המאמר מציג ניתוח פרשני של הפסיקה במסגרת בג"ץ פיטורי היועמ"שית וההכרעה בעתירות כנגד החלטת הממשלה לסיים את הכהונה של היועצת המשפטית לממשלה באמצעות נקודות מבט שונות. האחת תומכת בפסיקה של בג"ץ והאחרת תומכת בהחלטת הממשלה. לבסוף, המאמר מנתח את חילוקי הדעות במבט אחר, אשר מתמקד במהות של מוסד הייעוץ המשפטי ותפיסות מתחרות הקיימות בישראל בקשר לתכליתו.
הצעת החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך על עיכוב הליכים משפטיים כנגד חברי הממשלה בידי ועדת הכנסת מעלה תהיות על רקע הטענות להתערבות פוליטית בהליך הפלילי וחדירה לסמכותם של בתי המשפט בישראל. לצד זאת, בחינה של מערך החקיקה הקיים מצביעה על תקדימים קיימים באשר לסמכותם של גורמים פוליטיים להגביל הליכים המתנהלים כנגד חברי כנסת, ומציבה שאלה בדבר האיזון הראוי בין ייצוג ציבור הבוחרים לבין הפרדת רשויות.
הרשות השופטת במדינת ישראל ובית המשפט העליון אשר עומד בראשה הינם אחת משלושת זרועות השלטון בדמוקרטיה הישראלית. המאמר דן בסמכויותיה של הרשות השופטת, תורת המשפט אשר באה לידי ביטוי בפסיקותיו של בג"ץ וההתפתחויות אשר חלו במערכת המשפטית במשך השנים.
מערך הייעוץ המשפטי לממשלה אשר עליו מופקדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה מהווה יחידה במשרד המשפטים החולשת על סמכויות נרחבות במערכת אכיפת החוק ובעלת השפעה בלתי מבוטלת על פעילותן של הרשויות הנבחרות
מה הם תפקידיה של הרשות השופטת בדמוקרטיה ליברלית ומקומו של בית המשפט העליון במערכת האיזונים והבלמים? כיצד מתנהלים היחסים בין המערכת המשפטית לבין הרשויות הנבחרות? המאמר דן במאפיינים של רשות שופטת והערכאה המשפטית הגבוהה במשטרים דמוקרטים-ליברלים, כמו גם בשיקולים אשר עומדים מאחורי פסקי הדין
מערך החקיקה של מדינת ישראל מתבסס על מדרג היררכי אשר בראשו ניצבים חוקי היסוד המכוננים על ידי הכנסת בכובעה כרשות המכוננת. חוקי היסוד עומדים במוקד של המהפכה החוקתית, משולבים במישרין ובעקיפין בדוקטרינות משפטיות שונות ולהם השלכות משמעותיות בכל הנוגע למשטר, ממשל ומשפט במדינה.
יסודות המשפט המנהלי במדינת ישראל מהווים חלק מהותי במערכת הנורמות המחייבות אשר חלות ככלל על רשויות המנהל וביניהן על הממשלה בתור הרשות המבצעת. על אף היעדר קודקס חקיקה רשמי ומאוחד, במשך השנים בית המשפט העליון פיתח מערכת של עקרונות מנהליים אשר מטילים חובות, מגבלות ותכתיבים אשר משליכים במישרין על הפעילות הביצועית במדינה.
חוקה מהווה מסמך רב חשיבות בחייה של מדינה אשר לרוב זוכה למעמד על-חוקי במערכת הנורמות המחייבות הקיימות במסגרתה. לצד השוני הקיים ביניהן, חוקותיהן של מדינות דמוקרטיות חולקות לעיתים מאפיינים משותפים אשר עניינם במבנה החוקה, נורמות שנהוג לכלול במסגרתן והתכליות העומדות בבסיסן, היבטים אשר יידונו בהחרבה במאמר.
המאמר דן בזרמים מרכזיים בפילוסופיה של המשפט אשר מתחקים אחר טבעו של המשפט ותכליותיו, כמו גם בכללי הזיהוי של חוקים מחייבים והמניעים העומדים בבסיסה של הפרשנות המשפטית
פסיקת בית המשפט העליון במסגרת בג"ץ ראש השב"כ פסלה את החלטת הממשלה בדבר סיום כהונתו של רונן בר כראש שירות הביטחון הכללי. המאמר מנתח היבטים שונים אשר עולים מפסק הדין ועומד על קשיים אשר עשויים לנבוע מהחלטתה של הערכאה המשפטית הגבוהה בישראל לצד אתגרים להמשך.
המאמר שם זרקור על העמדות השונות של התומכים והמתנגדים כלפי הפיטורים של ראש השב״כ רונן בר והאדנים השונים עליהם כל צד מצדיק את טיעוניו הנוגעים ליחסים בין הרשויות במדינה והתכליות אשר על פיהן עליהן לבסס את החלטותיהן
ההצעה לתיקון חוק נציב תלונות השופטים מיועדת לתת מענה לטענות על ניגוד עניינים במנגנון הקיים למינוי הנציב באמצעות צמצום מעורבותם של השופטים, ומנגד מייצרת ביקורת שעניינה פוליטיזציה במוסד הנציבות והפיכתו למכשיר בידי הממשלה נגד הרשות השופטת.
