה של חוקה אשר לעיתים מבטאת בפועל את האני מאמין של החברה וזוכה לקונצנזוס בקרב ציבור האזרחים.

חשיבות זו באה לידי ביטוי בהסדרה של 'כללי המשחק הדמוקרטיים' בין הרשויות לבין עצמן ובין הרשויות לבין ציבור האזרחים, לצד עיגונם של כללים ברורים אשר מטילים תנאי סף נוקשים לתיקון של החוקה.

עיגון הוראות ברורות ומפורטות בחוקה בקשר לתחומי סמכותה של כל רשות בממשל והאופנים שבהם הינה רשאית להגביל רשויות אחרות עשוי למנוע בהמשך חיכוכים בין הרשויות, מאבקים על סמכויות ומשברים חוקתיים.

מהי עילת הסבירות
צילום: Inked Pixels / Shutterstock.com

הפרדת רשויות בעולם

מדינות דמוקרטיות ליברליות מספקות דוגמאות חיות ומגוונות לאופנים שבהם עקרונות הליבה 'הפרדת רשויות' וכן 'איזונים ובלמים' באים לידי ביטוי בפועל בפעילותו של הממשל.

ארה"ב מיישמת מערכת פדרלית במסגרתה ישנו ממשל מרכזי אחד אשר יושב בוושינגטון הבירה ולצידו מערכת ממשל מקומית המנוהלת על ידי כל אחת מבין חמישים המדינות של ארה"ב.

הפרדת הרשויות והסמכויות במערכת הפדרלית מעוגנת בחוקה של ארה"ב אשר מסדירה את קווי הגבול בין הרשויות לצד מגילה של זכויות אדם.  

הממשל הפדרלי מתבסס על הרשות המבצעת אשר בראשה עומד נשיא ארה"ב, הרשות המחוקקת שהינה הקונגרס ומערכת המשפט אליה משתייך בית המשפט העליון של ארה"ב.

חוקה
צילום: Billion Photos / Shutterstock.com

הקונגרס האמריקאי מורכב מהבית העליון שהינו הסנאט ומהבית התחתון שהינו בית הנבחרים. לקונגרס סמכויות רבות, לרבות חקיקה אישור מינויי בכירים, ועוד.

חוקים בארה"ב נדרשים ככלל לקבל את האישור של שני הבתים בקונגרס האמריקאי.

מנגד, הנשיא רשאי לפסול חקיקה שהתקבלה בקונגרס באמצעות הפעלה של זכות הווטו אשר עליה הקונגרס יכול להתגבר בכפוף לרוב של שני שלישים בכל בית בקונגרס להצעת החוק.

בית המשפט העליון בארה"ב רשאי להפעיל ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת וחקיקה של הקונגרס ומנגד הנשיא מוסמך למנות שופטים לבית המשפט העליון.

הפרדה נוספת מוצאת את ביטויה בפיצול הסמכויות בין הממשל הפדרלי לבין הממשל המקומי אשר מתנהל על ידי המדינות בארה"ב.

תכתיביו של הממשל הפדרלי מחייבים ככלל את המדינות ויחד עם זאת למדינות סמכויות משלהן ומערכת של רשויות ממשל מקבילות, ובהם המושלים שעומדים בראש הרשות המבצעת, מערכת משפטית ובית מחוקקים מקומי.

הקונגרס
צילום: mark reinstein / Shutterstock.com

הדמוקרטיה הצרפתית מתבססת על הפרדת רשויות אשר מוסדרת בחוקה של הרפובליקה החמישית במסגרתה פועלות שלושת הרשויות של הממשל הצרפתי – הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת.

בשונה מארה"ב, הממשל הצרפתי מתבסס על נדבכים נשיאותיים ופרלמנטריים. בהקשר זה, בממשל הצרפתי פועלים הן נשיא אשר מחזיק בתפקיד הבכיר ברשות המבצעת והן ראש ממשלה אשר נבחר על ידי הנשיא.

נשיא צרפת אחראי ככלל על נושאי חוץ וביטחון וממנה את השרים בממשלה הצרפתית ואילו סמכויות בסוגיות פנים מוקנות לראש הממשלה הצרפתי, אשר ממליץ לנשיא על המינויים לממשלה.

האסיפה הלאומית בצרפת
צילום: HJBC / Shutterstock.com

בממלכה המאוחדת נהוגה דמוקרטיה פרלמנטרית אשר פועלת במקביל למוסד המלוכה הבריטי, ובה רשות מבצעת, רשות מחוקקת ורשות שופטת.

