הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך על עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת מעלה תהיות על רקע הטענות להתערבות פוליטית בהליך הפלילי וחדירה לסמכותם של בתי המשפט בישראל. לצד זאת, בחינה של מערך החקיקה הקיים מצביעה על תקדימים קיימים באשר לסמכותם של גורמים פוליטיים להגביל הליכים המתנהלים כנגד חברי כנסת, ומציבה שאלה בדבר האיזון הראוי בין ייצוג ציבור הבוחרים לבין הפרדת רשויות.

המאמר דן בפעילותה של הממשלה בתור הרשות המבצעת במדינה ישראל, בסמכויות מרכזיות בהן מחזיקה הממשלה ובמגבלות הקיימות עליה, כמו גם פיקוח ובקרה, מצד גורמים חיצוניים ובהם חוות דעת מטעם מערך הייעוץ המשפטי לממשלה וביקורת שיפוטית של בג"ץ

הכנסת הינה בית המחוקקים של המדינה אשר פועלת מכוח מערך מגוון של חוקים, ובהם חוק יסוד הכנסת ותקנון הכנסת. המאמר דן בתפקידים ובסמכויות מרכזיים של הכנסת, ובכלל זאת מפעל החקיקה הנתון לסמכותה, פיקוח על עבודת הממשלה והסדרים אשר חלים על פעילותם של חברי הכנסת.

המאמר מתמקד בזרמים אידאולוגיים בשמאל הישראלי, אשר בעברו התבסס על עבודה ציונית ועקרונות של סוציאל-דמוקרטיה ובמשך הזמן התפתח לכדי מערך מגוון של זרמים, תפיסות עולם וערכים אשר בחלקם מתכתבים עם התפתחויות במרחב הבינלאומי ואחרים מתייחדים במאפיינים מקומיים יותר

מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין

הרשות המחוקקת מייצגת את הריבון בדמוקרטיה הייצוגית ומהווה רשות אחת מבין השלוש בממשל דמוקרטי, אשר לוקחת חלק מרכזי במערך האיזונים והבלמים ומופקדת על מפעל החקיקה במדינה, כמו גם על פיקוח ובקרה אחר פעילותה של הרשות המבצעת

הרשות המבצעת אמונה לרוב על הוצאתה אל הפועל של מדיניות הממשלה, אכיפתם של חוקים אשר נחקקים על ידי הרשות המחוקקת במדינה וניהול של רשויות המנהל והאדמיניסטרציה הציבורית. המאמר סוקר מאפיינים מרכזיים של רשות מבצעת בדמוקרטיות ליברליות שונות ועומד על ההבדלים אשר עשויים להיות בין רשויות מקבילות אלו באזורים שונים.

החל מסין הקומוניסטית, איראן התאוקרטית ועד להפיכות הצבאיות במדינות ערב, משטרים אוטוריטריים מייצגים קשת רחבה של שלטונות סמכותניים אשר עשויים לבוא לידי ביטוי באופנים שונים ובד בבד משמרים מאפיינים חוזרים אשר מזוהים עמם

מהי דמוקרטיה ומה מאפיין את השיטה המשטרית הדמוקרטית? המאמר מציג מבנים שונים של ממשל דמוקרטי, הבדלים אידאולוגיים הקיימים ביניהם וההשלכות הנלוות לכך מנקודת מבט של ריבונות, זכויות אדם ואיזונים ובלמים על פעילותן של הרשויות

מינוי ראש השב"כ הבא והכרזתו של רה"מ על דוד זיני כמי שעתיד לאייש את התפקיד הבכיר היוו בגדר יריית הפתיחה למסכת חדשה של חילוקי דעות בין הממשלה למערך הייעוץ המשפטי. אולם, לצד היבטים נקודתיים הנובעים מהסוגיה שבמוקד אשר עניינם בין היתר בתקינותו של ההליך ובעמידה בכללי המשפט המנהלי, המינוי עשוי לטמון במסגרתו משמעויות משטריות רחבות יותר הנוגעות לכללי המשחק הדמוקרטי לעתיד לבוא.

בחודשים האחרונים מצטברים המקרים בהם רשויות או מוסדות רשמיים במדינות האיחוד האירופי נוקטים בפעולות כנגד גורמים בכירים המזוהים עם הימין העמוק. אירועים כאמור התרחשו בתוך

בעת האחרונה פוליטיקאים ומפלגות המזוהים עם הימין העמוק (Far Right) במדינות דמוקרטיות עומדים בפני הליכים משפטיים וחקירות של רשויות אכיפת החוק בגין עבירות אשר מתקשרות בחלקן להיבטים של משטר וחוקה. אירועים כאמור מתרחשים בהמשך לשדרוג ההון הפוליטי והציבורי של אותם גורמים, אשר מערערים על עקרונות ליברליים הנתמכים על ידי נושאי תפקידים במוסדות ציבור אשר במדינות מוצאם. על רקע האמור, עולה שאלה אם הננו מצויים בפתחה של אבולוציה אשר במסגרתה מדינות העולם החופשי הולכות ומאמצות מודל של דמוקרטיה מתגוננת, ומוכנות לעשות שימוש בסמכויות ומשאבים ציבוריים בכדי לשמר את עצמן מפאת החשש מפני העלייה של אלטרנטיבות שלטוניות.

הדחת היועמ"שית עשויה להשפיע על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אולם טומנת במסגרתה השלכות הן על מעמדה של הממשלה ויכולתה לממש את מדיניותה והן על הערכים הדמוקרטיים המצויים במחלוקת בין נבחרי הציבור למערכת המשפטית

הליך הדחת היועמ"שית עשוי להתחיל בקרוב ולעבור מס' תחנות בדרך, כאשר הסופית שבהן צפויה לעגון בבג"ץ. מה הם השלבים הפרוצדורליים אשר נכללים בהליך הפסקת הכהונה של היועמ"שית, אילו סוגיות עשויות לקבל חשיבות מבחינה משפטית לשאלת כשרות ההחלטה של הממשלה ומה הוא המקור הנורמטיבי אשר מתווה את הכללים למהלך – הכל במאמר

המשבר החוקתי בישראל טומן במסגרתו השלכות פוטנציאליות בעלות משמעויות מעשיות על פעילותה של המערכת המשפטית בטווח הזמן הקצר, ובהן העלאת העומס על בתי המשפט בעקבות עיכובים במינוים של שופטים לערכאות משפטיות

המשבר החוקתי בישראל מתאפיין בחילוקי דעות אשר יורדים לשורשיה של הדמוקרטיה הישראלית ועקרונות הליבה המשטריים של המדינה, וככזה טומן במסגרתו השלכות רוחב שעשויות לחרוג מגדרי עבודתן השוטפת של שלושת הרשויות

פנייתה של היועמ"שית לרה"מ בדרישה לבחון מחדש את העמדה שהוצגה בפני בג"ץ בקשר למינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי מתמקדת אמנם בהתנהלותו של השר ואולם אגב כך מעלה שאלות בעלות היבטים משטריים בנוגע להסדרה של הליכי המינוי ובחינת כשירות כהונתם של השרים בישראל