לאחרונה אנו עדים לחילוקי דעות בין הממשלה ליועמ"שית בעקבות החלטת הממשלה הקובעת מתן ייצוג משפטי פרטי וזהה לה ולמשרדיה בדיון שיערך בבג"ץ על גיוס בחורי הישיבות. כפי שמובהר במאמר, השלכותיה של שאלת הייצוג מבטאות מחלוקת עמוקה יותר בין הממסד הפוליטי למשפטי הנוגעת במישרין לפעילותה ועצמאותה של הרשות המבצעת.
ייצוג משרדי הממשלה בבג"ץ והמחלוקת באשר למדרג הסמכויות בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי Read More »
הקדמת הבחירות בזמנים שבהם מלחמת חרבות ברזל עודנה מתנהלת והמסקנות באשר לנסיבות המחדל לא גובשו מהווה אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של ישראל לו נדרשת בחינה עניינית ונטולת שיקולים פוליטיים עם מתן עדיפות עליונה לאינטרסים של המדינה והאזרחים
הקדמת הבחירות בצל המלחמה – אירוע ראשון מסוגו הדורש בחינה עניינית Read More »
הצעדים הנבחנים על ידי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן באשר להטלת סנקציות על גדוד נצח יהודה מתבססים על חוקי ליהי המזוהים עם חבר הקונגרס האמריקאי מורמונט ומאגדים את חוקי זכויות האדם של ארה"ב ועשויים לקבוע גבולות גזרה חדשים ביחסים בין הממשל האמריקאי למוסדות ציבור ומדינה בישראל
הסנקציות על גדוד נצח יהודה – אירוע תקדימי ומדרון חלקלק Read More »
לאחרונה השיח סביב התיקון ה-37 לפקודת המשטרה הידוע בכינוי 'חוק בן גביר' חזר לכותרות בעקבות עמדת היועמ"שית לפיה על בג"ץ לפסול את התיקון בכללותו או לחלופין לייצר פרשנות לחוק שתבטיח הגנה על זכויות אדם.
המאמר מציג ניתוח של הוראות החוק אשר חלקים מהציבור מחשיבים כנדבך נוסף ב-'הפיכה המשטרית' בעוד אחרים רואים בו תיקון הכרחי לפקודת המשטרה המסדיר הוראות חיוניות החסרות בנוסח הקיים הדרושות לצורך תפקודה התקין של משטרת ישראל.
חוק בן גביר – פרטי התיקון לפקודת המשטרה ומשמעויותיו Read More »
דוח הדירוג של מוד'יס משקף את המשקל הניתן לסיכונים פיסקליים וביטחוניים עמם מתמודדת המדינה והשפעתם על סיכונים פוליטיים וחברתיים, העומדים כולם בבסיס ההחלטה על הורדת דירוג האשראי של ישראל. סיכונים כאמור מפורטים בדוח לצד אזכורן של השפעות ממתנות וחיוביות בעקבות תקציב המדינה, החלטות ממשלה, איתנותה של המערכת המשפטית וחוסנה של החברה האזרחית
דוח דירוג האשראי של מוד'יס – משמעויות והשלכות | ניתוח Read More »
בג"ץ עילת הסבירות מעגן את משנתם המשפטית של שופטי בית המשפט העליון באשר לסמכויותיה של הרשות המכוננת בישראל ומקומו של בג"ץ בהפעלת ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד וכן בבחינת פעילותם של נבחרי הציבור בעת גיבוש המפעל החוקתי של המדינה
בג"ץ עילת הסבירות – מגבלות כוחה של הרשות המכוננת וסמכות בג"ץ להתערב בחוקי יסוד | ניתוח Read More »
הפשיטה של ארגוני הטרור הפלסטינים לשטחי ישראל ביום 7 באוקטובר 2023 והטבח שבוצע ביישובי הדרום מהווים אירוע חסר תקדים בהיסטוריה של המדינה. ההחלטה של חמאס ליזום ולהוציא לפועל פעולת טרור רחבת היקף כנגד אזרחי ישראל אשר במסגרתה הוצאו להורג ועונו מאות אזרחים וחיילים ישראלים, אגב חטיפתם של מאות נוספים לשטחי רצועת עזה, לא נראתה כדוגמתה
מאבק לאומי, תפיסה ציבורית והיום שאחרי חרבות ברזל Read More »
פרשת מרינצ'בה אשר דנה בזהות האנשים אשר רשאים להיכלל במסגרת מעגל זכאי השבות, לצד התמיכה והביקורות אשר עולות בעקבות פסק הדין, מהוות ביטוי לסוגיה אקטואלית רחבה יותר העומדת במוקד השיח המתקיים בתקופה האחרונה בחברה הישראלית. ההיבט המרכזי אשר עומד בבסיסם של הדברים מתמקד בשיח זהותי וערכי המתבטא בחשיבותן ומרכזיותן של תפיסות ייחודיות ומקומיות מחד ותפיסות
מגילת העצמאות כשמה כן היא מהווה מסמך כתוב בעל מעמד מכונן קבל עם ועדה המתקשר להכרזה על הקמתה של מדינת ישראל. המגילה מבטאת את הזיקה בין היישוב היהודי ומאפייניו לבין מדינת ישראל כקהילה פוליטית ומשקפת את הלכי הרוח, הערכים והשקפות העולם אשר שררו בקרב הציבור היהודי עובר להקמתה של המדינה, ובשנים הראשונות לקיומה. בהקשר זה,
רשויות שלטוניות במדינה דמוקרטית, ובכללן הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת אוחזות במערך של סמכויות ייחודיות לצד עשיית שימוש בכלים ואמצעים שונים כחלק מפעילותן השוטפת במדינה. התנהלותן של הרשויות וסמכויותיהן כאמור נגזרות מעקרונות המזוהים עם שיטת המשטר, ובהם הפרדת הרשויות והאיזונים והבלמים, אשר מפקידים בידיהן חובות ותפקידים נבדלים לצורך ווידוא ניהולה התקין של הקהילה הפוליטית