המלך בבריטניה אמנם מחזיק בסמכויות שונות בענייני פנים אולם בפועל תפקידו מזכיר במקצת את מוסד הנשיאות במדינת ישראל.

המלך מעניק את הסמכות להרכבת הממשלה לנבחר הציבור בעל הסיכויים הגבוהים ביותר לכך, בעוד שמינויים של שרים לממשלה הבריטית נעשה על ידי המלך על פי החלטתו של ראש הממשלה.

הפרלמנט הבריטי מורכב משני בתים והם בית הנבחרים שהוא הבית התחתון ובית הלורדים שהוא הבית העליון, כאשר המלך נותן תוקף  בחתימתו לחוקים של הרשות המחוקקת.

בשונה מארה"ב וצרפת, לבריטניה אין חוקה כתובה אשר מאוגדת במסמך אחד ורשמי. החוקה הבריטית מתבססת על חוקים, פסיקות של בית המשפט העליון, מסורות אשר מיושמות על ידי המוסדות הבריטיים, ועוד.

הפרלמנט הבריטי
צילום: Marinesea / Shutterstock.com

הפרדת רשויות נוסח ישראל

הממשל בישראל מתבסס על דמוקרטיה פרלמנטרית ולצדה פועל מוסד הנשיאות אשר נושא תפקיד פורמאלי וטקסי בעיקרו בשדה הביצועי והפוליטי במדינה.

בישראל שלוש רשויות – הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.

הרשות המחוקקת היא הכנסת ובה חברים 120 נבחרי הציבור אשר מתמנים למשרתם במסגרת הבחירות הכלליות.

במערכת הבחירות כל מצביע בוחר במפלגה אשר מציגה רשימה של מועמדים מטעמה לבית המחוקקים הישראלי, הלוא הוא הכנסת, אשר נקבעת בדרכים שונות שאחת מהן היא בחירות פנימיות בהשתתפות חברי המפלגה (פריימריז).

הכנסת אחראית בין היתר על החקיקה ופיקוח אחר ממשלת ישראל ופועלת לשם כך באמצעות גופים שונים כדוגמת מליאת הכנסת וכן עדות הכנסת.

בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה וממשלת ישראל, אשר אחראית על המשרדים הממשלתיים ומפעילה קבינטים המאוישים ככלל על ידי השרים בממשלה.

הרשות השופטת פועלת באמצעות מערכת בתי המשפט ובראשה עומד בית המשפט העליון. בית המשפט העליון מכהן כבית משפט לערעורים על החלטותיהם של בתי משפט בערכאה קודמת ונמוכה יותר.

בנוסף, בכובעו כבג"ץ בית המשפט העליון מוסמך לדון ככלל בכל סוגיה בה נדרש לעמדתו סעד למען הצדק, עורך ביקורת שיפוטית על פעילותן של הרשויות והמערכת המנהלית ודן בעתירות המעלות שאלות משפטיות אשר נוגעות לזכויות אדם.

מלבד שלושת הרשויות כאמור ובנוסף להן כנסת ישראל משמשת בכובעה הנוסף גם כרשות מכוננת בה חברים נבחרי הציבור בכנסת.

הרשות המכוננת אחראית על כינונם של חוקי היסוד אשר משתייכים למדרג נורמטיבי גבוה יותר בהשוואה לחקיקה רגילה ומהווים חוקה נוסח ישראל בהיעדרה של חוקה רשמית אחת וכתובה.

צילום: StockStudio Aerials / Shutterstock.com

הרשויות בדמוקרטיה הישראלית - מהפרדה למאבק

הפרדת הרשויות במדינת ישראל מתקיימת בצל מאבקי סמכות אשר מערבים במסגרתם נושאי משרה במוסדות נבחרים ובמוסדות מתמנים יחדיו.

לאור האמור, מערכת האיזונים והבלמים המתקיימת במערכת הפוליטית והציבורית מתאפיינת בדינמיות ובתזוזה, על רקע היעדר קונצנזוס ברור בדבר גבולות גזרה החלים על כל צד.

בשנים אחרונות מדינת ישראל חווה מחלוקות מהותיות בעלות היבטים משטריים בקרב החברה האזרחית, המערכת הפוליטית והממסד הציבורי-ממלכתי.

מחלוקות אלו נוגעות ככלל להפרדת הרשויות והסמכויות הנתונות לכל רשות מבין רשויות המדינה, האופנים שבהם כל רשות רשאית להגביל או לפקח אחר פעילותה של הרשות האחרת וטיב היחסים בין הרשויות לבין עצמן, בין הרשויות לבין מוסדות ציבור ובין הרשויות ומוסדות הציבור לבין האזרחים.

