חרדים

חרדים מהווים חלק משמעותי ומגוון בחברה הישראלית ומשפיעים על תחומים דתיים, חברתיים, חינוכיים ופוליטיים. החברה החרדית מורכבת מזרמים, מוסדות ומסגרות קהילתיות בעלי מאפיינים ייחודיים, ומפגינה מעורבות הולכת וגוברת בסוגיות ציבוריות הנוגעות למדינת ישראל. לצד שמירה על מסורות דתיות ועל אורח חיים קהילתי מובחן, החברה החרדית מהווה חלק בלתי נפרד מן המציאות החברתית והפוליטית בישראל ומשפיעה על דיונים ציבוריים הנוגעים לחינוך, דת ומדינה, מדיניות חברתית וזהות יהודית. השינויים המתרחשים בחברה הישראלית והחרדית כאחד ממשיכים לעצב את היחסים בין הקבוצות השונות בחברה ואת מקומו של הציבור החרדי במרחב הציבורי.

 

בעמוד זה תמצאו מאמרים וניתוחים העוסקים בחברה החרדית, במבנה הקהילתי שלה, בהנהגה הרוחנית, במערכת החינוך וביחסיה עם המדינה והחברה בישראל. לצד היבטים דתיים וקהילתיים, התכנים בעמוד בוחנים גם תהליכים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים המשפיעים על הציבור החרדי ועל החברה הישראלית בכללותה.

ספר תורה
צילום: Yakir Aviv / Shutterstock.com

המאמר המרכזי

חוק הגיוס

חוק הגיוס בתמצית

כל הפרטים אודות חוק הגיוס החדש הממתין לתחילתו של הליך החקיקה, הורדת גיל הפטור לגיוס בחורי ישיבות, הטבות כלכליות לחיילי צה"ל ועוד

קראו עוד »
חוק הגיוס

חוק הגיוס בתמצית

כל הפרטים אודות חוק הגיוס החדש הממתין לתחילתו של הליך החקיקה, הורדת גיל הפטור לגיוס בחורי ישיבות, הטבות כלכליות לחיילי צה"ל ועוד

קראו עוד »

מאמרים נבחרים בנושא הכנסת

חוק הגיוס
החברה החרדית

ניתוח מתחת לרדאר – הצדקות מול התנגדויות לחוק הגיוס

ניתוח מתחת לרדאר של ההיבטים העולים בעקבות חוק הגיוס מעבר להשלכות הישירות של החקיקה, ובכלל זאת העברת המוקד לשילוב החרדים בשוק התעסוקה ומתן עדיפות לפתרונות פרקטיים על חשבון שיקולים אתיים הנעדרים פתרון ישים במצב הנוכחי

קראו עוד »

חרדים

החברה החרדית משלבת מסורת דתית, חיי קהילה ומוסדות עצמאיים אשר ממלאים תפקיד מרכזי בחיי היום־יום של רבים מחבריה. לצד מאפיינים משותפים, מדובר בציבור מגוון הכולל קהילות וזרמים שונים בעלי תפיסות ודרכי חיים ייחודיות.

המדריך המלא על חרדים

חוק השבות
צילום: ArtMari / Shutterstock.com

החברה החרדית בישראל

החברה החרדית בישראל היא ציבור דתי המאופיין בהקפדה על ההלכה היהודית, בלימוד תורה ובשמירה על אורח חיים קהילתי המבוסס על מסורת דתית ומוסדות חברתיים עצמאיים יחסית.

החרדים בישראל אינם קבוצה אחידה, אלא ציבור מגוון הכולל קהילות, זרמים ומסגרות חברתיות שונות. לצד הבדלים בהנהגה, במנהגים ובאורחות החיים, קיימים מאפיינים משותפים לחלקים רחבים של החברה החרדית ובהם מרכזיותה של ההלכה, מעמדם של רבנים ולימוד התורה כחלק מרכזי בזהות הדתית והקהילתית.

בחלקים רבים של החברה החרדית קיימת שאיפה לשמר מסגרת חיים נבדלת יחסית מן החברה החילונית ומתרבות הנתפסת כחיצונית לעולם הדתי-חרדי. מגמה זו קשורה לרצון לשמור על רציפות מסורתית ועל מערכת ערכים דתית הנתפסת כמרכזית בזהות החרדית.

הבדלות זו באה לידי ביטוי במוסדות החינוך, בחיי הקהילה, בדפוסי התרבות ובמערכות החברתיות הפועלות בתוך הציבור החרדי. במקרים רבים, מוסדות קהילתיים ודתיים ממלאים תפקיד משמעותי בחיי היום-יום של חרדים בישראל ומשפיעים על תחומי חיים שונים ובהם חינוך, משפחה, פעילות חברתית והכוונה דתית.

בנוסף, החברה החרדית מדגישה במקרים רבים ערכים של חיי קהילה, סולידריות פנימית ועזרה הדדית. מאפיינים אלו קשורים למבנה הקהילתי של הציבור החרדי ולחשיבות המיוחסת למסגרות חברתיות ודתיות משותפות.

החברה החרדית כוללת מספר זרמים מרכזיים ובהם הציבור הליטאי, הציבור החסידי והציבור החרדי-ספרדי. זרמים אלו נבדלים זה מזה במסורות הדתיות, במבנה הקהילתי, בהנהגה הרוחנית ובדפוסי החיים הקהילתיים.

