פנייתה של היועמ"שית לרה"מ בדרישה לבחון מחדש את העמדה שהוצגה בפני בג"ץ בקשר למינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי מתמקדת אמנם בהתנהלותו של השר ואולם אגב כך מעלה שאלות בעלות היבטים משטריים בנוגע להסדרה של הליכי המינוי ובחינת כשירות כהונתם של השרים בישראל
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות) שעבר בקריאה טרומית השבוע מרחיב את יריעת המצבים שבהם תתאפשר פסילה של מועמדים המביעים תמיכה במאבק מזוין כנגד המדינה ומחזק את כוחה של וועדת הבחירות, הן בפן המהותי והן בפן הפרוצדורלי
הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות – עיקרי התיקון לחוק-יסוד: הכנסת ומשמעויותיו Read More »
המאמר מציג כמה מן המאפיינים הבולטים של ועדת חקירה ממלכתית והפערים בינה לבין ועדת בדיקה ממשלתית על רקע השיח הציבורי באשר לבחינה המתבקשת של אירועי השביעי באוקטובר והעמידה על קו הגבול בין המשפטי והמחייב לבין הראוי והנכון בנסיבות העניין
חקר אירועי השביעי באוקטובר – ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית? Read More »
האם בפנינו מרי אזרחי הנשען על נדבכים מוסריים ושייעודו לתקן אי צדק או לחלופין הפרה נרחבת של הוראות החוק אשר מתאפיינת גם בהיבטים עקרוניים?
מסרים המצדדים במרי אזרחי חזרו לשיח הציבורי בישראל בעקבות התבטאויות של נבחרי ציבור והמשך ההפגנות אשר מביעות מורת רוח מהממשלה ודרישה לשינוי כיוון במלחמת חרבות ברזל. האם לפנינו מרי אזרחי הנשען על נדבכים מוסריים שמטרתו תיקון אי צדק קיים או לחלופין מחאה פוליטית שמתאפיינת גם בהיבטים מוסריים?
מרי אזרחי וקו הגבול בין התנגדות מוסרית לאקט פוליטי | מבט עומק Read More »
בתקופה האחרונה נדמה כי אנו עדים לשימוש גובר של בג"ץ בצווים על תנאי אשר מכוחם השופטים מחייבים את הרשות לפעול באופן פוזיטיבי ולנמק בפניהם את החוקיות של החלטותיה אשר עומדות במוקד עתירות המוגשות לפתחה של הערכאה השיפוטית העליונה בישראל.
תדירות השימוש בצו על תנאי והמשמעויות המשפטיות הנובעות מכך מעלות שאלות באשר לתקפותו של העיקרון הנורמטיבי לפיו על בעל דין אשר פונה לבית המשפט הנטל להוכיח את תביעתו, בכל הנוגע לעתירות המוגשות לבג"ץ כנגד רשות מרשויות המדינה.
צו על תנאי – סעד ראוי או חריגה מפרקטיקה משפטית מקובלת? | מבט עומק Read More »
אתר מחשבה מציג ניתוח תמציתי של הליך מינוי נציב שירות המדינה והפערים בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי סביב העניין. המאמר סוקר בקצרה את סמכויות מוסד נציבות שירות המדינה ועומד על עיקרי המתווה המוצע לעומת המצב המשפטי הקיים באשר למינויו של הנציב לצד היתרונות וההשלכות הטמונים בכך.
מינוי נציב שירות המדינה – המתווים המוצעים והשלכותיהם Read More »
החלטת הממשלה מיום 11.8.2024 אשר מסמיכה את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה לבחון גם את המועמדים המוצעים על ידי ראש הממשלה למשרת נציב שירות המדינה נתקלת בהתנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה אשר קובעת כי יש מניעה משפטית בעניין.
בעוד שהממשלה מעוניינת לשמר את סמכויותיה להצעת מועמדים למשרת הנציב, היועמ"שית מביעה תמיכה במתווה חדש של היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, אשר משמעותו בפועל הינה העברת הסמכות לאיתור המועמדים לועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס.
פסק הדין של השופטים מספק קביעות קונקרטיות באשר לגיוסם של בחורי הישיבות לצבא, לצד אישוש הלכות קודמות בנוגע למעמד החלטותיו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה.
לצד זאת, נימוקי השופטים ופסיקתם מעלים שאלות וקשיים בהם חשוב לדון מפאת חשיבות הדברים.
המורכבות הנובעת מההכרעה בעתירה מתבטאת בפערים בדרכי יישומם של עקרונות משפטיים שהוזכרו בפסק הדין על מקרים מקבילים אחרים, אימוץ פרשנות משפטית שעשויה לבטא חדירה למרחב הסמכות של הרשות המבצעת, כפל סמכויות במסגרת העבודה השוטפת של משרדי הממשלה ועוד.
התיקון לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים עומד במוקד דיוניה האחרונים של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. במוקד, העיכובים במינויו של מחליף לנציב הקודם אשר סיים את תפקידו בחודש מאי האחרון בעקבות חילוקי דעות בין שר המשפטים למ"מ נשיא בית המשפט העליון באשר למועמד המוסכם.
התיקון החדש לחוק נועד לתת מענה למשבר הקיים באמצעות שינוי סדרי הבחירה של הנציב, ואגב כך גם לטפל בקשיים נוספים ובייחוד במעורבותה של הרשות השופטת בתהליך הבחירה של הנציב אשר אמון על הביקורת אחר התנהגות חבריה.
מנגד, המתווה החדש אשר מעביר את הסמכות לנבחרי הציבור מעורר קשיים על רקע החשש מפני פוליטיזציה בהליך הבחירה, היעדר מענה ראוי למבוי הסתום הקיים היום ועוד.
המאמר מציג סקירה של החוק הקיים ועיקריו של התיקון המוצע, לצד תיאור ההזדמנויות והחששות אשר עשויות לנבוע מהמתווה החדש.
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים ועיקרי התיקון המוצע Read More »