פערים אלו הינם בעלי מאפיינים מהותיים ופרוצדורליים כאחד, אשר נוגעים הן לזהותה של הדמוקרטיה הישראלית והן למערך הסמכויות, ההיררכיה ומנגנוני קבלת החלטות בקרב הזרועות השונות של הממשל במדינה.

קו החתך של המחלוקת מתבטא בזהות נושאי המשרה והמסגרות אליהם הם משתייכים, המקורות הנורמטיביים עליהם הצדדים מבססים את טענותיהם והתפיסה הדמוקרטית שמייחדת כל אחד מהם.

פוליטיקאים אשר נבחרים על ידי האזרחים ופועלים במסגרת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת

vs

עובדי מדינה אשר מתמנים למשרתם ופועלים במסגרת רשויות ומוסדות ציבור, מערכות המנהל והממסד הממלכתי

החוק הכתוב אשר נוצר על ידי נבחרי הציבור בכנסת

vs

מערכת דינים אשר נוצרה על ידי הרשות השופטת ומוסיפה להתפרש על ידי גורמים מתמנים ונמצאת מחוץ להישג ידו של הציבור הרחב

דמוקרטיה של זכויות הפרט עם מעורבות מוגבלת של המדינה בחיי האזרחים.

vs

דמוקרטיה של זכויות אדם עם מעורבות מועצמת של המדינה הן בחיי האזרחים והן בפעילותם של נבחריהם

מערכת ממשל היררכית אשר מתאפיינת בכפיפות של מוסדות ציבור ומנהל לדרג הנבחר והישמעות להוראותיו.

vs

מערכת ממשל מבוזרת אשר מתאפיינת בנאמנות של מוסדות ציבור ומנהל לאינטרסים אמופריים וערכיים כדוגמת 'טובת הציבור', 'טובת המדינה' או 'טובת הדמוקרטיה'

הממשל הישראלי בעין הביקורת

ישנן ביקורות חוזרות ונשנות אשר מופנות כלפי מערכות הממשל במדינה ומתקשרות למשברים שונים במערכת הציבורית בישראל בעלי מאפיינים חוקתיים.

ביקורות כאמור מתחלקות בין טענות אשר מתמקדות בפעילותם של גורמים מתמנים לבין טענות אשר עניינן בהתנהלותם של נבחרי הציבור ובייחוד חברי הממשלה המכהנת.

בית המשפט הגבוה לצדק

במוקד – טענות בדבר התערבות של בג"ץ בפעילותם של חברי כנסת ושרי ממשלה אשר נתפסת בעיני האחרונים כחוסה תחת סמכויותיהם על פי חוק.

מעורבותו של בית המשפט העליון בהתנהלותם המקצועית של נבחרי ציבור אינה חסרת תקדים או ייחודית למשטר הדמוקרטי הקיים בישראל.

בהקשר זה, ביקורת שיפוטית על הרשות המחוקקת והרשות המבצעת מתקיימת בדמוקרטיות ליברליות אחרות ומהווה אלמנט חשוב בעקרון הפרדת הרשויות ובמערכת של איזונים ובלמים.

יחד עם זאת בשנים האחרונות מתרבות הטענות אשר מופנות כלפי בג"ץ במערכת הפוליטית ובקרב הציבור שעניינן בחדירה של השופטים לתחומי סמכותן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת במדינת ישראל עד לכדי ערעור הפרדת הרשויות.

חשש מפני חדירה של השופטים לתחומי הסמכות של נבחרי הציבור בכנסת וברשות המבצעת עד לכדי ערעור הפרדת הרשויות

חוק נציב תלונות הציבור על שופטים
צילום: corgarashu / Shutterstock.com

פסיקותיו של בג"ץ נוגעות במגוון נושאים, ובהם מינויים של שרים ועובדי ציבור הנתונים לסמכות הממשלה בחוק, פעילות חקיקה של חברי כנסת, מדיניות ממשלתית, יחסים בין שרים לבין משרדים ממשלתיים, מוסדות ציבור ועובדי מדינה, ועוד.

החששות מפני התחזקותו של בית המשפט העליון וערעור הפרדת הרשויות מתבססות בחלקן על מספרי עתירות ופסקי דין גבוהים יחסית באותם נושאים, מערך הסמכויות של השופטים והכלים המשפטיים בהם השופטים עושים שימוש במסגרת הביקורת השיפוטית על פעילותם של נבחרי הציבור.