לאור הנסיבות הקיימות, האם זהו הפתרון האפשרי הטוב ביותר?
הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים שאושרה השבוע לקריאה שניה ושלישית בכנסת מציגה וועדה ייעודית למינוי הנציב, מבטלת את זכות הווטו של הממשלה והרשות השופטת ומחלישה את נציגותם של השופטים בהליך שעניינו מינוי הגורם שיהיה אחראי על בירור התלונות שמוגשות כנגדם
מתווה לוין סער מתייחס בתמצית לעקרונות הצעת חוק יסוד החקיקה אשר עניינם במגבלות שיחולו על הביקורת השיפוטית של חקיקה וחוקי יסוד בישראל.
המאמר מציג את עיקרי מתווה ההסכמה ומשמעותם, כמו גם את השלכותיו האפשריות על השינויים המוצעים על ידי שר המשפטים ושר החוץ להרכב הוועדה לבחירת שופטים.
מתווה לוין-סער (מתווה הפשרה) שהוצג בימים האחרונים על ידי שרי המשפטים החוץ מציע שינוי במנגנון הבחירה של עורכי הדין החברים בוועדה, כמו גם בכוח הווטו של נבחרי הציבור והשופטים במסגרת ההצבעה על מינוים של שופטים לערכאות משפטיות בישראל.
האם מדובר במתווה פרגמטי ובגדר פשרה עבור הצדדים המעורבים שתשים סוף למחלוקת בין הממשלה לרשות השופטת או באמצעי שעתיד להטות לאורך הזמן את השליטה בהרכב ביהמ"ש העליון לטובתן של ממשלות ישראל? כל הפרטים במאמר
הפרשה אשר במרכזה עומדים ניצב משנה מועלם ונציב השב"ס יעקובי ממשיכה את המגמה הנראית לאחרונה שבה נערכות חקירות מצד רשויות אכיפת החוק כנגד גורמים אשר מתוארים בפרסומים כמקורבים או בעלי קשרים לשרי הממשלה.
לצד החשדות הסיטואציה עשויה להיות נתונה לפרשנות משפטית ומעלה שאלות לאור שיטות החקירה, צבר האירועים המצטבר בפרק זמן קצר ומכנים משותפים אשר מאפיינים את החשודים.
בתקופה האחרונה נדמה כי אנו עדים לשימוש גובר של בג"ץ בצווים על תנאי אשר מכוחם השופטים מחייבים את הרשות לפעול באופן פוזיטיבי ולנמק בפניהם את החוקיות של החלטותיה אשר עומדות במוקד עתירות המוגשות לפתחה של הערכאה השיפוטית העליונה בישראל.
תדירות השימוש בצו על תנאי והמשמעויות המשפטיות הנובעות מכך מעלות שאלות באשר לתקפותו של העיקרון הנורמטיבי לפיו על בעל דין אשר פונה לבית המשפט הנטל להוכיח את תביעתו, בכל הנוגע לעתירות המוגשות לבג"ץ כנגד רשות מרשויות המדינה.
החלטת הממשלה מיום 11.8.2024 אשר מסמיכה את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה לבחון גם את המועמדים המוצעים על ידי ראש הממשלה למשרת נציב שירות המדינה נתקלת בהתנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה אשר קובעת כי יש מניעה משפטית בעניין.
בעוד שהממשלה מעוניינת לשמר את סמכויותיה להצעת מועמדים למשרת הנציב, היועמ"שית מביעה תמיכה במתווה חדש של היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, אשר משמעותו בפועל הינה העברת הסמכות לאיתור המועמדים לועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס.
התיקון לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים עומד במוקד דיוניה האחרונים של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. במוקד, העיכובים במינויו של מחליף לנציב הקודם אשר סיים את תפקידו בחודש מאי האחרון בעקבות חילוקי דעות בין שר המשפטים למ"מ נשיא בית המשפט העליון באשר למועמד המוסכם.
התיקון החדש לחוק נועד לתת מענה למשבר הקיים באמצעות שינוי סדרי הבחירה של הנציב, ואגב כך גם לטפל בקשיים נוספים ובייחוד במעורבותה של הרשות השופטת בתהליך הבחירה של הנציב אשר אמון על הביקורת אחר התנהגות חבריה.
מנגד, המתווה החדש אשר מעביר את הסמכות לנבחרי הציבור מעורר קשיים על רקע החשש מפני פוליטיזציה בהליך הבחירה, היעדר מענה ראוי למבוי הסתום הקיים היום ועוד.
המאמר מציג סקירה של החוק הקיים ועיקריו של התיקון המוצע, לצד תיאור ההזדמנויות והחששות אשר עשויות לנבוע מהמתווה החדש.
הצעדים הנבחנים על ידי מזכיר המדינה אנתוני בלינקן באשר להטלת סנקציות על גדוד נצח יהודה מתבססים על חוקי ליהי המזוהים עם חבר הקונגרס האמריקאי מורמונט ומאגדים את חוקי זכויות האדם של ארה"ב ועשויים לקבוע גבולות גזרה חדשים ביחסים בין הממשל האמריקאי למוסדות ציבור ומדינה בישראל