הציבור הליטאי מזוהה במקרים רבים עם עולם הישיבות ועם דגש רחב על לימוד תורה ותלמוד. במסגרת זו, לימוד התורה נתפס כחלק מרכזי מחיי הגברים החרדים ולעיתים מתקיים לאורך חלק משמעותי מן היום במסגרת ישיבות ובתי מדרש.

הציבור החסידי מאורגן סביב חצרות חסידיות ואדמו"רים, כאשר להשתייכות הקהילתית ולמסגרת החברתית תפקיד משמעותי בחיי הקהילה. בחלק מן הקהילות החסידיות קיימת חשיבות רבה למסורת החסידית, למנהגים ייחודיים ולקשר שבין הקהילה לבין מנהיגיה הרוחניים.

הציבור החרדי-ספרדי משלב מסורות הלכתיות ומנהגים שמקורם בקהילות יהודיות בארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה. בחלקים מן הציבור הספרדי החרדי ניכרת השפעתם של רבנים ספרדים מרכזיים ובהם הרב עובדיה יוסף, אשר השפיע גם על ההתארגנות הציבורית והפוליטית של חלקים מן החברה החרדית הספרדית.

לצד החלוקה לזרמים, קיימים בתוך החברה החרדית גם הבדלים בגישות חברתיות, ביחס ללימודי חול, להשתלבות בתעסוקה ולמידת המעורבות במוסדות המדינה ובחברה הישראלית הרחבה.

למערכת החינוך מקום מרכזי בחברה החרדית והיא מהווה אמצעי מרכזי להעברת ערכים דתיים, מסורות ואורח החיים החרדי מדור לדור.

בקרב בנים חרדים מוקדש חלק משמעותי מן הלימודים ללימודי קודש ובהם תורה, תלמוד והלכה. לימודים אלו מתקיימים במסגרות דוגמת חדרים, ישיבות ובתי מדרש, והם נתפסים בחלקים רבים של החברה החרדית כמרכיב מרכזי בזהות הדתית ובמבנה החיים הקהילתי.

עולם הישיבות תופס מקום מרכזי במיוחד בציבור החרדי, ובחלק מן הזרמים החרדיים לימוד התורה נתפס כערך מרכזי בעל משמעות דתית וחברתית רחבה. תפיסה זו משפיעה גם על אורח החיים, על סדרי העדיפויות ועל המבנה החברתי בחלקים שונים של החברה החרדית.

במסגרות החינוך של בנות חרדיות מתקיימים במקרים רבים גם לימודים כלליים לצד לימודים דתיים. בנוסף ללימודים עצמם, מוסדות החינוך עוסקים בהטמעת נורמות חברתיות, ערכים קהילתיים ודפוסי התנהגות המזוהים עם הציבור החרדי.

המשפחה והקהילה ממלאות גם הן תפקיד מרכזי בהעברת מסורת ובהכוונת אורח החיים החרדי. בתי כנסת, מוסדות קהילתיים וארגוני סיוע משתלבים בחיי היום-יום של חרדים בישראל ומהווים חלק משמעותי מן המסגרת החברתית והקהילתית.

לרבנים ולמנהיגים רוחניים מקום מרכזי בחברה החרדית. סמכותם נובעת ממעמדם הדתי, מהיכרותם עם ההלכה ומהשפעתם על הקהילה ועל מוסדותיה.

בחלקים שונים של הציבור החרדי נהוג לפנות לרבנים לא רק בעניינים הלכתיים אלא גם בסוגיות חברתיות, חינוכיות ולעיתים אף ציבוריות ופוליטיות. תפיסה זו מתקשרת בין היתר למושג "דעת תורה", אשר מתייחס למעמדם של גדולי תורה כמקור להכוונה ולהנהגה ציבורית.

השפעתם של רבנים באה לידי ביטוי גם בפעילותן של מסגרות קהילתיות, מוסדות חינוך ומפלגות חרדיות, אף שלא בכל המקרים מדובר בתפקיד פוליטי רשמי. במקרים רבים, עמדותיהם של רבנים בנושאים ציבוריים משפיעות על חלקים מן הציבור החרדי ועל מוסדות הפועלים במסגרת החברה החרדית.

היחסים בין החברה החרדית לבין מוסדות המדינה והחברה הישראלית מלווים לאורך השנים בדיונים ציבוריים ופוליטיים בנושאים שונים ובהם גיוס לצה"ל, לימודי ליבה, תעסוקה, תקצוב מוסדות חינוך ומידת השתלבותם של חרדים במרחב הציבורי.

בתוך החברה החרדית עצמה קיימות גישות שונות ביחס למדינה ולציונות. חלק מן הזרמים החרדיים משתתפים במערכת הפוליטית ובמוסדות המדינה באמצעות מפלגות חרדיות כדוגמת ש״ס ויהדות התורה, בעוד שזרמים אחרים מחזיקים בגישה מסויגת או ביקורתית יותר ביחס לציונות ולמוסדות המדינה.

בנוסף, קיימים הבדלים בתוך הציבור החרדי גם ביחס למידת הפתיחות כלפי החברה הלא חרדית. חלק מן הקהילות החרדיות מקיימות השתלבות מסוימת בתחומי תעסוקה והשכלה, בעוד שאחרות מדגישות הפרדה רחבה יותר מתוך רצון לשמר את אורח החיים החרדי ואת המסגרת הקהילתית המסורתית.

סוגיות הנוגעות לתעסוקה, ללימודי ליבה ולשילוב חרדים במוסדות המדינה ממשיכות לעמוד במרכזם של דיונים ציבוריים בישראל ומשפיעות גם על היחסים שבין החברה החרדית לבין קבוצות אחרות בחברה הישראלית.

תפריט נגישות