דוגמא להיבט של הסמכות באה לידי ביטוי בגישה של השפיטות הנורמטיבית עליה עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, אשר ככלל מחילה את המשפט על כל פעולה וכל עניין (בג"ץ 910/86 רסלר נ' שר הביטחון, פ"ד מב (1988))

באשר לכלים משפטיים ניתן להזכיר צווים על תנאי כנגד החלטות ממשלה ושרים, פרשנות תכליתית של החוק הכתוב, ביקורת שיפוטית על החלטות של נבחרי ציבור על סמך סבירותן, ועוד.

חשש מפני התעצמות כוחו של בית המשפט העליון וערעור הפרדת הרשויות על רקע מערך הסמכויות הרחב של בג"ץ, הכלים המשפטיים בהם השופטים עושים שימוש ומעורבותם במינויים, חקיקה, מדיניות ממשלתית, יחסים בין שרים לעובדי ציבור, ועוד

הכנסת
צילום: Igal Vaisman / Shutterstock.com

סמכויות וכלים משפטיים אלו אשר מוכרים על ידי הפסיקה אינם מוזכרים כולם בחקיקה ולא הוסכמו כולם במפורש על ידי נבחרי הציבור, ומנגד מסייעים לבסס לאורך זמן שינויים מעשיים בממשל במדינת ישראל.

עמדה זו מתחזקת לאור היעדר פיקוח ענייני ונוקשה על שופטי בית המשפט העליון ופסיקותיהם בדומה לביקורת השיפוטית של בג"ץ אשר מוחלת על נבחרי הציבור ורשויות המנהל.

סמכויות ומנגנונים אשר פותחו בחלקם בפסיקה מקנים שיקול דעת רחב לשופטים, מיושמים הלכה למעשה במקרים קונקרטיים ונעדרים מנגנוני פיקוח וביקורת של גורם חיצוני אשר שווים בעוצמתם לביקורת השיפוטית של בג"ץ כלפי הרשויות האחרות ומוסדות המנהל.

היבטים אלו יחדיו מחזקים את החשש מפני הפיכתו של בג"ץ לרשות חזקה בהשוואה לרשויות האחרות אגב השבירה של הפרדת הרשויות והאיזון בין רשויות הממשל.

סמכויות וכלים משפטיים אשר עומדים לרשות בג"ץ מקנים שיקול דעת רחב לשופטים ומנגד נעדרים מנגנוני פיקוח וביקורת אשר מקבילים ברמתם לביקורת השיפוטית אשר מולה עומדים נבחרי הציבור ומוסדות המנהל

הייעוץ המשפטי לממשלה
צילום: BCFC / Shutterstock.com

הממסד הממלכתי

במוקד – היחסים בין הממשלה והדרג המדיני לבין מוסדות ציבור ומנהל, פעילותם המקצועית של נושאי משרות ציבוריות והאינטרסים אשר עבורם הם מצופים לפעול.

טענות שמופנות לעיתים מאת נבחרי הציבור בקואליציה והדרג המדיני הנוכחי כלפי עובדי ציבור בממסד הממלכתי נוגעות לטיב מערכת היחסים ביניהם.

מתחים אשר מתעוררים בין הצדדים משקפים בחלקם את הפער בין ההתנהלות המצופה מגורמים מתמנים על ידי חברי הממשלה לבין התנהלותם בפועל ופעילותם המקצועית, ההחלטות אשר מתקבלות על ידם ותוצריהם.

נושאי משרות ציבוריות ובעלי תפקידים בכירים בממסד הממלכתי עומדים לעיתים בפני טענות על סטייה לכאורה מתכתיביהם של נבחרי הציבור הממונים עליהם וחריגה מהתפקיד המקצועי אותו הם נדרשים למלא ומהסמכויות המוקנות להם בחוק.

טענות אשר מופנות כלפי נושאי משרות ציבוריות מתמקדות בחלקן בסטיה לכאורה של האחרונים מהתכתיבים של נבחרי ציבור אליהם הם כפופים, חריגה מתפקידם המקצועי ומסמכויותיהם בחוק

הרפורמה המשפטית
צילום: Billion Photos / Shutterstock.com

הפער בין הצדדים עשוי לנבוע כתוצאה מהתקיימותם של מקורות נורמטיביים שונים, החוק הכתוב אשר התקבל על ידי נבחרי הציבור והדין כפי שמתפתח ומתגבש בפסיקותיו של בג"ץ.

דין כאמור מוסיף על החוק, מפרש אותו ולעיתים חורג מלשונו הכתובה או מכוונתם של המחוקקים ומעצים לעיתים את סמכותו ועצמאותו של הדרג המתמנה מהדרג הנבחר.

לשם ההמחשה אפשר להזכיר את משרת היועץ המשפטי לממשלה, אחד התפקידים הרמים במגזר הציבורי.

בהקשר זה, חלק ניכר מהסמכויות המהותיות אשר כלולות בתפקיד זה אינן מוסדרות בחוקי הכנסת ומנגד יש בכוחן בכדי להגביל בפועל את נבחרי הציבור ולהשפיע על פעילותם המקצועית.

מנגד, פיטורים של יועץ משפטי לממשלה ומינוי של יועץ משפטי חלופי אינם עניינים אשר מוקנים בדין הישראלי לשליטתה המוחלטת של הממשלה, וכפופים לעמידה בתנאים אשר שאלת התקיימותם או אי התקיימותם מוכרעת על ידי גורמים מתמנים המכהנים בבג"ץ.

הצדדים השונים מתבססים לעיתים על מקורות נורמטיבים אחרים, בעוד שהדין אשר נוצר מחוץ להישג ידם של המחוקקים מעצים לעיתים את הסמכויות והעצמאות של גורמים מתמנים

חוקה
צילום: Drop of Light / Shutterstock.com

מקור אפשרי אחר לחילוקי דעות בין הצדדים הוא בתפיסה שונה של הדמוקרטיה ועתידה במדינת ישראל ומתן דגש להיבטים אחרים במסגרתה על ידי נבחרי ציבור מחד ונושאי משרות במגזר הציבורי מאידך.

לשם ההמחשה אפשר לבחון את השאיפה ככלל של גורמים בדרג המדיני למשול ולממש את המנדט שניתן להם על ידי הציבור תוך הסתייעות בגורמים מתמנים אשר בהם נבחרי הציבור תלויים.

מנגד ישנם גורמים מתמנים אשר מתייחסים לעיתים במישרין לאינטרסים ממלכתיים אליהם הם נושאים את פניהם, ובמרכזם הציבור, המדינה או הדמוקרטיה.

דוגמא לכך באה לידי ביטוי במכתבו של ראש השב"כ לחברי הממשלה מיום 20 במרץ 2025 במסגרתו רונן בר עמד על טובתם של אזרחי ישראל במילוי תפקידו של השב"כ לעומת אינטרסים אישיים וכן על נאמנות לציבור לעומת נאמנות אישית.

בנקודה זו ייתכן ועובר קו מחבר בין בית המשפט העליון ותפיסתו הדמוקרטית לבין עובדי ציבור בממסד הממלכתי.

האחרונים, בהתייחסותם לחילוקי דעות עם הדרג הנבחר, מפנים לעיתים לפסיקותיהם של השופטים או לפרשנות של החוק והדין בחוות הדעת של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר מתבססות בתורן על התקדימים של בג"ץ.

הדרג המדיני הנבחר שם לעיתים דגש על משילות ועל היכולת לממש את המנדט שניתן לו על ידי הציבור ולשם כך עליו להיעזר בדרג המתמנה. מנגד, גורמים מתמנים שואפים לעיתים במישרין ובעצמם לאינטרס הציבור כפי שנקבע בפועל בפסיקותיו של בית המשפט העליון ובחוות הדעת של היועצים המשפטיים

בג"ץ עילת הסבירות
צילום: Sebastian Duda / Shutterstock.com

ראוי לשים דגש על זיקות פוטנציאליות, מתחרות ושונות אשר נוגעות לפעילותם של מוסדות ציבור וגורמים מתמנים במסגרתם ומקבלות ביטוי בקרב מוסדות הממשל בישראל:

  1. הזיקה בין הממסד הממלכתי לבין הציבור הרחב.
  2. הזיקה בין הממסד הממלכתי לבין נבחרי הציבור.

הזיקה הראשונה מבטאת יחסים קרובים בין מוסדות ממלכתיים לבין הציבור הרחב. על פיה, גורמים מתמנים בממסד הממלכתי חותרים במישרין למען אינטרס הציבור כפי שהדבר מתרגם בפרשנות של גורמים מתמנים אחרים במערכת המשפטית לחוק הכתוב ובדין הנוצר על ידם.

הזיקה השניה רואה את עובדי הציבור כגורם ביניים ושמה את הדגש על יחסי עבודה תקינים ביניהם לבין נבחרי הציבור ובכלל זאת שרי הממשלה.

על פי גישה זו, אינטרס הציבור מופקד בידיהם של הפוליטיקאים והתממשותו תלויה בעצם פעילותו השוטפת והמלאה של הממשל על כל זרועותיו.

זיקות פוטנציאליות ומתחרות עשויות לבוא לידי ביטוי במערכות הממשל במדינה. האחת היא זיקה בין הממסד הממלכתי לבין הציבור הרחב. האחרת היא זיקה בין הממסד הממלכתי לבין נבחרי הציבור

תפריט נגישות